ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הוא החליט, יחד עם כמה חברים, לנסוע מיד עם צאת השבת במכוניתו של אחד מהם, בתקווה שאיחורם יהיה קטן ולא משמעותי. הם עשו כן, הגיעו באיחור מה, התיישבו והאזינו לדבריו של הרב וולבה המסבירים איך להתמודד עם יצרו הרע של האדם ומתווים דרך לעבודת ה' אמיתית. הדברים היו נפלאים, ואט אט חדרה בתוך יהודה ההכרה: זהו זה, הוא יהיה הרב שלי! אחרי השיחה חזרו יהודה וחבריו לישיבתם. הוא החליט שבפעם הבאה ייקח את הווספה שלו וייסע מיד עם צאת השבת מבלי לחכות להתארגנות חבריו, וכך יחסוך זמן ויצליח לשמוע את השיעור מתחילתו.
ביום חמישי קודם השבת הוא נכנס לבקר את בת דודתו. כאשר יצא מביתה גילה לצערו כי הווספה שלו נעלמה. הוא חיפש אחריה בכל מקום אפשרי, אך לשווא. אז נזכר בדברי הקונטרס 'משיבת נפש' מאת רבי נחמן מברסלב שבו נכתב כך: "אם מתעורר אדם לתשובה, אזי כשרוצה ליכנס בעבודת ה' ולנסוע לצדיק מתגבר עליו יצר הרע יותר גדול. על כן צריך בכל פעם התגברות ביותר והתחזקות כנגד יצר הרע החדש שמתגבר עליו בכל פעם. ומזה בא מה שלפעמים כשנתעורר האדם לנסוע לאנשי אמת יש לו תשוקה, ואחר כך כשמתחיל לנסוע נחלש חשקו, ולפעמים כשבא לצדיק בעצמו נופלת תשוקתו לגמרי. כל זה נמשך מבחינת הנזכר לעיל כי תכף כשנתעורר לנסוע לצדיק האמת, אזי המית יצרו הרע שהיה לו בתחילה, ואחר כך כשרוצה לנסוע נתהווה לו יצר הרע חדש, חזק מאשר בתחילה כי כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. על כן מי שרוצה לקרב את עצמו לשם יתברך באמת צריך התחזקות חדשה בכל פעם נגד היצר הרע החדש שמתחדש לו בכל פעם".
ואז חשב יהודה: "זו פשוט מניעה! היצר הרע מערים עלי קשיים בגלל שאני משתוקק להתקרב לרב שמחזק אותי בעבודת ה'". הוא החליט בעקשנות כי בשבת הקרובה ילך ברגליו לישיבה לשמוע את השיחה, וכך יגיע בדיוק בזמן. בשבת לאחר מנוחת הצהריים הוא קם בזריזות ויצא החוצה. עיניו חשכו מראות: השמיים היו קודרים ועננים כבדים כיסו את כל האופק, גשם עז עמד לרדת בכל רגע. באופן טבעי עלתה בראשו מחשבה לוותר על השיחה, אבל כאשר נזכר בדברי 'משיבת נפש', התלבש ויצא לדרכו.
השמיים הלכו והשחירו, והמחשבה כי הליכה בת ארבעים וחמש דקות אינה דבר מומלץ במזג אוויר כזה חלפה בראשו, אך הוא המשיך ללכת. אז נפתחו ארובות שמיים ומטר עז ניתך ארצה. הוא התחבא מתחת לסככה של תחנת אוטובוס. המקום היה קרוב מאוד לביתה של בת דודתו. "אכנס לביתה", חשב לעצמו, "וכאשר תצא השבת אמשיך לשיעור בנסיעה".
אולם קול עקשן ולא מובן אמר בתוכו: המשך הלאה! והוא המשיך ללכת תחת מטר הגשם העז כשהוא נרטב עד לשד עצמותיו. לפתע, באורח פלא, הגשם נחלש בהדרגה עד שפסק כליל. כאשר הגיע לאזור בנייני האומה החל ללכת על המדרכה הרחבה. לפתע ראה מולו דבר מוזר:
במרכז המדרכה עמדה הווספה שלו!
הוא רעד בכל גופו, כאילו שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ירד לעולם הזה ונגלה אליו.
"אולי אשאר ליד הווספה ואשמור עליה עד מוצאי שבת", חשב ברגע הראשון לאחר שנרגע, אך מיד התעשת ואמר לעצמו: "ממשיכים לשיחה!" הוא המשיך והגיע בזמן למקום. באותה שיחה דיבר הרב וולבה על כך שכאשר האדם פועל כנגד טבעו הוא זוכה לגילויים מעל לגדרי הטבע.
במוצאי שבת חזר יהודה למקום הווספה. היא עמדה במקומה, מוכנה לנסיעה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
