ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לקדש את ה' ברבים שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". וזה צריכים אנחנו לעשות במסירת נפשנו למות, ובכל מאודנו, לפרסם אמונתו יתברך שמו.
מצוה לספר
לא הועילו כל תחנוני היודנראט בעיר לבוב, הנאצים ימ"ש לא הסכימו לשחרר את ר' אנשל שרייבר חבר הרבנות בעיר. לר' אנשל שנתפס באותו יום שישי בדרכו לטבילה במקווה לכבוד שבת, לא הועילה תעודת הזהות שנשא עימו. הוא ניסה לשכנע את הגרמנים כי תעודתו אינה מזויפת וכי אין שום סיבה לעוצרו, אך ללא הועיל. למחרת הגיע לבקרו ראש היודנראט בעיר. ר' אנשל הביע את פליאתו וכעסו על כך שהגרמנים אינם משחררים אותו למרות תעודתו הכשירה. ענה לו ראש היודנראט: "דע לך, כי הגרמנים גילו לי כי תפסו אותך רק בשל חזותך היהודית עם הפאות, הזקן הארוך והלבוש היהודי. הם מעוניינים לצלם אותך מכל הזוויות השונות ולפרסם את תמונתך בעיתונות הגרמנית כתמונה מייצגת של יהודי ואז להורגך". מששמע זאת ר' אנשל התמלא בשמחה עצומה וקרא בקול: "ברוך ה', עד עכשיו חשבתי שאני הולך למסור את נפשי רק בגלל שלא מאמינים לתעודתי שאינה מזויפת, עכשיו אני יודע שיש לי את הזכות למסור את הנפש רק בגלל יהדותי ונאמנותי לבורא יתברך - אשרי ומה טוב חלקי".
העיר קלם. היהודים כולם עומדים כבר ליד הבורות אל מול מכונות הירייה. ואז פנה הרב מובשוביץ רב העיר אל המפקד הגרמני, וביקש ממנו לומר מספר דברים לפני צאן מרעיתו. הגרמני הארור הסכים ובתנאי שיהיה בקצרה. הרב החל דורש על מצות קידוש ה' באריכות יתירה כאילו עומד על הבמה בבית הכנסת. הגרמני החל לצעוק על הרב שיסיים, ואז פנה הרב אל היהודים ואמר להם: "זה המצב עליו דיברתי עד עתה, כעת אנו הולכים לקיים את מצות קידוש ה', צריך יהודים להתמלא בשמחה על הזכות העצומה שנפלה בחלקנו". ואז פנה לצורר הארור ואמר לו: "אני סיימתי אתה יכול להתחיל..." וכך נהרגו היהודים תוך שהם מזמרים "שמע ישראל".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
3 - מצות עשה לירא את ה'
4 - מצות עשה לקדש את ה' ברבים
5 - מצות עשה לילך בדרכי השם
טען עוד
מצוה להורות
על שלוש עבירות אדם חייב למסור את נפשו: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. וזה בכל מקרה ובכל מצב. בשאר עבירות 'לא תעשה' חייב למסור את נפשו בתנאים הבאים:
א. אם הגוי כוונתו להעבירו על דת, אזי בפני עשרה חייב למסור את נפשו. ואם בצנעה אינו חייב, אבל רשאי להחמיר על עצמו.
ב. אם הגוי מתכוון להנאת עצמו לא ימסור נפשו. ובשעת השמד רח"ל אפילו אם מכריחו להחליף חלקים ממלבושו ללבושי גויים ייהרג ולא יעבור.
ג. אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבים כדי להציל את עצמו, אבל להתחפש לגוי בשעת סכנה בלי לומר שהוא עובד ע"ז מותר.
מי שמכין את עצמו בכל נפשו וכוחו לקיים מצוה זו, מרוויח רווח עצום בכך שכל עבודת ה' שלו נראית אחרת. שהרי אדם שמוכן למסור את נפשו למען שמו יתברך בודאי שיהיה מוכן לעשות גם דברים שהם קטנים מכך. כגון לקום השכם בבוקר בגבורה, להימנע מלשון הרע וכן הלאה, דברים הקלים לביצוע בהרבה מאשר למסור את נפשו למיתה. כתב השל"ה הקדוש כי על קידוש השם מברכים: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
