ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הדוגמה המקובלת לכך בהלכה מתארת מצב של 'קידוש השם' בו עומד גוי המחזיק חרב בידיו ומאיים על יהודי: השתחווה לפסל - או תיהרג. לשם כך נאמרה המצווה "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ועניינה - ליהרג ולא להשתחוות. יש כאן "חלוקת עבודה" אופיינית בין הגוי ליהודי; תפקיד הגוי להעביר יהודים על דתם ולהורגם, ואילו תפקיד היהודי הוא לפשוט את צווארו לשחיטה. הרמב"ם (איגרת השמד) קורא על כך את הפסוק: "כי עליך הורגנו כל היום". חכמינו ז"ל הפליגו בקדושתם של מוסרי נפש אלו, באומרם (פסחים נ, א): "הרוגי מלכות - אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם... כגון רבי עקיבא וחבריו".
קידוש השם זה אמור בשעת חרום. אך יש דרגה יקרה מזו הרצויה לפני ה', וזו דרגתו של מי שחי על קידוש השם, כלומר, אדם המקדש את השם כשהוא חי ונושם. דוגמא לדבר, מתתיהו הכהן ממודיעין, אשר נקרא על ידי המפקד היווני להקריב קורבן לעבודה זרה. במקום ליהרג על קידוש השם, קם מתתיהו על היווני והרגו. על קידוש השם זה, מהלל ומשבח עם ישראל בחג החנוכה זה למעלה מאלפיים שנה. כי "לא המתים יהללו י-ה", ואין ה' חפץ בעמו ישראל כשהם מתים, חלילה, אלא כשהם מקדשים את שמו בחיים. זה עיקר המצווה, ככתוב בתורה: "אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודרשו חז"ל (יומא פה, ב): "'וחי בהם' - ולא שימות בהם".
דוגמה אחרת של מי שקידש את עצמו בחיים מתוארת במסכת סוטה לז, א; כשעמדו ישראל על הים "קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה... באותה שעה היה משה מאריך בתפילה, אמר לו הקב"ה: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפילה לפני?!... 'דבר אל בני ישראל וייסעו'... לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר: 'היתה יהודה לקודשו ישראל ממשלותיו'". חז"ל מעלים על נס את המעשה של נחשון: זה קידוש השם שהקב"ה חפץ בו! כי מעשה זה כולו ביטחון בה', והביא גאולה וחיים לישראל. נחשון בן עמינדב הפך לסמל של קידוש השם בחיים, ולחלק משירת ההלל הקבועה לדורות.
רבי עקיבא נזכר בתלמוד כמי שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, ויצאה נשמתו ב'אחד'. אך חז"ל מתארים צד חשוב אחר בחייו, המלמד על רוח של תחייה שפיעמה בו. היה זה בעומדו בהר הבית, והוא רואה שועל יוצא מבית קודשי הקודשים, ורבי עקיבא רואה בחזונו איך עם ישראל יוצא מחורבן לתקומה. חבריו בוכים אך רבי עקיבא משחק. יתרה מזו, כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק יא): "רבי עקיבא... היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך... ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח", כלומר, התוכן העיקרי של חיי רבי עקיבא היה לחיות על קידוש השם ולהביא גאולה לעולם.
עם ישראל העמיד שורה ארוכה של מקדשי השם במהלך הדורות. מחד גיסא היו לעם 'הרוגי מלכות' לרוב, כגון בעת גזירות אדריאנוס, בעת מסעי הצלב והאינקוויזיציה עד לשואה האחרונה. מציאות זו של מסירות נפש אין לה אח ורע בשום עם ולשון. אך עם זאת, הקדוש ברוך הוא מצפה לראות את אלו המקדשים את שמו בחייהם, ומביאים את עם ישראל מחורבן לתחייה.
דורנו הוא דור שיש בו לא מעט צללים ואף מעשים שהם בגדר חילול השם. למרבה הצער, יש יהודים שהורסים יישובים בארץ, שמדכאים את תקומת התורה בארץ ומחבלים בתקומת ישראל. מאידך זכה דורנו להרבה אור, לחלוצים בתחום הגשמי והרוחני. אלה הם מקדשי השם, חלוצים הבונים את הארץ מול מהרסים מבית ומבחוץ. בונים קהילות, ישיבות ומרכזי תורה לתפארת, מול תרבות קלוקלת ומתירנית. מקדשי השם אלה נושאים על כתפיהם את גאולת ישראל, ועליהם נאמר: "ישראל אשר בך אתפאר".
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












