ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הננו מתכוננים לגאולת העתיד, לגאולה אשר על דגלה חקוק אומר סלה: "כי לא בחפזון תצאו" (מאמרי הראי"ה א, עמ' 165).
הרב מבדיל בין גאולה ראשונה לגאולת העתיד. הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, הייתה בחפזון; חפזון השכינה, חפזון ישראל וחפזון מצרים, הכל נעשה בה במהירות. עם של עבדים שכמעט איבד את זהותו קם לתחיה, היה זה פלא שהעולם לא חזה דוגמתו. נס זה נעשה מתוך מטרה להבדיל בין עם ישראל לעמים, עם ישראל הולך ומתקרב לשכינה, ואילו העמים האחרים שקועים באפילה החומרית.
לעומת גאולת מצרים - הגאולה האחרונה היא איטית, מטרתה אינה בריחה מאומות העולם, במהלך הדורות השפענו רבות על העולם למרות שהצרו לנו, וכעת עומדות בפנינו: "שתי מגמות אדירות, המגמה האחת לגמור את המפעל של אורנו הנפלא במלוא התבל, להציג אותה האורה בצורתה היסודית הטהורה" (שם) עלינו לסייע לעמי העולם להתנקות מזוהמת האלילות שדבקה בהם במהלך הדורות. "והמגמה השנית, להסיר מאיתנו בעצמנו את כל אותם הנטיות הזרות, אשר עלו בנו מתוך ההתערבות בין הגויים בכל משך הזמן הארוך של הגלות ותוצאותיה" (שם). עם ישראל גם הוא צריך לנקות את עצמו מהנטיות הזרות שדבקו בו במשך שנות הגלות הארוכה. דווקא הגאולה האיטית -"לא בחפזון"- נחוצה לנו על מנת שנוכל לשאוב כוחות מהמעיין הגדול של גאולת מצרים.
ימי הפסח בדורנו הם הימים המתאימים ביותר להתבונן אל העתיד ומאידך לשאוב כוחות מן העבר. ההתבוננות היא על מהותנו ותפקידנו כלפי אומות העולם.
"משיח יפרש תורת משה, בזה שיתגלה החזון בעולם איך יונקים כל העמים והמפלגות האנושיות את לשד חייהם הרוחניים מהמקור היסודי האחד" (שמונה קבצים א, קעז).
המשיח העומד במרכז הגאולה האחרונה תפקידו להראות לעולם כולו כיצד כל עולמם הרוחני יונק ממקור אחד - מתורת משה, שניתנה לעם ישראל. בפועל עם ישראל בהנהגתו של הגואל יצטרך לגלות סוד זה לכל העמים. גילוי זה לא יטשטש את הייחוד של כל עם:
"ומכל מקום יתאים התוכן לרוח כל אומה ואומה על פי תולדותיה, וכל ענייניה המיוחדים...ומכל מקום הכל יהיה מתאגד ויונק ממקור אחד"(שם).
משה המנהיג שהוציא את ישראל ממצרים, טבע את היסודות לגאולה האחרונה. היסודות טמונים בתורה בצורה נסתרת, ומצויים גם בעצם העובדה שמשה - הסכים ביציאת מצרים שגם גויים יצטרפו לעם היוצא ממצרים:
"משה - יש לו שתי בחינות, מצד עצמו, ומצד טובת עין שלו. הצד המשיחי של משה זאת היא מדת טובת עין שלו, שבשבילה הכניס את הערב רב אל תוך האומה, ומצדה מסתעפות ממנו כל הנשמות כולן, גם של פחותי ערך, וכל הדורות כולם, עם כל ירידותיהם" (שמונה קבצים א, קטו).
הסכמתו של משה שהערב רב יצאו מצרים הייתה ממבט כלל עולמי המאפיין את הגאולה האחרונה, נקודת מבט זו מקיפה גם את הרשעים ופחותי הערך שבתוך עם ישראל. אמנם מהלך זה גרם לקשיים בשנות הנדודים במדבר, אבל משה עשה זאת כדי לקבוע את הייעוד העתידי.
"מצד עצמו שורש הוא רק לתלמידי חכמים, וכל תלמיד חכם הוא ניצוץ ממשה" (שם).
מדרגתו האישית של משה היא התורה, ולכן הקישור אל משה האיש שייך רק לתלמידי חכמים. הרב ממשיך וכותב שישנם תלמידי חכמים שיש בהם את הניצוץ הכפול, גם חיבור אל מדרגתו האישית של משה, היינו אל תלמידי החכמים שבדור, וגם חיבור אל כלל ישראל על כל מדרגותיו,
"ואינם זורקים מתוך דאגתם גם את הרשעים היותר קיצוניים, שהם מצפים לתיקונם" (שם). "לפעמים שני ניצוצות הללו מאירים בבת אחת, ולפעמים אחד נעלם ואחד נגלה. כשהניצוץ העצמיותי נגלה, אז מתגברת היא האהבה לתלמידי חכמים, וכשניצוץ השני של טובת העין נגלה, מתגברת האהבה הכללית של עזוז החסדים" (שם).
(נלע"ד כי אפשר שהרב זצ"ל מדבר מתוך אישיותו הגדולה, בהיותו כידוע, מחובר הן לתלמידי החכמים שבדור והן לכלל ישראל ולכלל בני האדם).
שתי המדרגות האלו הם חיבור של דין וחסד. החיבור לתורה מצד עצמה הוא בבחינת הדין, שכן התורה ניתנה בדין, "כפה עליהם הר כגיגית" (שבת פח), ואילו טובת העין היא מדרגת החסד. דור הגאולה זקוק לתלמידי חכמים האוחזים בשני הכוחות גם יחד. כוחות היונקים מכחו של משה מצד עצמו ותורתו, וגם מהכוחות המחוברים לצד המשיחי של משה.
"האומה שהאוניברסליות הגמורה טמונה בעומק נשמתה... היא דורשת לעולם מעשים החוקקים יפה את טפוסה בקרבה פנימה, ועליהם חלים בשפע המון אידיאלים נאצלים אוניברסליים". (אורות, עמ' קנב)
עם ישראל הוא עם המחובר בשורשו לכלל העמים, אבל כדי שהאידיאלים הגדולים יוכלו להתגלות יש צורך בבסיס של מעשים אשר יגלו את האופי הלאומי המיוחד שלנו. באמצעותה של תורת משה הגיעו מעשים אלו אלינו, ומשה עצמו העביר לנו את הרעיונות האוניברסליים שהם ייעודנו כלפי העולם. עלינו לעסוק בשני התחומים במקביל, כי
"התכונה האוניברסלית ממלאת לעולם את לב עדיני הרוח שבבני האדם, על כן ירגישו מחנק אם יסגירו אותם ברוחם רק בתוך חוג לאומם" (שם).
יציאת מצרים קדמה למתן תורה והיא הגאולה הראשונה שבתוכה טמונים היסודות של הגאולה האחרונה שהיא כולה חסד - חסד ה' לישראל, וחסדו של משה כלפי כל עם ישראל ואפילו כלפי ה"ערב רב שבתוכו. זו היא קריאת הכוון לדורנו דור הגאולה, ומתוך קריאה זו נוכל לגלות את פירושיו המיוחדים של מלך המשיח לתורת משה.
מתוך מגד ניסן תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
