ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"זימן לו הקדוש ברוך הוא שתי כליותיו כמין שני רבנים, והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה" (בראשית רבה סא).
המדרש מספר (שמות רבה כח) על מה שאירע בשמים כשמשה בא לקבל את התורה: "באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקדוש ברוך הוא: אי אתם מתביישין הימנו, לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו? אמר הקדוש ברוך הוא למשה: לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם". במסכת שבת (דף פח, א): אמרו מלאכי השרת לקב"ה: "מה לילוד אשה בינינו...", והוסיפו ואמרו: "חמדה גנוזה, שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?".
אברהם פרסם את שם ה' בעולם דרך מידת החסד. הוא גילה לאנושות שאמונה בה' מביאה לתיקון מידות ואחווה בין כל בני האדם. מלאכי השרת אינם יכולים לטעון על דרכו של אברהם אבינו שאינה מתאימה לבני האדם, "אבל על תורת משה שהתרחבה כל כך בקיום מצוות רבות דתיות, שנראות כאילו דבר אין להן עם עצם המצב האנושי, טענו שהם דברים המיוחסים רק למלאכי השרת, בעלי הציורים העליונים המופשטים" (פנקסי הראי"ה ג' כה). במבט שטחי נראית תורת משה כעוסקת בעיקר במצוות וחוקים בין אדם למקום, ואינה שמה דגש על מערכת היחסים בין אדם לחברו. במבט מעמיק מתגלה שתורת משה מכוונת לאותה מטרה של תורת החסד מבית מדרשו של אברהם אבינו. ההבדל ביניהם הוא ש"יסוד תורת החסד, המתפשטת מתורת אבות, הנכללת בשבע מצוות בני נח, מתגלה מיד בעולם" (שם) . ברור לכל שמצוות בני נח, שהאבות הרחיבו והעמיקו את תוכנן, מטרתן השלמת העולם במישור החברתי. העובדה שזו גם המגמה של תורת משה תתגלה רק בעתיד. תורת משה כוללת פרטים רבים ומקיפה את כל חלקי המציאות, וכאשר היא תיושם בישראל ובעולם כולו יתגלה שמגמתה המרכזית זהה למגמה של תורת אברהם אבינו. כדי שהדבר יתגלה צריך שהמצוות יטבעו בישראל [יהפכו לטבע בעם ישראל], ומשם יתרחבו לכלל העולם, ויתגלה שקלסתר פניו של אברהם אבינו הוא קלסתר פניו של משה רבינו.
החלוקה הקיימת בעולם בין הרגש הדתי לרגש המוסרי היא שטחית ונוגעת בעיקר לאומות העולם. הרגש הדתי מכוון את האדם להשתוקקות לקרבת ה', ואילו המוסר מכוון למישור המעשי בהווה. אומות העולם אין להן דרכים סלולות לקרבת אלקים, אף שהשאיפה לקרבת ה' קיימת - היא שייכת בעיקר לעתיד, אבל אין היא מתחברת למוסר הנוגע למעשים בהווה. עם ישראל שקיבל תורה בסיני, קיבל את הדרכים כיצד להתקרב לה', דרכים אלו קיימות והן כוללות בתוכן גם את המוסר המעשי. העתיד וההווה כרוכים יחדיו. הלל לימד את הנכרי שרצה להתגייר שכל התורה היא "ואהבת לרעך כמוך" והשאר פירושים (שבת לא, ב).
חז"ל (בראשית רבה ס ח) מלמדים אותנו ש"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים","וְשִׂיחָה זוֹ הִיא מְחַיָּה דּוֹר אַחֲרוֹן בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, בָּהּ מִתְגַּלֶּה הַתּכֶן הַכַּבִּיר שֶׁל 'זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה' " (אורות התחיה יד) . בדורות האחרונים עם ישראל מתחבר ביתר קלות לשיחתן של עבדי אבות, ובכלל למעשיהם של האבות. מהם אנו לומדים מוסר ודרך ארץ, ובזכותם הגאולה תגיע - "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם". עם התקדמות תהליך הגאולה תתחבר "תורתן של בנים" שהן מצוות התורה שקיבלנו בסיני, לשיחתן של עבדי אבות, ויתגלה שתורת הבנים ומעשי האבות הם אחד.
הדרך העולה מ"מעשיהם של אבות" ל"תורתן של בנים" היא הדרך העולה ממדרגת ה"סגולה" למדרגת ה"בחירה". הסגולה היא תכונה מולדת הנמצאת בכל אחד מישראל מכח היותו בן לאברהם, יצחק ויעקב. ה"בחירה" נבנית על פי התנהגותו בפועל של בעל הסגולה. הרבה חושבים שה"בחירה" חשובה מן ה"סגולה", אך מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו (אגרת תקנה) שה"סגולה" יותר חשובה מה"בחירה", כיוון שהיא יצירה אלוקית שהאדם נולד עמה, בעוד שהבחירה היא יצירה אנושית. בדור הגאולה מתגלית הסגולה הישראלית. הדור עוסק רבות בנושאים מוסריים " רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים" (מאמר "הדור"). עם ישראל הם "רחמנים ביישנים וגומלי חסדים" ותכונות אלו מתגלות לרוב בדורנו. מתוך החיבור לסגולה הישראלית, יתקדם הדור לעבר גילוי מדרגת הבחירה בקיום כל מצוות התורה.
חג הפסח הוא חג הסגולה , עם ישראל יצא ממצרים בזכות חסדיו של ה', לא בזכות מעשיהם של ישראל. חג השבועות הוא חג הבחירה , בו קיבלנו את התורה בסיני. שני החגים מתחברים זה לזה על ידי ספירת העומר.
בתורה שבכתב חג השבועות הוא חג ארץ ישראלי - "יום הביכורים", ואילו בתורה שבעל פה החג הוא "זמן מתן תורתנו". ארץ ישראל היא ירושה לנו מאבותינו, ואילו התורה היא "מורשה" שקיבלנו בהר סיני על מנת שנקיימה בארץ ישראל. ארץ ישראל היא הגוף ותורת ישראל היא הנשמה, התורה שבכתב היא הגוף ופנימיותה היא התורה שבעל פה, "נזהר נא לבלי להכשל בניתוק של אלה שני היסודות החיים זה מזה, ותהיה נא תחייתנו הלאומית ובניננו בארץ אבות מלאים חיים שלמים באחדות גמורה של גופה עם נשמתה, ונזכיר נא ביום החג הקדוש הזה, חג השבועות, שכמו שהוא יום הבכורים בתורה שבכתב, הוא גם כן זמן מתן תורתנו בתורה שבעל פה. והאחדות הקדושה הזאת תשיב לנו את אומץ רוחנו, את שלומנו הפנימי, ואת יפעת כבודנו לעיני כל אפסי ארץ" (מאמרי הראי"ה עמ' קעז).
המשימה העומדת בפנינו היא לגלות לעם ישראל את תכנו הפנימי של חג השבועות שהוא "זמן מתן תורה" וכיצד התוכן הפנימי מתגלה דרך המעטפת החיצונית שהיא החיים הטבעיים בארץ ישראל. קלסתר פניו של אברהם אבינו הוא קלסתר פניו של משה רבנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









