ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לאחר קום המדינה התאספו סביבו לאט לאט, תלמידים אשר ביקשו לשמוע את דבר ה' לעת הזו ולהבין מהי המשמעות האמונית של כל מה שעובר עלינו. הרב צבי יהודה נענה לאתגר והחל ללמד את יסודות משנתו של אביו, כשהוא עצמו מוסיף עליהם כיד ה' הטובה עליו ומסביר בין כל דברי התורה את ערכה הגדול של המדינה שקיומה הוא מצווה אע"פ שלא הכל מתנהל בה לפי ההלכה.
כשמבקשים להסביר במה היה כחו גדול ואיך הצליח להביא לכך שתהא השפעתו גדולה, נראה לי שבראש ובראשונה זה היה בזכות כח האמונה החזקה אשר לו. באמונה זו הדביק את שומעי לקחו ומתוך כך קנתה לה התורה שלימד מקום בליבם של הצעירים המתדפקים על דלתות ביתו.
אנו בישיבה היינו רגילים ללמוד ספרי מחשבת ישראל, שזה עצמו היה חידוש שהתחדש בישיבת "מרכז הרב". אולם בשלב מסוים עשה הרב צבי יהודה הסבה לשם של לימוד המחשבה וקרא לו בשם לימוד אמונה, ללמדנו שעיקר התכלית של ההתעסקות בתחום הזה היא חיזוק האמונה. מתוך הוראה זו של הרב צבי יהודה ניתן ללמוד שהוא עצמו היה איש שכולו אמונה.
כל דברי התורה והנביאים היו אצלו ביטוי למציאות ממשית וקיימת, כך היה אפשר לחוש אף בדבריו כששמענוהו חוזר ומשנן פסוקים יסודיים כמו "ציוה לעולם בריתו", "כח מעשיו הגיד לעמו" ו"עם זו יצרתי תהילתי יספרו". לאחר ששמענו את הדברים שוב ושוב, אי אפשר היה להתייחס אליהם רק כמו לטקסטים חשובים אלא כמו לדברים של אמת גדולה וממשית, שכן באמת הרי ציוה לעולם בריתו. ורק מי שמאמין בצורה כל כך חזקה כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב, יכול להדריך להבין את כל מהלכי התקופה לאור האמונה, ויכול גם לחזק ולעודד בעת צרה בצורה מופלאה.
הוא אכן ידע להתעלות ולהפיח רוח של תקוה ואמונה גם בימי קטנות, ומי מאתנו אינו זוכר את דרשתו המפורסמת ערב מלחמת ששת הימים שהיה בה קריאה להתחזקות גדולה באמונה. זו בלטה במיוחד באותם ימים על רקע החולשה הגדולה שפקדה אז את קברניטי המדינה.
בהחלט אפשר לומר כי בזכות אותה אמונה גדולה של הרב צבי יהודה זכינו, תוך זמן קצר, להרחבת גבולות הארץ, ומותר אולי לומר שזוהי הברכה שזוכים לה מהימצאותו של הצדיק המאמין האמיתי בקרבנו.
מלבד החידוש בקביעת השם של לימוד האמונה, היה לרב צבי יהודה חידוש לשוני נוסף, אותו קבע בכותרת שנתן למאמר שכתב במלאת שלשים שנה לפטירת אביו הרב זצ"ל, וזו היתה: "התורה הגואלת".
באמת זו אינה רק כותרת בעלמא, אלא יש כאן אמירה שמבטאת את מפעלו התורני של הרב צבי יהודה זצ"ל בצורה המושלמת ביותר.
התקופה שבה היה עיקר פעלו הרי היא התקופה שלאחר קום המדינה, גם כשהיה נדמה שהתרגלנו למציאות החדשה של ממשלה יהודית בארץ ישראל, בכל זאת לא ידענו איך להתמודד עם המציאות הזו מנקודת מבט דתית. מצד אחד מצאנו את עצמנו מול מנהיגים שלא הצטיינו כל כך בשמירת תורה ומצוות, ומצד שני עמדו מנגד מנהיגי עולם התורה והחסידות אשר חלקם גילו התנגדות תקיפה ואידיאולוגית נוסח "סטמאר", ואחרים הסתייגו מטעמים פשוטים יותר כשהם אומרים שזו אינה מדינת התורה ומה לנו ולה.
במצב זה הציבור הדתי מצא את עצמו קרוע בין שמחה גדולה וטבעית על עובדת קיומה של המדינה, לבין גדולי התורה שאינם שותפים לשמחה זו.
אנו הצעירים חיפשנו את מי שיקח על עצמו את המשימה של חיבור המדינה בעבותות של אהבה לכל המהלך ההיסטורי המתגלה לעינינו, מתוך שייכות לתורה בגדלות ממש.
הכיוון היה ברור: יש לחפש את התשובה בבית מדרשו של מרן הרב זצ"ל. אז הגיעה שעתו הגדולה של הרב צבי יהודה שהתגלה עד מהרה כמחנך בחסד עליון. האל חנן אותו בגישה טובה לצעירים הצמאים לדבר התורה היוצא מפיו. זו התורה הגואלת, התורה שאינה מנותקת מכל דברי התורה המקובלים במשך כל הדורות, אלא דווקא מחזקת אותם ומבטיחה את יציבותם ע"י השלמתם. מהרב צבי יהודה למדנו שתורת ה' כשהיא תמימה, אזי היא משיבת נפש.
שלשה עיקרים יש בתורה הגואלת:
א. דרישה להתמדה בלימוד התורה בכללותה ולהתגדל בה.
ב. לימוד ערכה של התקופה מתוך הכרת הדברים המתחדשים מסביב ל"קץ המגולה" וחנוך לקשר עמוק לישוב ארץ ישראל.
ג. ידיעת הערך של כלל ישראל, שגם בימים של חולשה, סגולתם של ישראל במקומה עומדת, ומתוך כך יש עניין רב בקרוב הרחוקים מתוך אהבה והרגשת אחוה.
הדברים האלה שנשמעו מן הרב נכנסו וחדרו עמוק עמוק למוחם וליבם של השומעים, עד שחשו כאילו נהפכו להיות אנשים חדשים בעלי תפישה חדשה, המקיימת את דברי מרן הראי"ה הרב ש'הישן יתחדש והחדש יתקדש'.
זוהי התורה הגואלת את העם מתורת חו"ל ומביאתם לתורת א"י. לאורה של תורה זו גדלו והתחנכו מאות תלמידים ע"י מו"ר זצ"ל ואלה הוסיפו ועודם מוסיפים תלמידים הרבה לאלפים ולרבבות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









