ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"זימן לו הקדוש ברוך הוא שתי כליותיו כמין שני רבנים, והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה" (בראשית רבה סא).
המדרש מספר (שמות רבה כח) על מה שאירע בשמים כשמשה בא לקבל את התורה: "באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקדוש ברוך הוא: אי אתם מתביישין הימנו, לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו? אמר הקדוש ברוך הוא למשה: לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם". במסכת שבת (דף פח, א): אמרו מלאכי השרת לקב"ה: "מה לילוד אשה בינינו...", והוסיפו ואמרו: "חמדה גנוזה, שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?".
אברהם פרסם את שם ה' בעולם דרך מידת החסד. הוא גילה לאנושות שאמונה בה' מביאה לתיקון מידות ואחווה בין כל בני האדם. מלאכי השרת אינם יכולים לטעון על דרכו של אברהם אבינו שאינה מתאימה לבני האדם, "אבל על תורת משה שהתרחבה כל כך בקיום מצוות רבות דתיות, שנראות כאילו דבר אין להן עם עצם המצב האנושי, טענו שהם דברים המיוחסים רק למלאכי השרת, בעלי הציורים העליונים המופשטים" (פנקסי הראי"ה ג' כה). במבט שטחי נראית תורת משה כעוסקת בעיקר במצוות וחוקים בין אדם למקום, ואינה שמה דגש על מערכת היחסים בין אדם לחברו. במבט מעמיק מתגלה שתורת משה מכוונת לאותה מטרה של תורת החסד מבית מדרשו של אברהם אבינו. ההבדל ביניהם הוא ש"יסוד תורת החסד, המתפשטת מתורת אבות, הנכללת בשבע מצוות בני נח, מתגלה מיד בעולם" (שם) . ברור לכל שמצוות בני נח, שהאבות הרחיבו והעמיקו את תוכנן, מטרתן השלמת העולם במישור החברתי. העובדה שזו גם המגמה של תורת משה תתגלה רק בעתיד. תורת משה כוללת פרטים רבים ומקיפה את כל חלקי המציאות, וכאשר היא תיושם בישראל ובעולם כולו יתגלה שמגמתה המרכזית זהה למגמה של תורת אברהם אבינו. כדי שהדבר יתגלה צריך שהמצוות יטבעו בישראל [יהפכו לטבע בעם ישראל], ומשם יתרחבו לכלל העולם, ויתגלה שקלסתר פניו של אברהם אבינו הוא קלסתר פניו של משה רבינו.
החלוקה הקיימת בעולם בין הרגש הדתי לרגש המוסרי היא שטחית ונוגעת בעיקר לאומות העולם. הרגש הדתי מכוון את האדם להשתוקקות לקרבת ה', ואילו המוסר מכוון למישור המעשי בהווה. אומות העולם אין להן דרכים סלולות לקרבת אלקים, אף שהשאיפה לקרבת ה' קיימת - היא שייכת בעיקר לעתיד, אבל אין היא מתחברת למוסר הנוגע למעשים בהווה. עם ישראל שקיבל תורה בסיני, קיבל את הדרכים כיצד להתקרב לה', דרכים אלו קיימות והן כוללות בתוכן גם את המוסר המעשי. העתיד וההווה כרוכים יחדיו. הלל לימד את הנכרי שרצה להתגייר שכל התורה היא "ואהבת לרעך כמוך" והשאר פירושים (שבת לא, ב).
חז"ל (בראשית רבה ס ח) מלמדים אותנו ש"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים","וְשִׂיחָה זוֹ הִיא מְחַיָּה דּוֹר אַחֲרוֹן בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, בָּהּ מִתְגַּלֶּה הַתּכֶן הַכַּבִּיר שֶׁל 'זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה' " (אורות התחיה יד) . בדורות האחרונים עם ישראל מתחבר ביתר קלות לשיחתן של עבדי אבות, ובכלל למעשיהם של האבות. מהם אנו לומדים מוסר ודרך ארץ, ובזכותם הגאולה תגיע - "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם". עם התקדמות תהליך הגאולה תתחבר "תורתן של בנים" שהן מצוות התורה שקיבלנו בסיני, לשיחתן של עבדי אבות, ויתגלה שתורת הבנים ומעשי האבות הם אחד.
הדרך העולה מ"מעשיהם של אבות" ל"תורתן של בנים" היא הדרך העולה ממדרגת ה"סגולה" למדרגת ה"בחירה". הסגולה היא תכונה מולדת הנמצאת בכל אחד מישראל מכח היותו בן לאברהם, יצחק ויעקב. ה"בחירה" נבנית על פי התנהגותו בפועל של בעל הסגולה. הרבה חושבים שה"בחירה" חשובה מן ה"סגולה", אך מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו (אגרת תקנה) שה"סגולה" יותר חשובה מה"בחירה", כיוון שהיא יצירה אלוקית שהאדם נולד עמה, בעוד שהבחירה היא יצירה אנושית. בדור הגאולה מתגלית הסגולה הישראלית. הדור עוסק רבות בנושאים מוסריים " רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים" (מאמר "הדור"). עם ישראל הם "רחמנים ביישנים וגומלי חסדים" ותכונות אלו מתגלות לרוב בדורנו. מתוך החיבור לסגולה הישראלית, יתקדם הדור לעבר גילוי מדרגת הבחירה בקיום כל מצוות התורה.
חג הפסח הוא חג הסגולה , עם ישראל יצא ממצרים בזכות חסדיו של ה', לא בזכות מעשיהם של ישראל. חג השבועות הוא חג הבחירה , בו קיבלנו את התורה בסיני. שני החגים מתחברים זה לזה על ידי ספירת העומר.
בתורה שבכתב חג השבועות הוא חג ארץ ישראלי - "יום הביכורים", ואילו בתורה שבעל פה החג הוא "זמן מתן תורתנו". ארץ ישראל היא ירושה לנו מאבותינו, ואילו התורה היא "מורשה" שקיבלנו בהר סיני על מנת שנקיימה בארץ ישראל. ארץ ישראל היא הגוף ותורת ישראל היא הנשמה, התורה שבכתב היא הגוף ופנימיותה היא התורה שבעל פה, "נזהר נא לבלי להכשל בניתוק של אלה שני היסודות החיים זה מזה, ותהיה נא תחייתנו הלאומית ובניננו בארץ אבות מלאים חיים שלמים באחדות גמורה של גופה עם נשמתה, ונזכיר נא ביום החג הקדוש הזה, חג השבועות, שכמו שהוא יום הבכורים בתורה שבכתב, הוא גם כן זמן מתן תורתנו בתורה שבעל פה. והאחדות הקדושה הזאת תשיב לנו את אומץ רוחנו, את שלומנו הפנימי, ואת יפעת כבודנו לעיני כל אפסי ארץ" (מאמרי הראי"ה עמ' קעז).
המשימה העומדת בפנינו היא לגלות לעם ישראל את תכנו הפנימי של חג השבועות שהוא "זמן מתן תורה" וכיצד התוכן הפנימי מתגלה דרך המעטפת החיצונית שהיא החיים הטבעיים בארץ ישראל. קלסתר פניו של אברהם אבינו הוא קלסתר פניו של משה רבנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
