ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לענין קריאת שם ד' על העולם בעת הגאולה השלימה הדבר תלוי בתשובה – אבל לא תוכל לעכב את גאולת עולמנו הפנימי ( עין איה ברכות פרק א אות ב).
הקמתה של מדינת ישראל היא התגשמות חלום הדורות, ועליה אמר דוד מלכנו:"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים" : ואכן בורא עולם משיב את בניו לציון, ואילו הבנים השבים, כל אחד השרוי בבועה שלו, שקוע בחלום המנותק מן המציאות האלוקית ההולכת במסילתה אל היעד שהועידה לה ההשגחה העליונה.
על ארבעה דברים אנו מבקשים בתפילה שיהיו שלמים: " אמונה שלימה", " תשובה שלימה" " רפואה שלימה" ו" גאולה שלימה" (וסימנך: אתרוג) מפני שכל אחד מהם בא בהדרגה, האדם אינו נעשה מאמין בפעם אחת, ואינו שב בתשובה או מתרפא בבת אחת וכן הגאולה באה קמעא קמעא! ולכן אנו מבקשים שנזכה להן לא באופן חלקי אלא במצב שלם. במובן הזה המושג "שלימה" הוא כמותי, הרבה ולא מעט, מלא ולא חלקי. אפשר להבינו גם במובן איכותי, שגם אם הגענו בשלב מסוים לשלמות, עדיין יש אחריה שלב נוסף המשלים יותר את המצב החדש. למשל אדם שנהפך מכופר למאמין, אין אמונתו החדשה סופית שהרי ביכולתו להמשיך ולהתקדם באמונתו לשלבים גבוהים יותר. וכן החוזר בתשובה, המתקן את עברו השלילי הוא בבחינת "סור מרע", לפניו עוד השתלמות בלתי פוסקת של "עשה טוב" (עיין אורות התשובה פי"ד א). הוא הדין בעניין הגאולה, לאחר שהגיעה לשלמות בשלב אחד ביציאה מגלות לעצמאות, יש אחריה שלב נוסף שהיא הגאולה השלימה.
נושא הגאולה הפך בתקופתנו לאקטואלי, מהילכתא דמשיחא בעבר לעניין של ממש בהווה, ועם זאת אנו רגילים למקד את נושא הגאולה השלימה במסגרת הלאומית המצומצמת של עם ישראל בלבד. הצטמצמות זו נותנת לנו תמונה חלקית של ה"גאולה השלימה", מפני שהראיה הכוללת של הגאולה הרי היא קשורה לתפקידו ההיסטורי האוניברסאלי של עם ישראל, שהינו גאולת האנושות כולה. כאשר מתבוננים בהיסטוריה היהודית אנו רואים בה אי אחידות. בתחילת דרכה, בימי האבות, היא פעלה לתיקון כלל האנושות, כשהכיר אברהם את בוראו - כותב הרמב"ם – "התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם א-לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם, מעיר לעיר וממלכה לממלכה". גם יצחק ויעקב המשיכו בדרכו זו של אברהם כמו שמובא במדרש (ב"ר פד'): "אברהם היה מגייר האנשים ושרה הנשים... יעקב גייר גיורים דכתיב: 'ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו, הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם'. ביצחק לא שמענו, והיכן שמעו ביצחק? כאן כתיב: 'וישב יעקב בארץ מגורי אביו' - מאי 'מגורי אביו'? מגויירי אביו".
אחרי תקופת האבות פסק עם ישראל להשפיע השפעה ישירה מחוץ למסגרת האומה, אדרבא הדגל הלאומי היה "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב". אפילו כשגוי בא להתגייר אנו אומרים לו "מה ראית שבאת להתגייר?" (רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ד), לעומת זאת בדברי הנביאים אנו מוצאים גישה אחרת "וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם " (ישעיה מב) "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (שם מט, ו), "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם : וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלוֹקֵי יַעֲקב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאוֹרְחוֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם" (שם ב, ב).
הגמ' במסכת ברכות (ב, א) מתייחסת למשנה הקושרת את זמן קריאת שמע של ערבית בזמן צאת הכוכבים שאז הכהנים נכנסים לאכול בתרומה, ומלמדת אותנו ש"ביאת שמשו (שקיעת השמש) מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו (הקורבן שעליו להביא למחרת) מעכבתו מלאכול בתרומה". הלכה זו מקשר הראי"ה בספרו "עין איה" גם לעניין הגאולה, וכך הוא מסביר: ישנם שני דברים בטהרתו של הטמא, האחת תלויה אך ורק בזמן (שקיעת השמש) שאינה נתונה בידו של המטהר, ואילו השנייה תלויה בכפרה (הקרבת הקורבן) הנעשית על ידי המטהר. כך גם בענין הגאולה: עם ישראל הם כהני ה' בעולם, וכשם שלכהנים יש שני תפקידים: האחד בינם לבין עצמם כאכילת התרומה שאסור להם להשתתף עם זר. התפקיד השני של הכהנים לתת שירות לציבור, כלומר להקריב את קרבנות הפרט והכלל, בפעולתם זו הם כן מתייחסים אל הזרים. כשם שהטומאה מנטרלת את הכהנים מתפקידם כך הגלות מנטרלת את עם ישראל, ואם הטומאה היא הגלות, הרי הטהרה היא הגאולה, וכמו בטומאה הפנימית של הכהנים הטהרה אינה תלויה בכפרה, כך גם הגאולה הלאומית של עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואין מעשיהם של ישראל יכולים לעכב את גאולת עם ישראל. אבל השלב השני של הגאולה שהיא הגאולה השלימה בה יתגלה כבוד ה' בעולם כולו, שהיא גאולת העולם כולו, גאולה זו בוא תבוא רק לאחר שעם ישראל ישוב בתשובה . דהיינו: גאולת עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואילו גאולת העולם תלויה בתשובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












