ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
הסוהר שניגש זה עתה אל תאו של חיים, קפא באחת. מבט פניו הפך חמור וכועס ובקושי רב הצליח להוציא את המילים מפיו "מהו הדבר שלראשך?" קרא לחיים, ולא חיכה לתשובה "הורד את זה מיד!" והתקרב באחת אל חיים. חיים הביט בסוהר כשמבט שליו על פניו:" איני מתכוון להוריד את הכיפה שלראשי". הסוהר, שהיה עד עתה מאופק במעט שלף את נשקו ובצעקות איים: "תוריד את הכיפה שלראשך, ולא - אני יורה בך למוות.". חיים השיב בנחת: "מצידי תירא בי, את הכיפה לא אוריד לעולם!". מששמע זאת, החל הסוהר צועק ומשתולל "וכי טיפש אתה, אינך מבין מה אני אומר? אני מזהיר אותך שעליך להוריד את הכיפה מיד- אחרת אני יורה!! " אך חיים נותר בשלוותו. משהבין הסוהר ששום דבר לא יזיז את חיים מדעתו המשיך להשתולל: "וכי אינך מבין מהו המוות? האינך מפחד למות?" הסוהר, שלא ממש ציפה לתשובה, התפלא לשמע תשובתו של חיים: "האמת, איני מפחד מהמוות. אני מאמין שהקב"ה קוצב חיים לכל חי וכשיגיע זמני להיפטר מהעולם, כך יקרה. אולם אתה חושב שהאדם אחראי למוות ולכן הינך מפוחד מכך עד אימה". הסוהר, שלא באמת קיבל פקודה לירות בחיים לא עשה זאת, והכיפה נשארה לראשו.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
ישנם שלוש עבירות שהם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" והם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות שמים. כלומר, אם יהודי נדרש לעבור עליהם עליו להיהרג ולא לעבור עליהם. אולם, אם מדובר בשעת השמד שבו הגויים רודפים את ישראל במטרה להעביר אותם על דתם, אזי על היהודי להיהרג ולא לעבור על המצוות, ואפילו על מנהג קל (סנהדרין עד, שו"ע קנז,א).
ברוסיה הקומוניסטית של אותם הימים היתה רדיפת דת קשה. לפיכך, במקרה שדרשו מחיים להוריד את הכיפה חייב היה למסור את נפשו ולא להוריד את הכיפה.
[יש לציין שאילו המצב היה שגם אם היה מסרב להוריד את הכיפה והיו מורידים לו אותה בכל מקרה, אזי אין לו דין של 'ייהרג ואל יעבור' (ראה ביאור הגר"א שם אות י). כאשר אין דין של 'יהרג ואל יעבור' נחלקו הפוסקים אם מותר לאדם למסור את נפשו ולהיהרג על קידוש ה' או לאו. לדעת הרמב"ם אסור להיהרג ולדעת ראשונים אחרים מותר (שם, ש"ך ס"ק א). בפועל נהגו הרבה מישראל במשך הדורות למסור את נפשם על קידוש ה' גם במקרים שלא היו מחויבים].
לסיכום: מכיוון שמדובר היה בתקופה שבה הקומוניסטים רדפו את היהודים לעבור על המצוות, טוב עשה חיים שמסר נפשו והוא אף היה מחויב לעשות כן מצד הדין.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














