ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
וכיון שנאמר שם והרבה ארבה זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ועדיין לא נתקיים הדבר ברור שצריך להיות ליצחק זרע של קיימא, ומדוע היה צורך בהרביית תפילה על כך. והנה יונתן בן עוזיאל מתרגם הפסוק, שיצחק הלך למקום העקדה ושם התפלל. כלומר, שהעקדה תהיה הזכות להענות הקדוש ברוך הוא. משמע שזה דבר מיוחד שצריכים עבורו לגייס את כל האמצעים להשגתו הטבעית. נראה שזה באמת היה קשה ליונתן בן עוזיאל ולפיכך הוא מפרש לנוכח אשתו על אשתו, שלא היה לה רחם. כלומר, ההבטחה שיצחק יוליד אינה קשורה דוקא לרבקה ויתכן שישא אחרת וממנה יהיו ילדיו. אלא שיצחק הרבה תפלה כדי שאשתו רבקה תהיה אם ילדיו. נראה שהוא מפרש כדברי הגמרא, (יבמות, סד, א), מה עתר מהפך התבואה כך תפילתן של צדיקים מהפכת הגזירה, וההתהפכות היא שרבקה קיבלה רחם. ויעָתר לו שאף הוא נפתח להוליד, שגם הוא עקר היה. ולפיכך הפסוק משתמש במושג ויעָתר שמשמעו, היפוך, גם כלפי יצחק אבינו.
שונה יצחק אבינו משאר האבות שנאסר עליו לרדת מהארץ אפילו בשעת מצוקה, כמו שנאמר (כו, ג), גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו'. התורה מנמקת את האיסור, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, ולכאורה לא מובן. שהרי גם לאברהם ויעקב אבותינו הובטחה הארץ ובכל זאת לא נמנע מהם מלרדת ממנה חוץ?
אלא שונה ההבטחה שניתנה ליצחק מההבטחה שניתנה לאברהם ויעקב. שבעוד לאברהם אבינו הובטחה הארץ מבחינה פיסית הובטחה הארץ ליצחק אבינו מבחינה רוחנית. כפי שביארנו פעמים רבות, שונים הם האבות בתכונתם הנפשית אחד מהשני, וכל אחד מביניהם מנחיל לבניו אחריו את תכונתו המיוחדת.
אברהם אבינו, תכונתו חסד שהיא יותר מצד הגוף. יצחק אבינו תכונתו דין, כולו קודש לה' כעולה תמימה שהיה מוכן להקריב את עצמו לבוראו מתוך דעה צלולה ונפש חפצה, אשר אין גופו תופס אצלו מקום כלל. יעקב אבינו, תכונתו אמת שהיא המיצוע בין חסד לדין. דהיינו, חסד כולו לפנים משורת הדין כי הוא ניתן לא מפני שמגיע אלא מפני חסדו של הנותן. לעומתו הדין הוא דיוק קו המידה ללא פשרות. והאמת היא שלפעמים יש לנטות אחר החסד ולפעמים אחרי הדין והיא הפשרה, וזו המידה הנוהגת בעולם הזה. ולפיכך נשבע הקדוש ברוך הוא לכל אחד מהאבות בנפרד שיתן לו ולזרעו את הארץ ולא הספיקה השבועה לאברהם (עיין ברמב"ן לפסוק ג), כי זכית אברהם בארץ באה מצד החומר, על מנת שתהיה לישראל קרקע ככל העמים. וזכית יצחק באה מצד הקדושה המיוחדת אל הארץ. וזכיתו של יעקב באה מצד קיום המצות בארץ.
על כן נצטווה יצחק לשכון בארץ, כי אין אישיותו ראויה לטומאת חוץ לארץ מחד, ומאידך שתהיה קדושת הארץ הבאה על ידו ללא הפסק. לאברהם אבינו נאמר (יג, יז), קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה ועל ידי זה קנה את הארץ לבניו אחריו לדורות עולם כמבואר במסכת בבא בתרא (ק, א), ירושה היא להם מאבותיהם. קנין זה בא להקנות לנו נחלה ככל העמים. יצחק לא נצטווה להלך לאורכה ולרחבה אלא לשכון בה בלבד ובזה קנאה כמקום השראת השכינה, כמקום מיוחד לרוחניות גוברת, כארץ אשר עיני ה' בה מראשית שנה עד אחריתה. כל זאת באה ליצחק בזכות אברהם אביו כנאמר פסוק ה, עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי. כי לעולם האחיזה החומרית קודמת לאחיזה הרוחנית ומאפשרת אותה.
ובזה יש להבין מדוע לאברהם לא נעשה נס בשעה שהוצרך לרדת למצרים מפני הרעב, ואילו ליצחק נשתנו סדרי הטבע ומצא בשנה ההיא הקשה מבחינה חקלאית, ובארץ ההיא אשר לא תצלח לגידולי השדה, מאה שערים, פי מאה ממה שהייתה עושה בצורה טבעית. כי אישיותו הרוחנית המיוחדת של יצחק מחייבת לשבת בארץ גם על ידי נס לא טבעי, הואיל ואין הטבע מגביל כאשר מדובר ברוחניות (בעניין ירידת אברהם למצרים ישנם טעמים נוספים).
ולפי שיצחק אבינו הוא המוריש לבניו את הארץ הקדושה, מכוונים מעשיו בארץ לרמוז על כך. כריית בארות המים אשר יצחק עוסק בהם מורים על בית המקדש שממנו נמשכים החיים והקדושה בארץ. ולפיכך התורה מציינת את שמות הבארות לרמוז לגורלם. הראשונה, עשק כי התעשקו עמו. השניה, שטנה והשלישית אשר נחפרה לאחר שהעתיק את מקומו מגרר ועליה לא רבו נקראה, רחובות, כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ. מבאר הרמב"ן, כי שלשת הבארות הללו כנגד שלשת בתי המקדש. הראשון והשני נחרבו על ידי הנכרים ורק השלישי שיבנה במהרה בימינו יעמוד לעולם ולא ימוט. לכן ראשונה נקראה עשק כי התעשקו עמנו ועשו כמה מלחמות עד שהחריבוהו. לשניה קרא שטנה כי עוד בתחילתו כתבו עליו שטנה בתחילת מלכות אחשורוש וכל ימיו היה לשטן ליושבי ירושלים ויהודה עד שהחריבוהו. הבאר השלישית נקראה רחובות כי המקדש השלישי יעשה בלא ריב ומדון, וה' ירחיב את גבולינו והבית יגדל למעלה למעלה וכל העמים יעבדוהו שכם אחד, עכ"ד. יצחק הוא האב המנחיל לבניו את הקדושה המיוחדת המתבטאת במקדש לכן גם במעשיו בארץ הוא מורה על המקדש, ומשריש את הכוח הזה לבניו לעולם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]

אורות ארץ ישראל - הרהג זלמן ברוך מלמד שליטא הציפייה לארץ ישראל בכל מקום בעולם
אורות ארץ ישראל - פרק ו'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









