ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המלחמות שבתקופתנו עונות על ההגדרה של "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". במלחמה זו הכול חייבים, אפילו הפטורים ממלחמת רשות כדברי הרמב"ם (ז, ד): "במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצווה הכול יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
הרמב"ם בהלכות מלכים הוא המקור המרכזי להלכות מלחמה, ושם אין רמז לפטור לומדי תורה משירות צבאי. ולכן ניסיון להביא ראיות ממקומות אחרים בכתביו, מעבר לכך שהראיות קשות, ייתקל בשאלה הקשה מדוע הרמב"ם לא כתב את הדברים בהלכות מלכים.
מעבר לחיוב ההלכתי מהדהדת הקריאה של משה רבנו לבני ראובן וגד אשר רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא לעבור את הירדן: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" (במדבר לב, ו). משימה המוטלת על ציבור מחייבת כל שבט וכל פרט. קריאה זו של משה לא זכתה למענה, והיא נחקקה בתורה הנצחית לעולמי עולמים.
בתלמוד (נדרים כב ב) למדנו: "אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד". ספר יהושע הוא "ערכה של ארץ ישראל". כיוון שמשה רבנו לא זכה להיכנס לארץ ישראל, התורה אינה מספרת לנו על כיבוש הארץ, וספר יהושע מוסיף את השלמת המהלך שהחל ביציאת מצרים.
ספר יהושע פותח בדברי ה' אל יהושע: "משה עבדי מת ועתה קום עבור את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנוכי נותן להם לבני ישראל: כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דיברתי אל משה... חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם". ומיד אחר כך: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל".
המצווה לכבוש את הארץ ומצוות לימוד התורה כרוכות זו בזו, ניתן וצריך לעסוק במצוות מלחמה ובמצוות לימוד תורה יחדיו. בתלמוד (מגילה ג.) מביאים חז"ל את השיחה בין מלאך ה' ליהושע. המלאך מוכיח את יהושע על כך שאמש ישראל ביטלו תמיד של בין הערביים והיום הם מבטלים תורה. התוכחה היא על הלילה שבו לא נלחמים, כדברי רש"י במקום: "ועכשיו - שהוא לילה, היה לכם לעסוק בתורה, שהרי אינכם נלחמים בלילה", ביום אין פטור ללומדי תורה ממצוות מלחמה. גם אם אי אפשר ללמוד הלכה מדברי נביאים, היגד ערכי-מוסרי בוודאי שיש ללמוד מהפרק הראשון של ספרי הנביאים.
לא ייתכן שמצוות אחרות, כמו מצוות נישואין על כל הכרוך בה, ידחו לימוד תורה. רוב לומדי התורה מנקים את ביתם לקראת חג הפסח, עוסקים באפייה או בקניית מצות וכן טרודים בקניית ארבעת המינים, ומצוות מלחמה תידחה מפני לימוד תורה? מדוע מצווה זו, הכרוכה במסירות נפש למען עם ישראל, שונה ממצוות אחרות?
הבעיה הקשה העומדת בפני לומדי תורה רבים היא המפגש הבלתי אמצעי עם החברה הכללית. צה"ל הוא צבא העם, ורבים מלומדי התורה חוששים שמעמדם הרוחני ייפגע בשירות הצבאי. ולכן יש טוענים: "עת לעשות ה' הפרו תורתך" - נבטל מצווה אחת על מנת שהתורה תמשיך להתקיים בתוכנו. זה טיעון שאפשר להבינו, וכדי להתמודד איתו ניתן להקים מסגרות שיתאימו באווירה הרוחנית-תרבותית לציבור זה, כמו הנח"ל החרדי, מחלקות הסדר, וניתן לחשוב על פתרונות נוספים.
עולם התורה בארץ ב"ה רחב וחזק. אפשר ללמוד לפני השירות הצבאי וגם אחריו. אחרי שישים וחמש שנים לכינון המדינה, פתרון שאלת גיוס לומדי התורה הכרחי. מצב שבו לומדי התורה אינם מתגייסים מקשה על קירוב התורה למדינה ולעם. נראה כאילו התורה והמדינה, התורה והצבא, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. שירות צבאי של לומדי תורה יקרב את התורה לעם ולמדינה ויביא לגל תשובה גדול יותר מכל תנועות התשובה האחרות, בנוסף לקיום המצווה של כל אלו שעדיין לא זכו לקיימה כי חשבו שהם פטורים. קיום זה גם הוא מהלך של תשובה.
שוויון בבסיס
בפרשת השבוע אנו קוראים על מצוות מחצית השקל: "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל". מדובר על מחצית השקל שכל אחד מישראל נדרש לתת לתרומת האדנים וקורבנות ציבור. תרומה נוספת הייתה למלאכת המשכן ושם קראנו: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תיקחו את תרומתי", כל אחד נתן לפי נדבת לבו. מדוע בתרומת האדנים וקורבנות ציבור התורה דורשת שוויון ואילו בתרומת המשכן כל אחד נותן לפי נדבת לבו ויכולתו?
מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק רנ"א) שבניין המשכן מבוסס על השראת השכינה ובנושא זה יש מדרגות שונות, כל אחד מרגיש את השראת השכינה בצורה שונה ולכן כל אחד נותן לפי נדבת לבו. אבל בתרומת האדנים וקורבנות ציבור התורה אומרת: "לכפר על נפשותיכם" - בכפרה כולם שווים, קורבנות ציבור מכפרים על כל אחד מישראל בלי יוצא מהכלל בצורה שווה.
האדנים היו הבסיס לקרשי המשכן, הבסיס שווה לכולם ועל גביו ניתן לבנות בניינים שונים ומגוונים: "אדנים למשכן גם כן הוא היסוד משפע השם יתברך מצד ההשתוות כשאינו מתחלק עדיין להשגת לבות בני ישראל". השירות הצבאי הוא הבסיס לקיומנו המתחדש בארץ ישראל, וגם הוא כרוך לצערנו לעיתים בקורבנות ציבור ומשימה קיומית זו מוטלת על כתפי כולנו בצורה שווה.
לקיום מצוות מחצית השקל כהלכתה עדיין לא זכינו. אשרינו שאנו יכולים לקיים מצוות מלחמה כשאנו צריכים לעמוד מול הקמים עלינו.
פורסם בעיתון "בשבע"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








