ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
הסוהר שניגש זה עתה אל תאו של חיים, קפא באחת. מבט פניו הפך חמור וכועס ובקושי רב הצליח להוציא את המילים מפיו "מהו הדבר שלראשך?" קרא לחיים, ולא חיכה לתשובה "הורד את זה מיד!" והתקרב באחת אל חיים. חיים הביט בסוהר כשמבט שליו על פניו:" איני מתכוון להוריד את הכיפה שלראשי". הסוהר, שהיה עד עתה מאופק במעט שלף את נשקו ובצעקות איים: "תוריד את הכיפה שלראשך, ולא - אני יורה בך למוות.". חיים השיב בנחת: "מצידי תירא בי, את הכיפה לא אוריד לעולם!". מששמע זאת, החל הסוהר צועק ומשתולל "וכי טיפש אתה, אינך מבין מה אני אומר? אני מזהיר אותך שעליך להוריד את הכיפה מיד- אחרת אני יורה!! " אך חיים נותר בשלוותו. משהבין הסוהר ששום דבר לא יזיז את חיים מדעתו המשיך להשתולל: "וכי אינך מבין מהו המוות? האינך מפחד למות?" הסוהר, שלא ממש ציפה לתשובה, התפלא לשמע תשובתו של חיים: "האמת, איני מפחד מהמוות. אני מאמין שהקב"ה קוצב חיים לכל חי וכשיגיע זמני להיפטר מהעולם, כך יקרה. אולם אתה חושב שהאדם אחראי למוות ולכן הינך מפוחד מכך עד אימה". הסוהר, שלא באמת קיבל פקודה לירות בחיים לא עשה זאת, והכיפה נשארה לראשו.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
ישנם שלוש עבירות שהם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" והם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות שמים. כלומר, אם יהודי נדרש לעבור עליהם עליו להיהרג ולא לעבור עליהם. אולם, אם מדובר בשעת השמד שבו הגויים רודפים את ישראל במטרה להעביר אותם על דתם, אזי על היהודי להיהרג ולא לעבור על המצוות, ואפילו על מנהג קל (סנהדרין עד, שו"ע קנז,א).
ברוסיה הקומוניסטית של אותם הימים היתה רדיפת דת קשה. לפיכך, במקרה שדרשו מחיים להוריד את הכיפה חייב היה למסור את נפשו ולא להוריד את הכיפה.
[יש לציין שאילו המצב היה שגם אם היה מסרב להוריד את הכיפה והיו מורידים לו אותה בכל מקרה, אזי אין לו דין של 'ייהרג ואל יעבור' (ראה ביאור הגר"א שם אות י). כאשר אין דין של 'יהרג ואל יעבור' נחלקו הפוסקים אם מותר לאדם למסור את נפשו ולהיהרג על קידוש ה' או לאו. לדעת הרמב"ם אסור להיהרג ולדעת ראשונים אחרים מותר (שם, ש"ך ס"ק א). בפועל נהגו הרבה מישראל במשך הדורות למסור את נפשם על קידוש ה' גם במקרים שלא היו מחויבים].
לסיכום: מכיוון שמדובר היה בתקופה שבה הקומוניסטים רדפו את היהודים לעבור על המצוות, טוב עשה חיים שמסר נפשו והוא אף היה מחויב לעשות כן מצד הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
