ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
על תובנה זו יש לשאול: האם אכן זוהי החוקה של התורה? האם היסוד החוקתי של התורה הוא שריפת בעל חיים וזריקת אפרו על בני אדם? תורה שכולה מוסר ודעת, תיקון העולם והובלת האדם אל עבר המושכלות - ופרה אדומה שרופה נחשבת בה לפסגה רוחנית?!
בספרי הסוד מבואר עניין קבלת הנשמה היתרה בשבת. נאמר שם כי באמירת קדושת 'כתר' במוסף, בעת הופעת המילים 'איה מקום כבודו להעריצו', מופיעה באדם נשמה יתרה עליונה ואלוקית, המיוחדת לשבת המלכה. בעלי הסוד מכוונים כוונות מיוחדות באותה עת, לזכות לאור הכתר העליון, לאור הנשמה היתרה. מן המפורסמות הוא כמה התגעגע הרב זצ"ל לקדושת 'כתר', בהיותו מתפלל בנוסח אשכנז שאינה מופיעה בו.
אמנם, לו היה הדבר תלוי בי הייתי משתדל לקבל את הנשמה היתירה במילים מובנות קצת יותר. מילות התמיהה של משרתי מעלה 'איה מקום כבודו?' אינן אומרות לי דבר. מה שואלים אותם שרפים? האם הם אכן מחפשים את כבוד ה'? והלא לפני רגע חבריהם בעליונים הפטירו 'מלוא כל הארץ כבודו'! אם כך, ידוע היכן הוא כבוד ה' - במלוא הארץ. על כן, לא ברורה תמיהת השרפים, ולא ברור מנהג המקובלים להתכוון דווקא במילים אלה לקבלת הנשמה היתרה.
נראה שהקושי שלנו בהבנת חוקת הפרה האדומה והבנת דברי השרפים בקדושת כתר, הוא קושי מערבי קלאסי. בעידן שאנו חיים בו, הורגלנו להבין את הכל. מה שזוכה תלמיד כתה י"ב בישיבה תיכונית להבין במדעי הכימיה והפיזיקה ברמת שלוש יחידות, לא זכה להבין יחזקאל בן בוזי הכהן. המידע מוחדר אלינו בכל דרך: במדיה, בספרות, בהוראה, בעיתונות ואפילו בסגנון לימוד התורה. המידע הפך להיות מרכז חיינו, גם אם הוא בא על חשבון הצדדים האחרים שבאדם.
התעצמות המידע הגיעה למימדים כה גדולים, עד כי אם לפני מספר שנים השגת המידע ואגירתו היו האתגר הגדול של האדם, הרי שבשנים האחרונות סינון המידע המורעף עלינו הוא האתגר הגדול. שרתי הדוא"ל מתפארים זה בפני זה על מסנני הדואר המיותר, על זריקת יותר מידע לפח. מנועי החיפוש במרשתת מתמקדים בפילוח מדויק של המילה הנדרשת, ובסינון כל המידע המיותר. מאספני מידע הפכנו למסנני מידע, והכל בשל שטף התודעה המתחולל בעולם התרבותי. הגולם המידעני קם על יוצרו האנושי.
הפצצת המידע משפיעה גם על עולם העיון התורני. פסיקת ההלכה הפכה במקומות מסוימים למשקל כמותי של פוסקים משני צדדי המתרס, בירור טכני של כמות המתירים מול כמות האוסרים, עד כדי נתינת עול הפסיקה לפרויקט השו"ת הממוחשב היודע כל. לצערנו, ניכר שהסברא מפנה מקומה לספירת קולות כמעט דמוקרטית כהכרעה הלכתית (וזאת ללא קשר לשאלת רוב מניין או רוב בניין בפסיקה).
הנה כי כן, בשנים האחרונות אנו ממקדים את עיקר חיינו במידע. מי שיודע יותר, מצליח יותר. קיים יותר. בעל תארים מפוארים יותר. והמדד האולטימטיבי של הרחוב - הוא גם ירוויח יותר שקלים. את העולם הזה, עולם הסגידה המוחלטת למידע, באות קדושת 'כתר' ופרשת פרה אדומה להפקיע. שאלת השרפים על מקום ה' אינה שאלת מידע. שהרי חבריהם כבר ענו על כך כאמור, מקום כבודו הוא מלוא כל הארץ. שאלת השרפים היא שאלת התוך, שאלת ההזדהות והחיבור הנשמתי למקום ה'.
השרפים מבקשים לדעת את ה', 'לאשתאבא בגופא דמלכא' ולאור באורו. מדרגה זו, של בקשת דעת ה', חייבת להתחיל ממבוכה בלתי מסויגת ואין סופית. אנו לא רואים ולא נראה לעולם את ריבונו של עולם. לא ראיית עיני בשר, ולא ראיית עיני השכל. הוא ותורתו נבדלים מעימנו, וכדברי המהר"ל, "אין התורה תחת האדם כמו שיש שאר קנייני האדם שהם תחת רשות האדם אבל התורה היא מן השמיים". במילים אחרות, עניין התורה אינו בהרחבת המידע גרידא, והדרך לקנותה אינה במידענות, אלא בהעמקה והתקדשות כלפי האין סוף הנבדל.
על כן, השרפים בקדושת כתר אינם שואלים שאלה, אלא קובעים קביעה, החשובה מאין כמותה עבורנו: 'איה מקום כבודו!'. מקום ה' ניכר במבוכת האדם, בזעקת ה'איה' שלו, במבטנו אל הבלתי מובן וקבלתו בלב שלם 'כעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלוקינו'. דעת ה' חייבת להתבסס על הזיקה הפנימית הבלתי פוסקת בין האדם לבוראו, בין הלומד למשנתו, בעיון ובעמל של עומק ללא מצרים, ולא באגירת המידע היבש בלבד.
אדם המבסס את עולמו הרוחני על הכלת מידע ראשית לכל, אינו עובד ה' כראוי. המידע כבודו במקומו מונח, אך רק על גב יראת השמיים הקודמת לו. מהעלם לגילוי, מאהבה לידיעה.
ומכאן, רוממות קדושת 'כתר' ורוממות פרשיית הפרה האדומה. אין מילים מתאימות יותר לקבלת הנשמה היתרה מאשר הקביעה היסודית: אנחנו תמיד ב'צריך עיון'.
וכך גם הפרה האדומה מבססת את עיקר החוק התורני - ההעלם, חוסר המידע המובן, המעשה המצוותי כנאמני ה' ללא כל סיוג. לא ההבנה עיקר כי אם יראת השם הקודמת לה, וזוהי אכן חוקת התורה, בה"א הידיעה.
מתוך שאלת 'איה מקום כבודו', מתוך ציות לפקודת ה' ושריפת הפרה העלומה, נמשכת טהרתן של ישראל ומתגלית אחריה גם התודעה והמידענות.
מתוך העיתון בשבע
הרב ברוך אפרתי
ראש ישיבת ההסדר 'שבות ישראל' באפרת
מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
