ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
התורה המדריכה אותנו קבעה לנו מצוות וחוקים המתאימים להווייתנו החדשה, שכך נאמר בתרגום לפסוק הראשון "ואלא המשפטים אשר תשים לפניהם" - "באילן דיניא די תסדר קדמיהון", מכאן ואילך סדר חדש של מדרגות ועדיפויות בחיינו. לא חיי גוף, הרכוש וחשיבותו עומדים במרכז, אלא עצמאותו של האדם קודמת לכל, זכות החופש של האדם ושלילת עבדותו הגופנית או הנפשית. לא ייתכן שאדם מישראל יאמר "אהבתי את אדוני" - אהבה וכפיפות עבד לאדון. גם במצוות אמה עברייה ראינו את המלצת התורה לא להשאיר אישה בעבדות אפילו בזמן קטנותה. התורה ממליצה לשאתה לאישה, להרים את כבודה ושאר המחויבויות שאדם מישראל מחויב לאשתו.
מעניין הדבר כי אין התורה כותבת בצורה מסודרת את החובות בין איש לאשתו, כאילו יש בזה עלבון לאיש ולאישה גם יחד. ציפייתנו הטבעית שכל אחד מבני הזוג יתמסר במידת יכולתו לטובת בן או בת זוגו מעבר למחויבות רשמית. גם בדיני נזיקין הזכירה התורה את ארבעת אבות הנזיקין: השור, הבור, המבעה והאש, ולא הזכירה אדם שמזיק, שלכאורה לא ייתכן שאדם מישראל ירים את ידו על חברו או יזלזל ויקלקל בידיים את עמלו ורכושו של אחד מבני עמו. רק בדרך של חוסר השגחה יכול להיות שתבוא תקלה, וגם עליה מחייבת התורה להיזהר ולשלם את כל הנזק היוצא במיטב התשלומים.
גם בסדר הנהגת הציבור קבעה התורה סדרים קבועים שאין לפרוץ אותם בטענות ומענות: "אחרי רבים להטות". השופטים בעצמם הוזהרו בכפל זהירות בשמירת הצדק וטהרתו, לא לקבל עד חמס, לא להטות את המשפט בגלל רחמים על העני, "מדבר שקר תרחק... ושוחד לא תיקח... וגר לא תילחץ". במקום לעסוק בדיני מזיק הרחיבה התורה בדיני השומרים, לאמור, גדולה אחריות להגן ולשמור על רכוש הזולת ולא להסתפק בזהירות מלהזיק ולחבל בעצמנו. בחיי הפרט ציוותה התורה להתנהג בקדושה, להימנע מבשר טריפה ומאכילת בשר בחלב על מנת שהתאווה למילוי הכרס לא תשפיל את אישיותנו.
עוד מצוות רבות קיבלנו בפרשת משפטים שכולן באות לבסס את חיי הצדק של אנשי קודש. לעומת שבע מצוות בני נח הפשוטות שהכרנו מקודם, אנו נדרשים כאן לדקדוקים מוסריים המיועדים לעם קדוש השופע חוכמה ובינה לעיני כל העמים. מתוך כך אנו זוכים לשמוע בסיום הפרשה את תיאור עלייתו של משה אל המרום להביא משם עדות נצח לאותו המעמד הנשגב, שתקבע בתוכנו לעולם את אור ה' ותורתו שתלוה אותנו לאורך ימים.
האור הגדול ששופע ממעל על נשמותינו מקבל כהד לעומתו את האור הנובע מתוכנו. כאשר אנו שומעים את ישראל אומרים את אותן מילות הגדולה והנצח "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", כאן אנו מתכוננים לקראת קבלת דבר ה' הנכתב בלוחות הקדושים ולסדר הבניין והמערכת ששם ישכנו הלוחות ומשם יקרינו ויזהירו על ישראל ועל העולם כולו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
