"תמים תהיה עם ד' אלוקיך" | הרב משה חביב | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הדרכות ונושאים בעבודת ה'
קידוש השם

קטגוריה משנית

5272

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר פלמר ויונתן בנו הי"ד

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בקרובי אקדש
להרוגי מלכות יש מעלה מיוחדת,קירבה אל ה' מעבר להשגה, וישנם רגעים בחיים שבבת אחת יש קפיצת מדרגות "ואת עלית על כולנה". לכן, כשמתעסקים בקדושים, לא ממש שייך לדבר על מידות פרטיות וחוויות אישיות, השייכות יותר לנפטרים בשם טוב על מיטתם וכד', על צרות פרטיות יותר, אז ניתן להתבשם מהאישיות והמידות, אבל כשמדברים על קרבן ציבור נושקים למימד כלל ישראלי.
ככלל, כל אדם הוא עולם מלא, לכן שלמה המלך מזהיר: "אורח חיים פן תפלס" (משלי ה', ו'). אנו צריכים לאמץ לעצמנו בחיים בכלל, בהספדים ובאזכרות בפרט, להיזהר שלא להגדיר את האישיות, לא להדביק תוויות ולהכניס למסגרות, כל אדם הוא עולם מלא, אפשר לדבר בענווה ממה שהתבשמנו, אבל לא להגדיר 'הוא היה כך', על אחת כמה וכמה כשמדובר בהרוגי מלכות, ועוד יותר כאן אצלנו, בנסיבות כאלה של "אותו ואת בנו"...

"תמים תהיה עם ד' אלוקיך"
אמנם, יש מידה אחת שכולנו ראינו כי התקיימה באשר הי"ד, מידה שאיננה פרטית ומקומית, אלא מקיפה את כלל האישיות עד לכדי מסירות נפש. זוהי מידת התמימות.
ידועה דרשת חז"ל במדרש 1 ובספרי 2 על הפסוק: "תמים תהיה עם ד' אלוקיך" (דברים י"ח, י"ג), אם 'תמים תהיה', אז 'עם ד' אלוקיך', כלומר, שעל ידי מידת התמימות, זוכים להיות במחיצתו של רבש"ע.
אפשר גם לקרוא את הפסוק מהסוף להתחלה, וכך באמת מובא בתלמידי הבעל שם טוב, אצל ההפלאה 3 , הקדושת לוי והדגל מחנה אפרים , (כנראה זו תורה שנמסרה להם בשמו) וכך דרשו את הפסוק: אם אתה 'עם ה' אלוקיך' – אז 'תמים תהיה'.
נקודה זו התחדשה והתחדדה לי בדמותו של אשר ז"ל, כשאתה עם ד' אלוקיך מקיים מצוותיו, הולך בדרכיו, עושה מה שצריך ביושר ופשטות, יש לך תמימות טבעית. לא שכשאני מתעלה למדרגה של תמים אז אני במחיצתו של ד', אלא הפוך, אני כל הזמן עם ד', מה שהוא אומר אני עושה, ואז - אני תמים.
זה היה השקט הכל כך אופייני של אשר, וכמו שאמר גיסו בלוויה 'לעולם לא הרמת את הקול', בבחינת 'משכני אחריך נרוצה', הוא לא מתמודד מול, הוא פשוט זורם, תמימות של שלמות.

"תומת ישרים תנחם" - בישיבה ובצבא
מידת התמימות התבטאה אצל אשר בצורה מופלאה מהרגע הראשון בהגיעו לישיבה, הוא הגיע בלי הרבה רקע, ולפעמים יש לאדם קושי להשתחרר, מדימוי מסויים המכביד עליו ומונע ממנו לרוץ קדימה. לאשר כלל לא היתה בעיה כזו, הוא פשוט ישב, פשוט למד, ודאי שהיה לו קשה, אך הוא מסר את נפשו והתקדם מאוד יפה, הוא היה עם ד' אלוקיך והיה תמים.
כך גם בשירות הצבאי שלו, בחיל הים. זו היתה פעם ראשונה שדיברו על גיוס בחורי ישיבה לחיל הים. סיפר לי חיים דיל הי"ו, על שלבי ההחלטה, איך נסתדר, מה יהיה שם, אשר אמר 'זה חשוב ניכנס', ובהמשך גם כשחיים חשב אולי לוותר על כך, אשר אמר לו 'אני הולך על זה גם לבד זה חשוב', בסופו של דבר הנחישות נסכה כח לכולם, והתגייסו יחד. הגישה של אשר היתה אני עם ד', מה שצריך עושים, ממש בתמימות, הוא לא ניסה לשכנע ולדון עם נימוקים לכאן ולכאן, בלי חשבונות, אלא זו הליכה והתמסרות גמורה לקב"ה.

"הוי-ה אלוקיך" - התמזגות המידות שבתמימות
בעל ההפלאה, ב'פנים יפות' על התורה, מעמיד אותנו על רובד עמוק יותר של מידת התמימות. הפסוק אומר, "תמים תהיה עם הוי-ה אלוקיך", יש כאן שתי שמות סמוכים זה לזה, 'הוי-ה' – מידת הרחמים, ו'אלוקיך' – מידת הדין. בעבודתו של התמים יש מדרגה נוספת, השתוות של מידת הדין ומידת הרחמים, עבודת ד' מופלאה שכזו, בהארת או בהסתרת פנים, 'בכל מזג אויר', זה כלל לא משנה! כאן מידת הדין ומידת הרחמים מזוגות יחד, שלמות כוללת.
מדרגה זו אנו פוגשים אצל יעקב אבינו עליו השלום, 'איש תם יושב האוהלים', היא מידת התפארת, מידה הממזגת גם את החסד וגם את הדין. במידה זו העבודה אינה מוטית לצד מסויים, זוהי עבודה של התקדמות בכל מצב, ללא שום מעצורים.
ובאתריה דיעקב אבינו ע"ה בבית אל ת"ו מדריך אותנו מו"ר ראש הישיבה שליט"א, בבחינת 'הוא היה אומר'-מה שהוא, הוא אומר, "גם זו לטובה". תוך כדי עבודה, משימה, איננו צריכים לחשוב איך הקב"ה מודד אותנו ומתנהג איתנו, זה לא כל כך משנה, מה שלא יקרה, אנו תמיד חותרים לכיוון אחד, לעשות רצונו, להסתופף בצילו ולהחיש את גאולתו.
במצוות התמימות, יש מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן. הרמב"ם רואה אותה כמתנגדת להתחכמויות, ולכן למעשה משמעותה היא האיסור ללכת לחוזים, לחקור עתידות וכיוצא בזה, ואצל הרמב"ן התמימות היא שלמות הלב, והדברים משלימם זה את זה, זה 'סור מרע' וזה 'עשה טוב'.
הרשב"א בתשובה (מובא בנצי"ב) אומר, שיש להתבונן בפסוק הזה בצורה כפולה, בפשוטו של מקרא, יש גם הבטחה וגם אזהרה, הבטחה - 'אתה תהיה תמים', אבל גם אזהרה – אני מצווה אותך, 'תהיה תמים'. ניתן לראות גם בכך את ההתמזגות, את השתוות המידות ממש בלשון הדו משמעית של הפסוק.

"כי אני בתומי הלכתי" - התמימות, החכמה והבטחון
יש נקודה שטעונה בירור, ועומד על כך האברבנאל בשמות. התורה מזהירה אותנו 'תמים תהיה' כנגד מגידי עתידות למיניהם, אולם בתורה, אנו מוצאים דרך כשרה לדעת את העתידות - האורים ותומים! ולא רק זאת, אלא שעוד קוראים להם 'תומים' מלשון תמימות?! איפה נעלם ה'תמים תהיה'?
ניתן להבין לפי הנאמר לעיל, באמת בדרגה כזו של לב תמים בעבודת ד', (ככהן גדול הנושא את החושן על ליבו, ונכנס לפני ולפנים- 'אצל ה', עם ה') בהשתוות המידות, של הוי-ה ואלוקים גם יחד, אז העתידות אינם ביטוי של חוסר בטחון בה', אדרבא הם 'היכי תמצי' לעבוד את ד', לעזר ולסיוע. הפסול של מגידי עתידות הוא, שבעצם, זה מין תנאי בעבודת ד', בכך יש חוסר בטחון, אבל כשאתה בוטח לגמרי ברבש"ע, 'נכון ליבו בטוח בד'', כשעל הלב שלך יש אורים ותומים, אז 'מגלים לו רזי תורה' (אבות פ"ו), ניתן להיעזר גם בעתידות. זהו גם פשט הפסוק, "לדוד שפטני ה' כי אני בתמי הלכתי ובה' בטחתי לא אמעד" (תהילים כ"ו, א'), יש כאן חיבור של מידת הבטחון עם מידת התמימות.
כך ראינו גם אצל גדולי ישראל, הם ידעו היטב מי ומה עומד נגדם, ולעיתים גם מה שעתיד להתרחש, אף על פי כן תפילתם וחוק לימודם לא השתנו, זוהי שלווה בעבודת ד', השתוות כזו שמקיפה גם את הבחינה של האורים ותומים. יש בדברי מרן הרב זצ"ל כמה פסקאות העוסקות בהתמזגות של התמימות העליונה עם החכמה העליונה. על אף שהדברים נראים מנוגדים, בשלמות הגדולה - הם משלימים זה את זה.

"תמים לה'" – בחייו ובמותו
אצל אשר הי"ד האירה התמימות בפשטות ובישרות, בכל התחומים של עבודת ה': בלימוד התורה, בשירות בצבא, בהקמת בית, הכל בהתמדה ובמסירות, מה שצריך, מה שד' ציוה, עושים, עם ד' אלוקיך, התקיים בו גם "תמים לד'", כקרבנות על גבי המזבח, עקידת האב עם הבן אל נורא עלילה.
לכן, גם יתקיים בהם בע"ה דברי המפרשים, למה דוד יכול לבקש "שפטני ד'"? משום "כי אני בתמי הלכתי". כיון שאני הולך בתמימות, אז זה כבר לא משפט של אדם יחיד אלא משפט של ד', ואז – 'שפטני ה'', זה מסור בידך, לא בידי ולא ביד שום אדם אחר, אף מתווך, רק אתה. כך מתבקש, שד' יקום את דם עבדיו השפוך.
על הפסוק "ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם" 4 , אומר רבינו בחיי, שזהו השכר הגדול של הצדיקים, של התמימים ובהרוגי מלכות הכתוב מדבר. "ואני בתומי תמכת בי", לכן יש שכר גדול - "ותציבני לפניך לעולם" אלו הרוגי מלכות שעומדים לפניך לעולם, כמו שמתאר רשב"י בזוהר הקדוש שיש 'פורפירא דמלכא', מלבוש עליון של המלך, מלכו של עולם ובו דיוקני הקדושים שמסרו נפשם בכל הדורות, ועתיד הקב"ה ללובשו בשעה שיעשה דין עם האומות. אם כן כל הנשמות, שמסרו את נפשם על קדושת שמו יתברך, ניצבים לפניו לעולם. 'נשמתם צרורה בצרור החיים', ובצרור החיים יש מדרגות, יש דרגה של נשמה שהיא ממש לבושו של הקב"ה, אלו הם הרוגי מלכות. החשבון איננו פרטי, זהו חשבונו של הקב"ה שצריך להתגלות בגאולה.
התקיים בחייו של אשר הי"ד "תמים תהיה עם ד' אלוקיך", והתקיים במותו "תמים לד'", ויתקיים בעזרת ה' "ותציבני לפניך לעולם" בעגלא ובזמן קריב אמן ואמן.

^ 1.. מדרש תהילים (בובר) מזמור קיט הוספה א: "תמים תהיה עם ה' אלהיך, לפני ה' אלהיך אין כתיב כאן אלא עם ה' אלהיך, אם היית תמים הרי אתה עם ה' אלהיך, למה? שאף הוא תמים, שנאמר בו, הצור תמים פעלו". וכן בילק' שמעוני שופטים רמז תתקיט כנוסח הספרי בהערה 2.
^ 2.. שופטים פסקא קעג: "תמים תהיה עם ה' אלהיך, כשאתה תם - חלקך עם ה' אלהיך וכן דוד אמר ואני בתומי אלך פדני וחנני ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם".
^ 3.. בספרו "פנים יפות" על התורה.
^ 4.. תהילים מא, יג. פסוק זה הובא בספרי דלעיל על הפסוק "תמים תהיה עם ד' אלוקיך".

קידוש השם

הרב משה חביב

דיין בבית הדין הרבני בנתניה ור"מ לשעבר בישיבת בית אל

49 דק'
דרך ה' לרמח"ל
עולם הבא או עולם הנשמות?
חלק א' פרק ג'
י"ד סיון התשע"ה
43 דק'
פנקס י"ג
תלמידי חכמים של שבת ושל יו"ט
פנקס י"ג - פיסקה כ"ו
כ"ט חשוון תשפ"א
33 דק'
נצח ישראל – הרב משה חביב
התורה בימות המשיח
פרק כ"ז
י"ז סיון תשפ"ב
1:00
דרכי הגאולה
שני גואלים - אליהו ומשיח
ממעיני הישועה פרק יח'
ז' אייר התשע"ב

קידוש השם

קידוש השם
חיים של קידוש השם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשס"ב
20 דק'
קידוש השם
"לבא אל הקודש"
שלושים לנרצחי הטבח בישיבת מרכז הרב
הרב יוסף גליקסברג | ר"ח ניסן תשס"ח
40 דק'
מסילת ישרים
קידוש ה' וחילול ה'
מסילת ישרים פרק י"א (מידת הנקיות 6)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' שבט תשס"ט
1:02
קידוש השם
"יתגדל ויתקדש שמה רבה"
הרב מרדכי גרינברג | ח טבת תשעט

קידוש השם

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
חבלי משיח
הניגון של אברהם אבינו
הרב מרדכי הוכמן | אלול תש"ע
59 דק'
נח
מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן לִקְרַאת כַּלָּה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשע"ט
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יעקב שפירא
הרב אליקים לבנון
הרב ש. יוסף וייצן
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב משה אליה
הרב משה ברלינר

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז