ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יצחק בן פהימה
שאלה:אפשר אולי להבין אחת ולתמיד מה אכפת לתורה שאוסרת יחסי מין בין שני גברים או בין שתי נשים? מה איכפת לתורה שאדם שרוצה יחווה חוויה כזו?
תשובה:כל שיטה מוסרית שאדם הולך בה מגבילה את החוויות שלו. גם רצח היא חוויה מיוחדת וגם ניאוף, יש אדם שמרגיש צורך לחוות רצח, ונמנע מחוויה זו למרות הקושי עבורו.
שאלה:נכון, אבל רצח או ניאוף זהו דבר שפוגע במישהו אחר, הימנעות מרצח הוא דבר שכל שיטה מוסרית יכול לקבל, אבל יחסי מין בין גברים שעושים זאת בהסכמה לא מפריעים לאף אחד?
תשובה:אכן, כאן צריך לעמוד על הבדל משמעותי בין מוסר התורה למוסר המוכר לנו כיום.
התורה מלמדת אותנו להימנע ממעשה או חוויה שאינה נכונה גם אם היא לא פוגעת במישהו אחר. מעשים אלו פוגעים באדם, בערכיות שלו במעמדו הרוחני, וכשהוא פגום הרי שהעולם כולו שאותו אדם חלק ממנו נפגע. ממילא המחויבות שלך כלפי עצמך וכלפי סביבתך להימנע מזה.
נרחיב מעט בעניין זה:
מצוות התורה מחולקות למצוות בין אדם לה' כמו מצוות תפילין, בין אדם לחברו כמו מצוות השבת אבדה ומצוות שבין אדם לעצמו כמו איסור גילוי עריות. כלומר, בניגוד לשיטה המוסרית הרווחת היום כאילו הערך היחיד הוא שלא לפגוע באחר, התורה מלמדת אותנו מוסר וערכים שהם נכונים מצד עצמם.
התורה מרוממת אותנו למקום נעלה יותר מאשר התפיסה האומרת "חיה ותן לחיות". אגב, גם המוסר האנושי (עדיין...) מבין את זה בחלק מהמקרים. למשל מה דעתך על נישואין בין אדם לאימו כשהדבר נעשה בהסכמה...?
שאלה:הבנתי, החוויה האסורה מהתורה אינה דווקא כזו הפוגעת באופן ישיר באדם אחר, אלא זו המורידה את האדם למעמד נמוך יותר, וממילא כולנו נפגעים מזה.
אבל בכל זאת אולי תסביר לי מה רע בזה? במה זה פוגע? מה לא טוב בזה?
תשובה:התורה דורשת מהאדם להתרומם למדרגה כזו, שהחוויה העצומה של יחסי מין תהיה באופן שיכול להביא חיים.
חוויה עמוקה זו צריכה להיות עם הפנים לעתיד, עם הכוונה להביא חיים חדשים לעולם, לא להיות מכונס בעצמי ובתאוותי אלא דאגה להמשך הקיום.
שאלה:אני לא מבין, אסור לקיים יחסים כשלא יבואו מזה ילדים? אסור לאיש לקיים יחסים עם אשתו כשהיא זקנה? וכשאשתו בהריון?
תשובה:בודאי שמותר ואפילו מצווה. התורה מכוונת שבאופן עקרוני המעשה יהיה כזה שיש בו חיבור זכר ונקבה המביאים חיים לעולם, העובדה שיכול להיולד ילד מאיש ואשה מלמדת שיש משהו חי בקשר בינהם.
חשוב להבין, מצוות התורה מוסיפות קומה מעבר למוסר האנושי (שהוא כמובן חשוב מאד, התורה לא מחליפה את המוסר האנושי אלא מוסיפה עליו קומה נוספת),
המצוות והאיסורים מרוממים אותנו למצב נעלה, התורה מרוממת את החברה האנושית להיות חברה כזו שהערכים הם המובילים את התאוות והיצרים ולא להפך.
העונג והתאווה הם דברים טובים כשהם לא בראש סדר העדיפויות, אלא כשהם מלוים את העולם הערכי והופכים אותו לחוויתי ונעים.
שאלה:ישנם כאלה שלא מסוגלים לאהוב אישה, מה אתה מציע להם?
תשובה:נכון שישנם יחידים שמשלמים מחיר כבד בעבור מטרה זו. אבל זו לא סיבה לותר על ההתרוממות של כלל החברה.
נעשה הכל לגלות אמפטיה ליחידים הסובלים, ונעשה הכל כדי לעזור להם לצאת ממעגל הסבל, אך לא נוותר על התרוממות הכלל כולו.
תשובות לשאלות מצויות ביחס לנטיות הפוכות
שאלה:מדוע אתם מזלזלים באנשים שיש להם משיכה לגברים?
תשובה:אנו לא מזלזלים כלל. בכל שנות לימודי בישיבה ובמוסדות תורניים שונים, לא שמעתי מעולם (!) מילה אחת של זלזול כלפי אנשים שנטייתם המינית שונה. כשהנושא היה עולה לדיון, הוא היה נעשה בצורה מכבדת ואחראית. אדרבה, דווקא כשנחשפתי לציבור מחוץ לישיבה, שם גיליתי שכשרוצים לזלזל במישהו, פעמים רבות מכנים אותו "הומו", הזלזול הזה תמיד היה זר לי ופסול בעיני. לסיכום: אסור לזלזל ומי שעושה זאת חוטא.
שאלה:אתם מעליבים אותם, כשאתם אומרים שיש להם נטייה לא טובה הם נפגעים. זה לא יפה! מדוע אתם עושים את זה?
תשובה:המשיכה לבני אותו מין היא דבר לא טוב! זה לא נורמלי! דבר זה היה ברור דורות רבים וכרגע יש נסיגה מסוימת. מכיוון שישנם כאלה שטורחים ומשננים לכולם שהנטייה הזו טובה ובריאה, אנו נאלצים לחזור ולשנן לכולם שהנורמליות היא לחיות בזוג של איש ואישה. איננו אומרים את זה כדי לפגוע חלילה, אדרבה, אנו חוזרים ואומרים את זה מתוך אחריות לנערים ונערות רבים שהקמפיין האגרסיבי בעד הלהטבי"ם גורם להם לבלבול וספיקות ביחס לזהות שלהם, ההבהרה שלנו שמציאות נורמלית היא כזו בה חיים זוג איש ואישה ומקימים משפחה, עוזרת להם לא להתבלבל. מי שמשקר לעצמו ולסביבה ומספר לכולם על מציאות פגומה שהיא מתוקנת, גורם לרבים לא להתאמץ לצאת ממעגל הסבל ולהגיע אל המצב הנורמלי והמתוקן.
שאלה:האם תקבל אדם כזה לבית הכנסת?
תשובה:הנחת היסוד של השאלה פשוט לא נכונה. בית כנסת הוא מקום פתוח לציבור הרחב, ואף אחד לא צריך ש"יקבלו" אותו לשם. בבית הכנסת לא שואלים אף אחד מה הוא עושה וכיצד הוא נוהג בחייו האישיים.
שאלה:מה תאמר לבחור שפונה אליך ואומר שהוא נמשך לגברים?
תשובה:ראשית ארגיע אותו ואומר לו שהעובדה שהוא מרגיש משיכה לגברים יכולה להיות דבר חולף ולא משמעותי. פעמים רבות נערים ונערות הנמצאים בשלב ראשוני של גיבוש הזהות שלהם חשים כל מיני הרגשות, וכשאנו מחזקים אותם בדרך הנכונה הם מתייצבים. אם מדובר במשהו משמעותי יותר, אפנה אותו ליועצים ואנשי מקצוע העוסקים בתחום.
שאלה:האם אתה יודע לומר בוודאות שכל אדם יכול להשתחרר מהנטייה הזו?
תשובה:אינני יכול לומר זאת בוודאות. אני יודע לומר שהנטייה הזו היא דבר לא טוב והמימוש שלה אסור לפי ההלכה ולכן צריך לעשות מה שאפשר כדי לחזור אל הנורמליות.
שאלה:מדוע באים בטענות לאדם שהוא הומו, הוא לא אשם? מדוע הוא שווה פחות מאחרים?
תשובה:אין לנו שום טענה כלפי אדם שהוא הומו. וגם האמירה שהוא שווה פחות מאחרים איננה נכונה כלל! אדרבה נדרש ממנו מאמץ גדול שלא נדרש מאחרים, מאמץ זה הופך אותו לאדם נעלה יותר! ההתמודדות עם הפגם שלו מרוממת אותו! ידוע ביהדות שערכו של אדם נמדד לפי המאמץ שהוא משקיע. וכי אנו אומרים שאדם נכה ברגלו פחות נעלה מאדם שרגליו בריאות? אנו מכירים בפגם ברגלו, אך מבינים שאדם נמדד לפי סך כל המאמץ שלו ולא רק לפי כישרונותיו.
שאלה:מה דעתך על השתתפות במצעד הגאווה?
תשובה:הנטיה ההפוכה היא פגם והמימוש שלה הוא חטא, ממילא ההתהדרות בנטייה זו לא במקום בכלל. איננו נכנסים לחייו הפרטיים של אף אחד, אבל כשמנסים להפוך פגם וחטא לדבר נורמלי, אנו מתקוממים.
שאלה:האם ראוי להשתתף באירוע "חתונה" של זוג גברים או נשים כדי לא לפגוע בהם וכדי לשמור על קשר טוב עם המשפחה?
תשובה:שמירה על קשר עם המשפחה והרצון לכבד את כולם הם ערכים חשובים מאד. בשביל ערכים אלו אנו משתדלים כמה שאפשר לא לחדד הבדלים וגישות בתוך המשפחה, אלא אדרבה להתרכז במשותף ביננו ולהשתתף ולשמוח זה בשמחתו של זה. אנו הולכים לשמחות ואירועים של קרובי משפחה גם כשמהלך האירוע לא מתנהל כולו על פי ההלכה, אנו מוצאים את הדרך לכבד ולשמוח עם קרובי משפחתנו יחד עם השמירה על העקרונות החשובים לנו. אבל, כל האמור לעיל לא נוגע לענין השאלה. ואסביר דברי, כשבן משפחתי חוגג אירוע משמח, אעפ"י שהדרך בה הוא חוגג לא מתאימה לי, אני מחפש את החלק בו אני יכול להשתתף ולשמוח איתו. אך אם סיבת השמחה היא לא ראויה, אם סיבת השמחה היא התרסה נגד התורה שלנו, כיצד נחגוג איתו דבר כזה?!! נתאר לעצמנו, קרוב משפחה שהחליט לציין באירוע גדול את העובדה שהוא התחיל לחלל שבת, האם תגיע להשתתף בשמחתו כדי לשמור על אחדות המשפחה? אני מניח שאתה מבין שאסור להגיע לאירוע כזה, ובשביל הקשר המשפחתי צריך לחפש הזדמנות אחרת לשבת איתו לכוס קפה ולחזק את הקשר.
לדעתי, מדובר בדבר מובן מאליו. אלא, שבנושא זה גם דברים פשוטים הפכו למבולבלים. הרי גם התוקפים את עמדתנו, לא יבואו לחגוג אירוע או עובדה הסותרת את דעתם, אם כן, מדוע הם כל כך כועסים שאנו נאמנים לדרכנו? היכן הליברליות?
שאלה:מה עם דאגה לזכויות של אנשים בעלי נטייה מינית הפוכה?
תשובה:צריך לרתום את המחקר והמדע המתקדם בימינו, לגלות כיצד משתחררים מנטייה זו. המחקר הרפואי היום כל כך מתקדם, פורץ דרך בתחומים שונים ומגוונים, ואנו צריכים להיאבק גם על זכותם של בעלי הנטייה ההפוכה להרפא ממנה. עלינו לדרוש השקעת משאבים במחקר ולימוד, כיצד ניתן להשתחרר מנטייה זו. אם את כל המשאבים המושקעים בניסיון להפוך את הנטייה הזו לדבר נורמלי, היינו משקיעים במחקר רפואי, היינו היום במקום טוב יותר.
שאלה:אנו נמצאים בתקופה בה ערכי המשפחה הכי בסיסיים נפגעים, והתא המשפחתי הולך ומתפורר. מה נכון לעשות במצב כזה?
תשובה:התופעה זו מכריחה אותנו להעמיק ולבסס את ערכי המשפחה היהודית על יסודות מוצקים ועמוקים. עלינו לברר עם עצמינו יותר ויותר מהי זוגיות, מה המשמעות של איש ואישה והחיבור ביניהם, מה היחס בין הורים לילדיהם וכו'. בע"ה בזכות ההעמקה והבירור, בסופו של התהליך, המשפחה היהודית תצא מחוזקת מהמשבר.
דבר נוסף, אכן, במרחב הציבורי מעמד המשפחה היהודית נפגע, כדי להתמודד עם תופעה זו, עלינו לעודד קבוצת איכות של אנשים שיהוו "לוביסטים" (ראו ערך "שדלנות" ב"ויקיפדיה") לטובת ערכי המשפחה. אנשים אלו יהיו חדורים להוביל את ערכי המשפחה בכנסת ובמרחב הציבורי, הם יפרסמו ניירות עמדה בנושא משפחה יהודית ויעודדו אישי ציבור לא לפחד לומר את האמת בנושא, באופן זה נוכל להחזיר את ערכי המשפחה היהודית לקידמת הבמה. ישנם גופים שונים שלוחצים ומאיימים שלא לעודד דווקא את ערכי המשפחה היהודית, וכשאנו נדאג שעמדתנו תהיה מבוררת ומאירה הרי שהיא תנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
