ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לאחר קום המדינה התאספו סביבו לאט לאט, תלמידים אשר ביקשו לשמוע את דבר ה' לעת הזו ולהבין מהי המשמעות האמונית של כל מה שעובר עלינו. הרב צבי יהודה נענה לאתגר והחל ללמד את יסודות משנתו של אביו, כשהוא עצמו מוסיף עליהם כיד ה' הטובה עליו ומסביר בין כל דברי התורה את ערכה הגדול של המדינה שקיומה הוא מצווה אע"פ שלא הכל מתנהל בה לפי ההלכה.
כשמבקשים להסביר במה היה כחו גדול ואיך הצליח להביא לכך שתהא השפעתו גדולה, נראה לי שבראש ובראשונה זה היה בזכות כח האמונה החזקה אשר לו. באמונה זו הדביק את שומעי לקחו ומתוך כך קנתה לה התורה שלימד מקום בליבם של הצעירים המתדפקים על דלתות ביתו.
אנו בישיבה היינו רגילים ללמוד ספרי מחשבת ישראל, שזה עצמו היה חידוש שהתחדש בישיבת "מרכז הרב". אולם בשלב מסוים עשה הרב צבי יהודה הסבה לשם של לימוד המחשבה וקרא לו בשם לימוד אמונה, ללמדנו שעיקר התכלית של ההתעסקות בתחום הזה היא חיזוק האמונה. מתוך הוראה זו של הרב צבי יהודה ניתן ללמוד שהוא עצמו היה איש שכולו אמונה.
כל דברי התורה והנביאים היו אצלו ביטוי למציאות ממשית וקיימת, כך היה אפשר לחוש אף בדבריו כששמענוהו חוזר ומשנן פסוקים יסודיים כמו "ציוה לעולם בריתו", "כח מעשיו הגיד לעמו" ו"עם זו יצרתי תהילתי יספרו". לאחר ששמענו את הדברים שוב ושוב, אי אפשר היה להתייחס אליהם רק כמו לטקסטים חשובים אלא כמו לדברים של אמת גדולה וממשית, שכן באמת הרי ציוה לעולם בריתו. ורק מי שמאמין בצורה כל כך חזקה כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב, יכול להדריך להבין את כל מהלכי התקופה לאור האמונה, ויכול גם לחזק ולעודד בעת צרה בצורה מופלאה.
הוא אכן ידע להתעלות ולהפיח רוח של תקוה ואמונה גם בימי קטנות, ומי מאתנו אינו זוכר את דרשתו המפורסמת ערב מלחמת ששת הימים שהיה בה קריאה להתחזקות גדולה באמונה. זו בלטה במיוחד באותם ימים על רקע החולשה הגדולה שפקדה אז את קברניטי המדינה.
בהחלט אפשר לומר כי בזכות אותה אמונה גדולה של הרב צבי יהודה זכינו, תוך זמן קצר, להרחבת גבולות הארץ, ומותר אולי לומר שזוהי הברכה שזוכים לה מהימצאותו של הצדיק המאמין האמיתי בקרבנו.
מלבד החידוש בקביעת השם של לימוד האמונה, היה לרב צבי יהודה חידוש לשוני נוסף, אותו קבע בכותרת שנתן למאמר שכתב במלאת שלשים שנה לפטירת אביו הרב זצ"ל, וזו היתה: "התורה הגואלת".
באמת זו אינה רק כותרת בעלמא, אלא יש כאן אמירה שמבטאת את מפעלו התורני של הרב צבי יהודה זצ"ל בצורה המושלמת ביותר.
התקופה שבה היה עיקר פעלו הרי היא התקופה שלאחר קום המדינה, גם כשהיה נדמה שהתרגלנו למציאות החדשה של ממשלה יהודית בארץ ישראל, בכל זאת לא ידענו איך להתמודד עם המציאות הזו מנקודת מבט דתית. מצד אחד מצאנו את עצמנו מול מנהיגים שלא הצטיינו כל כך בשמירת תורה ומצוות, ומצד שני עמדו מנגד מנהיגי עולם התורה והחסידות אשר חלקם גילו התנגדות תקיפה ואידיאולוגית נוסח "סטמאר", ואחרים הסתייגו מטעמים פשוטים יותר כשהם אומרים שזו אינה מדינת התורה ומה לנו ולה.
במצב זה הציבור הדתי מצא את עצמו קרוע בין שמחה גדולה וטבעית על עובדת קיומה של המדינה, לבין גדולי התורה שאינם שותפים לשמחה זו.
אנו הצעירים חיפשנו את מי שיקח על עצמו את המשימה של חיבור המדינה בעבותות של אהבה לכל המהלך ההיסטורי המתגלה לעינינו, מתוך שייכות לתורה בגדלות ממש.
הכיוון היה ברור: יש לחפש את התשובה בבית מדרשו של מרן הרב זצ"ל. אז הגיעה שעתו הגדולה של הרב צבי יהודה שהתגלה עד מהרה כמחנך בחסד עליון. האל חנן אותו בגישה טובה לצעירים הצמאים לדבר התורה היוצא מפיו. זו התורה הגואלת, התורה שאינה מנותקת מכל דברי התורה המקובלים במשך כל הדורות, אלא דווקא מחזקת אותם ומבטיחה את יציבותם ע"י השלמתם. מהרב צבי יהודה למדנו שתורת ה' כשהיא תמימה, אזי היא משיבת נפש.
שלשה עיקרים יש בתורה הגואלת:
א. דרישה להתמדה בלימוד התורה בכללותה ולהתגדל בה.
ב. לימוד ערכה של התקופה מתוך הכרת הדברים המתחדשים מסביב ל"קץ המגולה" וחנוך לקשר עמוק לישוב ארץ ישראל.
ג. ידיעת הערך של כלל ישראל, שגם בימים של חולשה, סגולתם של ישראל במקומה עומדת, ומתוך כך יש עניין רב בקרוב הרחוקים מתוך אהבה והרגשת אחוה.
הדברים האלה שנשמעו מן הרב נכנסו וחדרו עמוק עמוק למוחם וליבם של השומעים, עד שחשו כאילו נהפכו להיות אנשים חדשים בעלי תפישה חדשה, המקיימת את דברי מרן הראי"ה הרב ש'הישן יתחדש והחדש יתקדש'.
זוהי התורה הגואלת את העם מתורת חו"ל ומביאתם לתורת א"י. לאורה של תורה זו גדלו והתחנכו מאות תלמידים ע"י מו"ר זצ"ל ואלה הוסיפו ועודם מוסיפים תלמידים הרבה לאלפים ולרבבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
