ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
במקומות רבים מרן הראי"ה זצ"ל מדבר בשבח החופש ועד כמה הוא הכרחי להשתלמות ושלמות האדם. הנה כמה ציטוטים (חלקיים) מדבריו:
"הנשמה החפשית דוקא היא היוצרת".
"צריך לתן חופש גמור לנטיה הרוחנית שבנשמה שתתפשט ותתרחב בכל כחותיה. לפי רוב פעולותיה החפשיות יאומץ חילה ותגלה נפלאות הדרה גבורת קדשה על החיים ועל כל המעשים והמחשבות".
"הרצון החופשי המואר מהשכל העליון, הוא התמצית של ההויה".
"כל רצון חפשי סופו לטוב, וכל הכרח סופו לרע".
"לעומת השקדנים מחמירי ההתמדה, מוכרח שיימצא כח שיראה איך מגלים את האור החפשי הפנימי, בטיול ובמנוחה, בהרחבת הדעת שהנשמה מתרוממת על ידה".
מהו חופש? אדם חופשי הוא לא אדם שאין לו גבולות, שהרי כל אדם מעצם היותו אדם חייב שיהיו לו גבולות כדי להתקיים. אדם חייב להימנע ממעשים מסוימים המאבדים את גופו, אדם מאמץ לעצמו קוד מוסרי למרות שבכך הוא מונע מעצמו חוויות שהוא חפץ בהם. אם כן, אם נאמר שהגבולות הופכים אותו לאדם לא חופשי, הרי שאין אדם חופשי. ואע"פ שיכולים להיות גבולות מצמצמים יותר או פחות, נוקשים יותר או פחות, מכל מקום, אם חופש הוא חיים ללא גבולות, הרי שבאופן מהותי אין אדם חופשי.
אם כן מהו חופש? מיהו אדם חופשי?
חופשי הוא אדם שהוא חופשי בתוך הגבולות שהוא חי בהם. זו לא קלישאה, זו אמת צרופה.
אדם חופשי, הוא אדם שלאחר שהציב את הגבולות בהם הוא חי, מכאן והלאה, בתוך הגבולות שלו, הוא חי חיים מלאים, הוא חי חיים בחווית "יש" ולא בחווית "אין", כלומר הוא עסוק וזוכר את מה שיש לו ולא את מה שאין לו. אדם חופשי הוא אדם שבחייו הוא משוחרר מתחושת אשמה, עצבות, ריצוי או פחד, נשמתו מאירה בקרבו ללא עכבות, אדם כזה הוא אדם חופשי באמת.
מאידך, פעמים רבות נראה אדם שפורץ כל גבול, ונראה חופשי, אך אדרבה הצורך שלו לפרוץ גבולות נועד לחפות על חוויה פנימית של צמצום וחוסר חופש, עמוק בנפשו הוא אדם מרצה שחווה אשמה ופחד, ובמקום לשחרר את עולמו הפנימי, הוא מוצא את החופש בפריצת הגבולות. כלומר הוא חי בחוויה פנימית עמוקה חסומה, והדרך שלו לבטא חופש היא פריצת גבולות.
משל למה הדבר דומה, קבוצת אנשים נמצאים על גג בנין גבוה, הגג מגודר בגדר גבוהה על מנת לאפשר לכולם לרקוד על הגג בחופשיות ללא חשש שיפלו. האנשים החופשיים ירקדו על הגג ריקודים סוערים בשמחה ואהבה, הגדר שומרת עליהם שלא יפלו, והם יכולים לרקוד ולשכוח את עצמם. ואילו אדם שמסיבות שונות לא שלם עם עצמו, אדם שמרגיש לא נעים מחבריו, אדם כזה מתבייש לרקוד, ולא שלם בכלל עם ההימצאות שלו על הגג. הוא מקנא באחרים שנמצאים במקום אחר ועסוק במה שאין לו וכו'. אם לאדם זה אין מודעות פנימית עמוקה, הוא ירגיש כלוא בגלל הגבולות שהוא נמצא בתוכם אבל האמת היא שהוא לא חופשי מבפנים.
לסיכום אנו אומרים לכל אחד ואחת מאיתנו:
חפש את החופש בליבך פנימה. השתחרר מכבלים של ריצוי אשמה או בושה ונשמתך תאיר בחופשיות.
אל תברח למצוא את החופש בפריצת הגבולות, כי שם לא תמצא את החופש המיוחל.
הגבולות הם חלק מעצם היותך אדם, החופש האמיתי והמשחרר הוא בליבך פנימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













