ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שלוש מצוות בתורה עוסקות בעמלק. הראשונה - מצוות עשה, לזכור את אשר עשה לנו עמלק, שנאמר (דברים כה, יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". השנייה - מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את אשר עשה לנו, שנאמר (שם יט): "לא תשכח". השלישית - מצוות עשה, למחות את זרעו של עמלק מן העולם, שנאמר (שם יט): "והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".
עמלק שורש הרע בעולם
עמלק מבטא את שורש הרע בעולם, ולכן הוא שהתחיל את שנאת ישראל בעולם. כגודל הייעוד של עם ישראל לתיקון העולם כך מתעוררים רשעי עולם לצאת ולהילחם נגד עם ישראל. לא היתה אומה בעולם שנרדפה כפי שהאומה הישראלית נרדפה - מחורבן הבית, עבור דרך מסעות הצלב, האינקוויזיציה, מאורעות ת"ח ות"ט ועד השואה הנוראה שפקדה את עמנו. את כל זה התחיל עמלק.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
342 - בין בשר כשר לבשר חלק
343 - מלחמה נגד שורש הרע
344 - לא רב מטעם
טען עוד
יהודים הם רחמנים ובעלי חסד מטבעם, ואף מצוות רבות בתורה מחנכות אותם לכך. ולכן היה צריך להדגיש באופן חריף במיוחד את המצווה לזכור את מעשיו הרעים של עמלק ולא לשכחם, ולמחותו מהעולם. ורק לאחר ביעור הרע מהעולם תוכל להיות שמחה שלמה בעולם. ולכן בפורים, לאחר מחיית המן ובניו, השמחה גדולה במיוחד.
מצוות מחיית עמלק על הציבור והיחיד
עיקר מצוות מחיית עמלק מוטלת על כלל ישראל. וכן אמרו חכמים, שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, להכרית את זרעו של עמלק, ואח"כ לבנות להם בית הבחירה (סנהדרין כ, ב).
ואף שעיקר מצוות מחיית עמלק מוטלת על הציבור, גם על כל יחיד מישראל מוטלת מצווה זו, ואם הזדמן לפניו עמלקי ויש בכוחו להורגו, ולא הרגו - ביטל מצווה זו (חינוך תרד). וכיום נאבד זרעו של עמלק, אולם אם יתברר על אדם שהוא עמלקי ואוחז בדרכם, תהיה מצווה להורגו (ע' קול מבשר ב, מב).
האם עמלק יכול להציל עצמו ממיתה
אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, מכל מקום אם יקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, פקע ממנו דין עמלק ואין להורגו. ואלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גנבה, מצווה למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחברו, איסור ברכת ה' (לשון סגי נהור), איסור אכילת אבר מן החי.
מצווה להציע לעמלק שלום
ולא זו בלבד אלא שגם אם בני עמלק לא קיבלו על עצמם מרצון לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום. היינו להציע להם שיקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח, ולהיות משועבדים לישראל ולהעלות להם מס. אם קיבלו את תנאי השלום, אין נלחמים נגדם. ואם לא קיבלו - נלחמים נגדם עד כלותם. ומאחר שהתחילה המלחמה, גם אם ירצו לחזור בהם ולבקש שלום אין מקבלים אותם, אלא נלחמים בהם עד כלותם (רמב"ם מלכים ו, א-ד, כס"מ שם).
האם מקבלים עמלקי שרוצה להתגייר
לדעת הרמב"ם יכול עמלקי להתגייר (הל' איסורי ביאה יב, יז). וכן אמרו חז"ל שבני בניו של המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב; סנהדרין צו, ב). הרי שקיבלו גרים מזרעו של עמלק.
ויש אומרים שאין מקבלים גר מעמלק. וכך היא דעת רבי אליעזר במכילתא (סוף פרשת בשלח), שנשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבוא עמלקי להתגייר - לא יקבלו אותו. ומה שאמרו חז"ל שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק - כך אירע בטעות, שבית הדין לא ידע שהבא לפניו הוא מזרע עמלק, וכך קיבלוהו (ישועות מלכו). או שהיה מקרה שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס אישה יהודייה, ובנה נחשב ליהודי, וממנו יצאו אותם מלמדי תורה בבני ברק (רסיסי לילה לח, ה). או שזרעו נתערב בגויים ואחר זמן בא להתגייר, ונודע אח"כ ברוח הקודש שהיו מזרע המן, וגיורם גיור (ר"ח פלאג'י בעיני כל חי לסנהדרין שם. ועיין בפניני הלכה זמנים יד, ח, 10).
על מנהגי כשר וגלאט בארצות השונות
בשבוע שעבר כתבתי על המחלוקת הגדולה האם מותר למעך ולקלף את סירכות הריאה. וכיוון שהמוסלמים נוהגים להקפיד על השחיטה, ולפי דתם שחיטת יהודי כשרה עבורם, היה אפשר למכור להם את הבהמות שנטרפו עקב סירכת הריאה, ולכן בארצות האסלאם נהגו להחמיר שלא לבדוק את הסירכות. אבל בארצות הנוצרים, שאינם נזקקים לשחיטה, לא יכלו היהודים למכור את הבשר הטרף לגוים, ונהגו להקל לבדוק את הסירכות, שכך הוא הכלל ההלכתי, שבמקום הפסד מרובה ניתן לסמוך על הדעות המקלות.
הוסיף לי על כך הרב ישי סמואל, רב היישוב יונתן בגולן, שבעת שחי מרן הבית יוסף בארץ ישראל היו שוחטים בעיקר כבשים, שבריאותיהם אין כמעט סירכות. ואילו הרמ"א חי בארצות אירופה, שבהן היו שוחטים בעיקר פרות, שהסירכות מצויות אצלן.
עוד כתבתי שבתימן, למרות היותה ארץ מוסלמית, נהגו להקל, וכפי הנראה מחמת האנטישמיות החריפה הגויים לא הסכימו לקנות מהיהודים בשר טריפה. וכתבו לי שכך אכן היה, וכפי שכתב השד"ר ר' יעקב ספיר, שהישמעאלים בתימן אינם אוכלים משחיטת יהודי, ואף אינם אוכלים או שותים מכליהם של היהודים. ולכן הם עוסקים בעיקר בגידול דגן וממעטים בהשקעות בבשר, מחמת חששות הטריפה.
הנוהג לאכול גלאט שמתארח אצל מי שאוכל כשר
שאלה: כיצד צריך לנהוג מי שמקפיד לאכול בשר 'חלק' (גלאט) ומתארח אצל אדם שאינו רגיל להקפיד לאכול דווקא 'חלק', ולא נעים לו לברר אם הבשר שהוגש לו הוא 'חלק'. האם מותר לו לאכול מהבשר או שעליו להימנע?
תשובה: מותר לו לאכול מן הבשר בלי לברר אם הוא חלק או כשר, משום שיש כאן "ספק ספיקא להקל". ספק אחד, אולי הלכה כדעת המקילים שמותר למעך ולמשמש ולקלוף כדי לבדוק אם יש נקב תחת הסירכא. ואף אם נאמר שהלכה כדעת המחמירים, אולי בפועל הבשר שלפנינו הוא חלק (דבר שמואל אבוהב שכ, יבי"א ח"ה יו"ד ג).
וגם כאשר כתוב על הבשר שהוא כשר, ואם כן לכאורה כבר אין ספק שאינו 'חלק', עדיין יתכן שהוא אינו 'חלק' רק מפני שהיו בו סירכות שצריכות בדיקה לפי מנהג אשכנז, אבל לפי מנהג 'בית יוסף' סירכות אלו נמצאות במקומות שאינם מטריפים ואין צריך לבודקן, ואזי לפי מנהג 'בית יוסף' הבשר 'חלק'. וכן למנהג אשכנז, אולי הבשר נקבע כאינו 'חלק' מפני חומרה יתירה בסירכות דקות מאוד, אבל מצד הדין סירכות כאלה נחשבות 'חלק' לפי מנהג אשכנז. ויש לצרף לכך את דבריהם של גדולי האחרונים (פר"ח לט, ג; שאגת אריה סד) שכתבו שנוהגים כיום להטריף הרבה בהמות מחמת חששות וחומרות, אולם מעיקר הדין רובן כשרות בלא ספק.
לפיכך בשעת הדחק, כאשר קשה לברר אם הבשר 'חלק', רשאי מי שנוהג לאכול בשר 'חלק' לאכול בשר כשר.
אכילה במסעדות
אמנם לגבי מסעדות, הרגילים להקפיד לאכול 'חלק' חייבים להקפיד שלא לאכול במסעדות בשריות שאין להן תעודת כשרות למהדרין מגוף כשרות מוכר וידוע. וגם מי שרגיל לאכול בשר כשר בלבד, נכון שיקפיד לאכול במסעדות שהכשרות שלהם היא 'חלק' למהדרין, וזאת כדי להבטיח שהבשר שהוא אוכל אכן כשר. שכן בשונה ממפעלים גדולים, שכאשר יש להם תעודת כשרות רגילה מרבנות אמינה, אפשר לסמוך שאכן המאכלים כשרים, במסעדות תעודת כשרות רגילה אינה מבטיחה כשרות, משום שבלא משגיח צמוד קשה להשגיח על המסעדות. וכיוון שניתן לקבל תעודת כשרות רגילה גם ללא במשגיח צמוד, אין אפשרות לוודא שאכן בעל המסעדה מקפיד להביא בשר כשר בלבד. ואגב, מי שיעיין באותיות הקטנות של תעודות הכשרות של הרבנות, ימצא שפעמים רבות כתוב שם שהכשרות מותנית בכך שהעובדים שומרי מצוות, דבר שבפועל אינו מתקיים.
אמנם במסעדה חלבית, שבעיות הכשרות קלות יותר, המקל לאכול בכשרות רגילה של רבנות אמינה יש לו על מה לסמוך.
הכשרי מסעדות
לצערי עלי לציין שבשנים האחרונות קמו כל מיני בד"צים שמעניקים תעודות כשרות מפוארות המעידות על המסעדות שהן כשרות "למהדרין מן המהדרין", אבל בפועל אין להם השגחה צמודה. לכל היותר המשגיח מטעמם מגיע למסעדה פעם ביום לשעה קלה, ולפעמים רק פעם בכמה ימים, ולפעמים פעם בחודש כדי לקבל את התשלום. ולכן בד"צים אלו נחשבים לכל היותר כמו הכשר רגיל של רבנות, ולפעמים אפילו פחות. וכאשר מדובר בבשר, נכון שלא לאכול על סמך השגחתם. למשל במרכז ירושלים, סביב השוק, כמעט כל ההכשרים הם בהשגחת בד"צים אלו. לפיכך, הרוצה לאכול בשר שהוא כשר בוודאי, צריך לאכול במסעדה כשרה למהדרין שיש לה משגיח צמוד ברוב שעות היום מטעם הרבנות או מטעם גוף כשרות גדול וידוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
