ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המלחמות שבתקופתנו עונות על ההגדרה של "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". במלחמה זו הכול חייבים, אפילו הפטורים ממלחמת רשות כדברי הרמב"ם (ז, ד): "במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצווה הכול יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
הרמב"ם בהלכות מלכים הוא המקור המרכזי להלכות מלחמה, ושם אין רמז לפטור לומדי תורה משירות צבאי. ולכן ניסיון להביא ראיות ממקומות אחרים בכתביו, מעבר לכך שהראיות קשות, ייתקל בשאלה הקשה מדוע הרמב"ם לא כתב את הדברים בהלכות מלכים.
מעבר לחיוב ההלכתי מהדהדת הקריאה של משה רבנו לבני ראובן וגד אשר רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא לעבור את הירדן: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" (במדבר לב, ו). משימה המוטלת על ציבור מחייבת כל שבט וכל פרט. קריאה זו של משה לא זכתה למענה, והיא נחקקה בתורה הנצחית לעולמי עולמים.
בתלמוד (נדרים כב ב) למדנו: "אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד". ספר יהושע הוא "ערכה של ארץ ישראל". כיוון שמשה רבנו לא זכה להיכנס לארץ ישראל, התורה אינה מספרת לנו על כיבוש הארץ, וספר יהושע מוסיף את השלמת המהלך שהחל ביציאת מצרים.
ספר יהושע פותח בדברי ה' אל יהושע: "משה עבדי מת ועתה קום עבור את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנוכי נותן להם לבני ישראל: כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דיברתי אל משה... חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם". ומיד אחר כך: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל".
המצווה לכבוש את הארץ ומצוות לימוד התורה כרוכות זו בזו, ניתן וצריך לעסוק במצוות מלחמה ובמצוות לימוד תורה יחדיו. בתלמוד (מגילה ג.) מביאים חז"ל את השיחה בין מלאך ה' ליהושע. המלאך מוכיח את יהושע על כך שאמש ישראל ביטלו תמיד של בין הערביים והיום הם מבטלים תורה. התוכחה היא על הלילה שבו לא נלחמים, כדברי רש"י במקום: "ועכשיו - שהוא לילה, היה לכם לעסוק בתורה, שהרי אינכם נלחמים בלילה", ביום אין פטור ללומדי תורה ממצוות מלחמה. גם אם אי אפשר ללמוד הלכה מדברי נביאים, היגד ערכי-מוסרי בוודאי שיש ללמוד מהפרק הראשון של ספרי הנביאים.
לא ייתכן שמצוות אחרות, כמו מצוות נישואין על כל הכרוך בה, ידחו לימוד תורה. רוב לומדי התורה מנקים את ביתם לקראת חג הפסח, עוסקים באפייה או בקניית מצות וכן טרודים בקניית ארבעת המינים, ומצוות מלחמה תידחה מפני לימוד תורה? מדוע מצווה זו, הכרוכה במסירות נפש למען עם ישראל, שונה ממצוות אחרות?
הבעיה הקשה העומדת בפני לומדי תורה רבים היא המפגש הבלתי אמצעי עם החברה הכללית. צה"ל הוא צבא העם, ורבים מלומדי התורה חוששים שמעמדם הרוחני ייפגע בשירות הצבאי. ולכן יש טוענים: "עת לעשות ה' הפרו תורתך" - נבטל מצווה אחת על מנת שהתורה תמשיך להתקיים בתוכנו. זה טיעון שאפשר להבינו, וכדי להתמודד איתו ניתן להקים מסגרות שיתאימו באווירה הרוחנית-תרבותית לציבור זה, כמו הנח"ל החרדי, מחלקות הסדר, וניתן לחשוב על פתרונות נוספים.
עולם התורה בארץ ב"ה רחב וחזק. אפשר ללמוד לפני השירות הצבאי וגם אחריו. אחרי שישים וחמש שנים לכינון המדינה, פתרון שאלת גיוס לומדי התורה הכרחי. מצב שבו לומדי התורה אינם מתגייסים מקשה על קירוב התורה למדינה ולעם. נראה כאילו התורה והמדינה, התורה והצבא, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. שירות צבאי של לומדי תורה יקרב את התורה לעם ולמדינה ויביא לגל תשובה גדול יותר מכל תנועות התשובה האחרות, בנוסף לקיום המצווה של כל אלו שעדיין לא זכו לקיימה כי חשבו שהם פטורים. קיום זה גם הוא מהלך של תשובה.
שוויון בבסיס
בפרשת השבוע אנו קוראים על מצוות מחצית השקל: "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל". מדובר על מחצית השקל שכל אחד מישראל נדרש לתת לתרומת האדנים וקורבנות ציבור. תרומה נוספת הייתה למלאכת המשכן ושם קראנו: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תיקחו את תרומתי", כל אחד נתן לפי נדבת לבו. מדוע בתרומת האדנים וקורבנות ציבור התורה דורשת שוויון ואילו בתרומת המשכן כל אחד נותן לפי נדבת לבו ויכולתו?
מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק רנ"א) שבניין המשכן מבוסס על השראת השכינה ובנושא זה יש מדרגות שונות, כל אחד מרגיש את השראת השכינה בצורה שונה ולכן כל אחד נותן לפי נדבת לבו. אבל בתרומת האדנים וקורבנות ציבור התורה אומרת: "לכפר על נפשותיכם" - בכפרה כולם שווים, קורבנות ציבור מכפרים על כל אחד מישראל בלי יוצא מהכלל בצורה שווה.
האדנים היו הבסיס לקרשי המשכן, הבסיס שווה לכולם ועל גביו ניתן לבנות בניינים שונים ומגוונים: "אדנים למשכן גם כן הוא היסוד משפע השם יתברך מצד ההשתוות כשאינו מתחלק עדיין להשגת לבות בני ישראל". השירות הצבאי הוא הבסיס לקיומנו המתחדש בארץ ישראל, וגם הוא כרוך לצערנו לעיתים בקורבנות ציבור ומשימה קיומית זו מוטלת על כתפי כולנו בצורה שווה.
לקיום מצוות מחצית השקל כהלכתה עדיין לא זכינו. אשרינו שאנו יכולים לקיים מצוות מלחמה כשאנו צריכים לעמוד מול הקמים עלינו.
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
