ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
התיק המשפטי עסק באחריות המוטלת על אדם שבאשמתו התערערה שלמות התא המשפחתי. בית המשפט קבע כי אין חובת פיצויים על בגידה ביחסי אישות, אולם הדיון המשפטי חרג הרבה מעבר לחובת נזיקין: "משהחליט בן זוג נשוי... לנהל מערכת יחסים עם אחר... זכותו לעשות כן... קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג", כתב השופט פרגו. פסק הדין חשף עימות תרבותי בין תפיסת התורה ובין תפיסת מערכת המשפט ביחס למחויבות ונאמנות ליחסי אישות בין בני הזוג. לאמיתו של דבר הדיון חורג הרבה מעבר ליחס לנאמנות זוגית, הוויכוח הוא למעשה מהי המשפחה.
בעבר תפיסת המשפחתיות בבית המשפט העליון בישראל שיקפה תפיסת עולם שמרנית, המכירה במשפחה כיחידה חברתית אשר זכאית לתמיכה משפטית. ליבת המשפחתיות הייתה ההגדרה החברתית להסדרת יחסי אישות ויצירת מרחב אופטימלי להולדת ילדים ולגידולם. במישור הלאומי הוגדרה המשפחה בדיני המעמד האישי הנידון על פי תורת ישראל. במהלך השנים ביצע בית המשפט העליון מהפיכה משפטית ביחס לתפיסת המשפחה - מיחידה חברתית הפכה המשפחה למקבץ יחידים שכל אחד מהם הוא ישות משפטית נפרדת, בלי מחויבות הדדית בהיבט האישות. הצו האלוקי "לא תנאף", אשר ביטא את האיסור לפגום בנישואין על ידי גורם חיצוני, שימש כמגדיר מרכזי של חיי הנישואין. עם הפיכתה של המשפחה למקבץ יחידים שאין ביניהם מחויבות הדדית, הופקע על ידי בית המשפט גם תוקפו המשפטי של הציווי "לא תנאף".
השינוי במבנה המשפחתי לא התרחש ברגע אחד. המפנה החל בתיק שעסק בגבר נשוי שהתחייב לאישות לאישה אחרת. בית המשפט דן האם ניתן לאכוף את התחייבותו על חשבון מחויבותו המשפחתית הראשונית. השופט כהן הפקיע בפסק הדין את המשפחה מדיני המעמד האישי הנדון על פי התורה, והמיר את הדיון בה לדיני החוזים. השופט ויתקון הצטרף לכהן וקבע כי אין לפסול את ההסכמים הנ"ל. לדבריו: "מצווים אנו, כשופטים, לתת ביטוי ותוקף למה שנראה לנו כמשקף את דעת הציבור, והכוונה היא לחלק המשכיל והמתקדם שבתוכו". כדי להבהיר את החידוש צריך להבהיר כי חוזה שנוגד את תקנת הציבור אינו חוקי, ואינו ניתן לאכיפה בבית המשפט. קביעת בית המשפט כי ניתן לאוכפו, הגדירה את המחויבות של גבר נשוי לאישה זרה כמוסרית.
השיא במחלוקת התרבותית שייך ללא ספק לעימות עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: "קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג. המשפט אינו מכיר בעוולת ניאוף ביחסים בין בני הזוג עצמם", כתב השופט עמית, "יש לכבד את היותו אדם בן חורין... אלו הם מעיקריו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". אם נחדד: כבוד האדם וחירותו - מול "לא תנאף". יש לציין כי תפיסה משפטית זו זכתה לאופוזיציה משפטית, אולם עמדת הרוב בבג"ץ יישרה קו עם המגמות הפרוגרסיביות.
להשיב את הגדרות המשפחה
על פי מחקרים עדכניים האנושות נמצאת בעידן ה"פוסט משפחה". אומות שלמות, בעיקר בעלות נטייה תרבותית לקדמה ולחידושים ("פרוגרסיביות"), מתמודדות עם חוסר יציבות המשפחה ועם נתוני ילודה שליליים. ב 35 השנים האחרונות התרחשו בעת ובעונה אחת כמה תהליכים שלובים זה בזה. הילודה בארצות המערב הצטמצמה עד כדי מאזן התרבות שלילי, גיל הנישואין עלה, ועלה שיעור האנשים שאינם נישאים כלל. ואחרון חשוב: פחתה מידת יציבות המשפחה. בית המשפט במדינת ישראל אימץ למעשה תפיסת משפחתיות העולה בקנה אחד עם העמדות הפרוגרסיביות המערביות.
במובחן מהמודל הפרוגרסיבי, לתורת ישראל ישנו מודל עם הוכחת הצלחה של אלפי שנים למשפחתיות יציבה ובת קיימה. במרכז המודל עומדת המחויבות ההדדית ליחסי אישות. לתורה יש התייחסות לשני מודלים משפחתיים: המודל העולמי והמודל היהודי. המודל העולמי מתחיל בהסכמה של האיש והאישה לחיות חיים משותפים, וביישומה בפועל ללא צורך בקידושין. לאיש ואישה שחיים כזוג ישנה מחויבות לקיום יחסי אישות. האיסורים המגדירים את הנישואין הם "ודבק באשתו" - ולא באשת חברו, ו"לא תגזול". כלומר, האישה מוגדרת כאשת איש, אסורה בקשר אישות עם גבר זר ואסורה באיסור עריות על שאר העולם, והאיש מחויב לה ואינו יכול לשאת אישה נוספת בלא הסכמתה. סיומה של המערכת המשפחתית נתון בידי כל אחד מהם ללא צורך בגט, ותלוי בהיפרדות בלבד.
המשפחה היהודית מובחנת מהמשפחה האנושית בשני היבטים: א. המשפחה היהודית מורכבת משני שלבי התהוות. ב. המשפחה אינה מתפרקת בהחלטה רצונית, אלא רק על ידי גט או בפטירת הבעל.
במובחן מהמשפחה האנושית, המשפחה היהודית נוצרת בשני שלבים: קידושין ונישואין. הקידושין מפקיעים את המשפחה מהמערכת האנושית-הסכמית, ומכניסים אותה לתחום הקדושה. על בסיס הסכמתה של האישה להיכלל באיש, הוא מייחד אותה אליו ליחסי אישות ולהולדה, ואוסר אותה על כל העולם. הוא מקדיש אותה באמירתו "הרי את מקודשת לי", והיא מממשת את הקדושה. האיש מחיל את הקדושה על החיבור, והאישה מוציאה אותה אל הפועל. הזוגיות מכילה שותף שלישי - הקב"ה. הקשר מקבל תוקף אלוקי. הנישואין בישראל אינם מערכת אנושית-הסכמית, אלא מערכת הקשורה לעולם הקדושה. קיומה של השכינה בתווך, משיב את הזוג למצב של גן העדן הראשוני, האיש והאישה הופכים לישות אחת ומקבלים זהות חדשה.
השלב הבא בחתונה הוא הנישואין שבהם מיתרגמים הקידושין לחיים ממשיים. בנישואין קונה האיש את האישות של האישה, והוא מצידו מתחייב ליחסי אישות עמה מכוח מצוות "ועונתה לא יגרע". במרכז הנישואין עומד מימוש הקשר הזוגי בהיבט הנפשי והגופני, כביטוי להפיכתם לישות אחת. שבע הברכות אשר נאמרות בנישואים מביאות לידי ביטוי את ההבנה כי חיי המשפחה היהודיים הם שיבה לגן עדן. הנישואין הם מחויבות. המחויבות הופכת אנשים חסרים ובודדים, גבר ואישה, לישות אחת צלם אלוקים. התורה מתארת את בריאת של האדם: "זכר ונקבה ברא אותם... ויקרא שמם אדם". רק משהם נישאים הם קרויים אדם. הדרך להגיע אל ההגדרה המחודשת הזאת עוברת דרך ההוראה האלוקית "והיו לבשר אחד". הקשר ביניהם והמחויבות, הכוללים את כל מעגלי האישיות: הרוחני, הרגשי, הפיזי והחיבור ביניהם להולדת צאצאים, הם המביאים לידי ביטוי את איחודם ומאפשרים את ההגדרה המחודשת שלהם כצלם אלוקים. הביטוי האיסורי להגדרות אלו הוא הציווי האלוקי "לא תנאף". התורה רואה בניאוף את הפרת המחויבות הבסיסית ביותר.
בית המשפט הפקיע את המודל היהודי ובנוסף לכך שלל את המודל השמרני. נקודות החידוש היא הוצאת הצו "לא תנאף" מחוץ לתחום המשפט, וביטול המחויבות ההדדית לאישות שיצרה את החיבור והיציבות של המשפחה.
מודל התורה ניצב אל מול המודל הבג"צי: "זכר ונקבה בראם" אל מול נפרדות משפטית, "והיו לבשר אחד" ו"לא תנאף" אל מול כבוד האדם וחירותו. איחוד אל מול נפרדות. מחויבות אל מול אוטונומיה.
אם חפצים אנו בקיומה של המשפחה, על המחוקק להשיב את הגדרת המשפחה בישראל למסגרת דיני המעמד האישי כפי שקובע החוק. המשפחה היהודית היא פרויקט דגל מוצלח של אלפי שנים. קריסת המשפחה כתוצאה מהגדרתה מחדש, גם היא עובדה קיימת. כדי לשמור על המשפחה יש לאמץ מדיניות היונקת מערכי המשפחה היהודית. באופן מעשי בשלב ראשון, על המחוקק לקבוע כי ניאוף ופירוק המשפחה נוגדים את המוסר, את החוק ואת תקנת הציבור, וממילא לא יקבלו סעד משפטי במדינת ישראל. קריאת כיוון זו תהיה צעד ראשון בהשבת ספינת המשפחה בישראל למסלול הנכון.
הרב יעקב יקיר והרב יאיר קרטמן חברים במכון 'תורת המדינה' בית אורות, שבמסגרתו יצא המחקר המלא בנושא
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
