ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
כאשר אנו מגיעים לביקור אצל הורי אשתי יש לי קושי רב, מפני שמיד בבואנו, הסבא והסבתא כאילו לא רואים אותנו, ומתעסקים מיד עם ילדינו, הנכדים שלהם. זה פוגע בי. האם יש לי זכות לומר לאשתי שלא נלך יותר לביקור אצל ההורים שלה?
תשובה:
חכמים אומרים: "כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא". ההלכה שנקבעה על ידי התורה ועל ידי דברי חכמים, מיישרת לנו את הדעה ומאפשרת לנו להתנהל בכל חיינו בצורה אמיתית.
חכמים לימדונו: "אחד האיש ואחד האישה, שווין בכבוד ובמורא להוריהם. אלא שהאישה, אין בידה לעשות, מפני שהיא משועבדת לבעלה. לפיכך, היא פטורה מכיבוד אב ואם בעודה נשואה" (שו"ע יו"ד סימן ר"מ סע' י"ז) ובהמשך: "חייב אדם לכבד את חמיו" (סעיף כ"ד). הש"ך מעיר שתי הערות: האחת, שאם הבעל מרשה לאשתו, אזי היא חייבת בכבוד ההורים כמוהו. והשניה, שכיבוד חמיו הוא מדרבנן, ולא באותו תוקף של כיבוד אב ואם, אלא כשאר זקנים. לפי זה, מבחינה הלכתית, הנך רשאי להגיד לאשתך שלא תלכו יותר לבית הוריה, מאחר ואשתך חייבת לשמוע לך, וגם חובתך לכבד את חמיך וחמותך היא חובה קלה יותר. אולם, במסכת פסחים (דף פ"ז) אומרים חכמים ש: "אישה בבית בעלה, רדופה ללכת לבית אביה", כלומר, בעל יכול להתנתק מהוריו, כפי שהתורה אומרת: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו, ודבק באשתו". אולם אישה, קשה לה להיפרד מבית הוריה, והיא משתוקקת לקשר עמם. לכן, אף על פי שהנך רשאי לבקש בקשה כזו מאשתך, אין זה מן הראוי שתשתמש בכך. אדרבא, נכון יותר שתאפשר לאשתך למלא את רצונה הפנימי ולבקר אצל הוריה.
הפתרון לקושי שלך מהפגיעה שיש בכך שההורים כאילו מתעלמים ממך, צריך לבא מכיוון אחר. כאמור, הגבר, הבעל, צריך "לעזוב" את אביו ואת אימו. משמעות הדבר, אינה בכך שיתנתק מהם פיזית, לא יבוא לבקרם וכדומה. ההדרכה של התורה היא להשתחרר מתלות נפשית או כלכלית או אחרת בהורים. אדם הבונה את משפחתו חייב לבנותה עם הכלים שיש בידו, לפי כוחותיו, בלא להיות תלוי בסיוע או בקשר שיש לו עם משפחת המוצא שלו.
וכן הדבר, ביחס לחמיו וחמותו. צריך להרגיש משוחרר מתלות כלשהי בהם.השחרור גורם לכך, שגם כאשר הורים מעניקים לילדיהם, יחס, חום או סיוע כלכלי, אין זה גורם לזוג שיעבוד כלפי הסיוע, מפני שהם עומדים על רגליהם בעצמם, ומנהלים את חייהם לפי כוחם. העובדה שהינך נפגע מחוסר תשומת הלב של הורי אשתך, מצביעה על כך, שאתה מצפה מהם ליחס, כי כל המצפה לדבר מה, ומתאכזב כאשר אינו מקבל את מבוקשו, הרי הוא תלוי באותו דבר . לכן, אל תנסה לפתור את הבעיה על ידי גזירה חיצונית, שלא לבקר אצל הורי אשתך. עשה עם עצמך כברת דרך, והרגל את עצמך להיות עצמאי, לעמוד על רגליך, יחד עם משפחתך. להעריך את כוחותיכם, שלך ושל אשתך, ובעת הביקור אצל ההורים, הרגש את השחרור שלך, את עצמאותך, ומראש, אל תצפה כלל להתייחסות שלהם כלפיך. כך יוקל לך, ותוכל להמשיך ולבקרם בשמחה.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
1 - להמליץ על גירושין?
2 - אשתי לא מכבדת אותי!
3 - להציב גבולות לבעל!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
