ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
כל החילים שנפלו
כנסת ישראל נמשלת ללבנה, פעמים נפרצת, פעמים נבנית, לפעמים היא מלאה ולפעמים חסרה, ובעיתים שהיא חסרה כשהיא באה לקץ חסרונה כבר עומד הוא אחר כתלה מילוי אורה...עד שתבא לאותו המעמד האיתן, שיהיה אור הלבנה כאור החמה, ולא תבוא עוד למצב של חסרון... (אורות עמ' קסב)
הלבנה מקבלת את אורה מן החמה, כנסת ישראל נמשלה ללבנה ואילו הקב"ה משול לחמה, הנותנת את אורה ללבנה. ההשפעה היא קבועה, השינוי הוא ביכולת לקבל את ההשפעה, ולכן "פעמים נפרצת, פעמים נבנית, לפעמים היא מלאה ולפעמים חסרה". גם בזמן החיסרון, המילוי כבר עומד בפתח. במשך כל הזמן קיים תהליך של התקדמות. המילוי שיבוא- יביא אחריו מדרגה גבוהה מקודמתה, ותהליך הגאולה מתקדם ללא הפסקה.
בחודש אייר, זכינו בדורנו לראות את נס הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. כח הגאולה המופיע בחודש ניסן בחג הפסח - ממשיך בדורנו בחודש זה. ימי ספירת העומר היו בעבר ימים קשים לישראל, מותם של תלמידי רבי עקיבא, גזירות קשות על קהילות ישראל במיוחד בארצות אשכנז, ובדורנו זכינו, ואנו יוצאים ונגאלים מאותה עבדות גלותית.
מה מאפיין את דורנו, שזכה למה שלא זכו אבותינו בדורות הקודמים? נראה כי כח האחדות בעם ישראל הוא המאפיין את דורנו. האחדות היא הכלי החשוב ביותר לקבלת "אור החמה" - ההשפעה האלוקית. כשעם ישראל מאוחד, הריהו מנצח במלחמות. חז"ל אמרו כי דורו של אחאב שהיו עובדי עבודה זרה יצאו למלחמה וניצחו כיוון שלא היו ביניהם בעלי לשון הרע (דברים רבה, שופטים).
"סמוך לעקבתא דמשיחא מתרבה סגולת האחדות באומה... טמונה היא סגולה זו במטמון של קטגוריא ומריבות, אבל תוכו רצוף אהבה ואחדות נפלאה, שמעוררת הרגשה כללית לצפיה לתשועת הגוי כולו" (אורות, עמ' עז).
לעיתים חשים אנו את הקטגוריא ואת המריבות, חילוקי דעות בעניני אמונות ודעות. אבל זה הוא החלק הגלוי, במסתרים - ישנו כח אחדותי, והוא הבסיס לגאולה השלמה. כח זה מתגלה בשעת צרה, במלחמות וקשיים, אבל הוא קיים במשך כל חיינו בארץ ישראל, והוא התשתית לקיומנו. האחדות היא התיקון לחטא בעטיו חרב בית המקדש השני, חטא "שנאת החינם". לעומתו הגאולה האחרונה מתאפיינת "באהבת חינם" כדברי מרן הרב באורות הקודש (חלק ג' עמ' שכג).
בדורנו מתחיל עם ישראל את לידתו הלאומית המחודשת בארץ ישראל על ידי תהליכים גדולים במישור הארצי, כגון ביישוב הארץ, בקליטת העליה, בעמידה מול הקמים עלינו, וכן במישור הרוחני, בבניית עולם רוחני איתן ועוד. תהליכים אלו הם קשים ומסובכים. אם נהיה מודעים אל היעד שאליו אנו חותרים, יהיה יסוד האחדות בסיס לבואה של הגאולה השלימה, ונוכל לצלוח את המשברים ביתר קלות.
"הננו מוכרחים להרגיש שאנו נולדים מחדש, מתחתית המדרגה הננו הולכים ונוצרים עוד הפעם כימים מקדם.... הננו קרואים לעולם חדש מלא זוהר עליון, לתקופה חדשה שתעלה בחסנה על כל התקופות גדולות הערך שקדמו לה" (אורות עז) כדי להגיע למדרגה גבוהה זו נדרשים אורך רוח וכוחות אמונה רבים.
וממשיך הרב:
"מאמין הוא העם כולו, שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו, ואמונתו העמוקה הזאת היא בעצמה רז קיומו היא".
האמונה הוא הכח המקיים אותנו בסיבוכי הגאולה. אנו חשים ומרגישים אמונה זו גם בתקופתנו, עם ישראל מאמין שקיומו בארץ ישראל ימשיך עד הגאולה השלימה, וכל פעם שאויבנו מאיימים על קיום זה, מגייסים אנו כוחות כדי לעמוד מולם.
כאמור, הקמת המדינה והמשך קיומה מלווים בהרבה כוחות של אמונה. ההכרזה על המדינה הייתה חייבת להיות מתוך אמונה שהשעה הגיעה להחזיר את עם ישראל לארצו. החל מהכרזה זו אנו ממשיכים להאמין בכך. ליישב את ארץ ישראל ולהביא יהודים מארבע קצוות תבל לארצנו.
האתגר הגדול שאנו ניצבים מולו הוא להביא את עם ישראל עצמו להכרה בגדולתו, להביא לכך כי "שם שמים" יהיה שגור בפיו.
"מתפתחת היא האומה בכל כחותיה,.. אינה מכרת עדיין את עומק הישות העליונה, שהיא כל יסוד תקומתה, עינה לארץ, ולשמים עדנה לא תביט. היא אינה שבה עדיין אל אישה הראשון בפועל... שם שמים לא שגור בפיה..."(אורות, עמ' עט).
עדיין, אין אנו מרגישים את קרבת ה' בשדרות הרחבות של העם. זו היא המשימה הניצבת לפנינו: להביא את האומה כולה להכרה כי כל החסד שזכינו לו בדורנו - הכל בא מאת ה', והכל נעשה מתוך מגמה ששם ה' יתגלה באומה, וממנה לעולם כולו, זו המגמה של הגאולה, והחינוך לאתגר גדול זה - צריך לעמוד בראש שאיפותינו!
בחודש אייר, נודה לה' על כל הטוב שגמלנו, ומתוך הודאה זו נמשיך לפעול "עד שיופיע אור תפארת ישראל, לדעת כי שם ה' נקרא עליה" (שם).
מתוך מגד אייר תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
