ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפי הפשט, מתנות האפיקומן מטרתם להשאיר את הילדים ערים, כחלק מהמנהג המובא בגמרא לחלק לתינוקות קליות ואגוזים, כדי שלא ישנו בסדר. כמובן, אין זו חובה הלכתית.
גם מנהג פתיחת הדלת אינו קשור בהכרח לביקורו של אליהו הנביא, שהרי בספרי ההלכה מובא (רמ"א ומשנ"ב תפ) שיש "לפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים, ואין מתיראין משום דבר, ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". "ונוהגין למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, לרמז שאנו מאמינים, שכשם שגאלנו ה' יתברך ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו".
ובכל זאת, למנהגי ישראל יש דופק מופלא משלהם, וברצוני להציע בשורות הבאות רעיון העומד ביסוד מנהגים אלו, וביכולתו לתת לנו יסוד חשוב לעבודת ליל הסדר.
ליל הסדר הוא הלילה בו נולד עם ישראל, רגע הראשית של גאולת ישראל. כולנו יודעים, שכאשר עניין נמצא עוד ברגע הראשון שלו, הרי יכול הוא לצמוח לכל הכיוונים. כך למשל לתאי הגזע יש יכולת להתפתח לכל צורות התאים שבגוף. זאת בשונה מהמשך החיים, שהעניין כבר מקובע וממוסגר, ואי אפשר לשנותו. לפיכך, בראשית הדבר אפשר לחלום ולהתפלל עליו לכל כיוון טוב שנחפוץ.
בליל הסדר אנו זוכים למנת תאי גזע של גאולה. זוהי היציאה ממצריים – מהמיצרים. זוהי החרות האמיתית והשלימה, החירות לדמיין ולהתפלל על הכול.
בתחילה אנו נותנים לילד לבקש – מה אתה רוצה לאפיקומן? זוהי השעה להגשים חלומות כמוסים של הילד (כמובן, בפרופורציות סבירות. העיקר אינם החלומות הגשמיים). כך מתחנך הילד, שפסח חג החירות קשור לשחרור ולחלומות גדולים. כך גם אנו זועקים בצורה סמויה לאבא שבשמיים, כשם שאנו מגשימים את חלומות ילדינו כך הגשם גם אתה את חלומות בניך.
מיד אחר כך, אנו פותחים את הדלת ומבטאים בכך את פתיחת השערים. באותה שעה אנו מוזגים את הכוס החמישית הרומזת ללשון הגאולה "והבאתי אתכם אל הארץ", הבטחה אשר תתקיים במלואה בגאולה השלמה, וישראל קדושים מאמינים שמגיע אליהו הנביא מבשר הגאולה.
בירושלים של ימי המקדש, באותה שעה שבין אכילת קרבן הפסח לאמירת ההלל, היה מתרחש המאורע המופלא אותו מתארים חז"ל (פסחים פה:) - שהיו אוכלים רק כזית מבשר קרבן הפסח, ובעת אמירת ההלל היו הגגות מתבקעים מרוב שמחת ההמון. כלומר – הפריצה והשחרור היו מתוך שמחה והודיה הפורצת את הגגות עד השמיים. אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו.
אף אנו בימי החורבן, באותה שעה שבין אכילת האפיקומן זכר לפסח לזמן קריאת ההלל, פותחים את כל השערים, מפילים את כל המסכים, ומרגישים שאליהו מבשר הגאולה השלימה הגיע. זוהי שעה אדירה להתפלל ולבקש על הגאולה השלימה שתהיה במהרה בימינו, ואסור להחמיץ את השעה ולהסתפק במועט.
עלינו לזכור את המשל המפורסם על הצאר הרוסי, שפעם הלך ליד הגבול ואחד מחיילי האויב כיוון אליו את נשקו. אחד החיילים הרוסים הרגיש בדבר, הפיל את הצאר לארץ, וכך הציל את חייו. אחר זמן, קרא הצאר לחייל ואמר לו: "הצלת את חיי, לכן כל שתבקש ממני אתן לך". ביקש החייל: "הקצין שלי מתאכזר אלי ומלקה אותי, תצווה עליו שיתנהג אלי יפה". נזף בו הצאר: "שוטה שבעולם! היית מבקש להיות הקצין בעצמך!" אף אנו נבקש את הגאולה השלימה.
וכל מי שיוצא באמת מכל המיצרים, ופותח את שעריו בתמימות ובאמונה ללא גבולות, זוכה באותה שעה לטעום משהו מטעם הגאולה העתידה. וכך מספרים על חידושי הרי"מ, שבנו רבי אברהם מרדכי היה רגיל לסדר את הסדר בביתו ואחר כך להצטרף לסדר של האב. פעם איחר הבן. כששאלו חידושי הרי"מ לסיבת האיחור, הסביר הבן שהנכד בן ה-7 (שלימים גדל והפך לבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא, והוכרח להתעכב ולהרגיעו. שאלו בעל חידושי הרי"מ: "ולמה באמת לא הראית לו אותו?"
ומספרים על המגיד מקוז'ניץ שאירח פעם לשולחן הסדר יהודי גס והמוני, שהיה משבש אפילו את מילות ההגדה. והנה בעת חתימת הסדר, כשכולם שרו בערגה – "בקרוב... פדויים לציון ברינה, לשנה הבאה בירושלים הבנויה". קם אותו יהודי בהתלהבות, שיבש את המילים ושר בעברית מתובלת ברוסית: ' פודיום לציון ברינה'. 'פודיום' ברוסית הכוונה ל – בואו לציון ברינה. ומיד החל לצאת, וכשעבר את מפתן הדלת, רץ אחריו המגיד וצעק – אנחנו באים. אלא שהוחמצה השעה, והוא ראה אותו מרקד במרחקים עוטה הילת אור ושר – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












