ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לענין קריאת שם ד' על העולם בעת הגאולה השלימה הדבר תלוי בתשובה – אבל לא תוכל לעכב את גאולת עולמנו הפנימי ( עין איה ברכות פרק א אות ב).
הקמתה של מדינת ישראל היא התגשמות חלום הדורות, ועליה אמר דוד מלכנו:"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים" : ואכן בורא עולם משיב את בניו לציון, ואילו הבנים השבים, כל אחד השרוי בבועה שלו, שקוע בחלום המנותק מן המציאות האלוקית ההולכת במסילתה אל היעד שהועידה לה ההשגחה העליונה.
על ארבעה דברים אנו מבקשים בתפילה שיהיו שלמים: " אמונה שלימה", " תשובה שלימה" " רפואה שלימה" ו" גאולה שלימה" (וסימנך: אתרוג) מפני שכל אחד מהם בא בהדרגה, האדם אינו נעשה מאמין בפעם אחת, ואינו שב בתשובה או מתרפא בבת אחת וכן הגאולה באה קמעא קמעא! ולכן אנו מבקשים שנזכה להן לא באופן חלקי אלא במצב שלם. במובן הזה המושג "שלימה" הוא כמותי, הרבה ולא מעט, מלא ולא חלקי. אפשר להבינו גם במובן איכותי, שגם אם הגענו בשלב מסוים לשלמות, עדיין יש אחריה שלב נוסף המשלים יותר את המצב החדש. למשל אדם שנהפך מכופר למאמין, אין אמונתו החדשה סופית שהרי ביכולתו להמשיך ולהתקדם באמונתו לשלבים גבוהים יותר. וכן החוזר בתשובה, המתקן את עברו השלילי הוא בבחינת "סור מרע", לפניו עוד השתלמות בלתי פוסקת של "עשה טוב" (עיין אורות התשובה פי"ד א). הוא הדין בעניין הגאולה, לאחר שהגיעה לשלמות בשלב אחד ביציאה מגלות לעצמאות, יש אחריה שלב נוסף שהיא הגאולה השלימה.
נושא הגאולה הפך בתקופתנו לאקטואלי, מהילכתא דמשיחא בעבר לעניין של ממש בהווה, ועם זאת אנו רגילים למקד את נושא הגאולה השלימה במסגרת הלאומית המצומצמת של עם ישראל בלבד. הצטמצמות זו נותנת לנו תמונה חלקית של ה"גאולה השלימה", מפני שהראיה הכוללת של הגאולה הרי היא קשורה לתפקידו ההיסטורי האוניברסאלי של עם ישראל, שהינו גאולת האנושות כולה. כאשר מתבוננים בהיסטוריה היהודית אנו רואים בה אי אחידות. בתחילת דרכה, בימי האבות, היא פעלה לתיקון כלל האנושות, כשהכיר אברהם את בוראו - כותב הרמב"ם – "התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם א-לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם, מעיר לעיר וממלכה לממלכה". גם יצחק ויעקב המשיכו בדרכו זו של אברהם כמו שמובא במדרש (ב"ר פד'): "אברהם היה מגייר האנשים ושרה הנשים... יעקב גייר גיורים דכתיב: 'ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו, הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם'. ביצחק לא שמענו, והיכן שמעו ביצחק? כאן כתיב: 'וישב יעקב בארץ מגורי אביו' - מאי 'מגורי אביו'? מגויירי אביו".
אחרי תקופת האבות פסק עם ישראל להשפיע השפעה ישירה מחוץ למסגרת האומה, אדרבא הדגל הלאומי היה "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב". אפילו כשגוי בא להתגייר אנו אומרים לו "מה ראית שבאת להתגייר?" (רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ד), לעומת זאת בדברי הנביאים אנו מוצאים גישה אחרת "וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם " (ישעיה מב) "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (שם מט, ו), "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם : וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלוֹקֵי יַעֲקב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאוֹרְחוֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם" (שם ב, ב).
הגמ' במסכת ברכות (ב, א) מתייחסת למשנה הקושרת את זמן קריאת שמע של ערבית בזמן צאת הכוכבים שאז הכהנים נכנסים לאכול בתרומה, ומלמדת אותנו ש"ביאת שמשו (שקיעת השמש) מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו (הקורבן שעליו להביא למחרת) מעכבתו מלאכול בתרומה". הלכה זו מקשר הראי"ה בספרו "עין איה" גם לעניין הגאולה, וכך הוא מסביר: ישנם שני דברים בטהרתו של הטמא, האחת תלויה אך ורק בזמן (שקיעת השמש) שאינה נתונה בידו של המטהר, ואילו השנייה תלויה בכפרה (הקרבת הקורבן) הנעשית על ידי המטהר. כך גם בענין הגאולה: עם ישראל הם כהני ה' בעולם, וכשם שלכהנים יש שני תפקידים: האחד בינם לבין עצמם כאכילת התרומה שאסור להם להשתתף עם זר. התפקיד השני של הכהנים לתת שירות לציבור, כלומר להקריב את קרבנות הפרט והכלל, בפעולתם זו הם כן מתייחסים אל הזרים. כשם שהטומאה מנטרלת את הכהנים מתפקידם כך הגלות מנטרלת את עם ישראל, ואם הטומאה היא הגלות, הרי הטהרה היא הגאולה, וכמו בטומאה הפנימית של הכהנים הטהרה אינה תלויה בכפרה, כך גם הגאולה הלאומית של עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואין מעשיהם של ישראל יכולים לעכב את גאולת עם ישראל. אבל השלב השני של הגאולה שהיא הגאולה השלימה בה יתגלה כבוד ה' בעולם כולו, שהיא גאולת העולם כולו, גאולה זו בוא תבוא רק לאחר שעם ישראל ישוב בתשובה . דהיינו: גאולת עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואילו גאולת העולם תלויה בתשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
