ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשם שהאדם צריך להגביר כח עצמו שלא יהי' מושפע מאחרים יותר מדאי, כן צריך שלא לחפוץ להיות יותר מהראוי משפיע על אחרים לאכוף עליהם לקבל את מידותיו, דעותיו הפרטיות וכיו"ב . עין איה ברכות פ"ט אות סג
חדשים לבקרים צצות במרחבי ארצנו ישיבות חדשות ויש מהן שמבקשות ליחד את ישיבתם בקו מיוחד או בדרך מיוחדת – עד כאן הכל כשורה. קנאת סופרים תרבה חכמה, אך יש מהן המבקשות להכתיב לתלמידיהן את הקו המיוחד שלהן, שלא תמיד הוא מתאים לאופיו ותכונותיו של התלמיד. הן עושות זאת מפני שהן חושבות שהאמת הצרופה היא אך אצלן ומשום כך הן מרשות לעצמן להכתיב אותה לתלמידיהן. השאלה היא האם הנהגה זו נכונה, עד כמה חייו של האדם צריכים להיות מוכתבים על ידי אחרים? הרמב"ם באגרתו לאחינו יושבי ארץ תימן כותב: "...ודע כי כמו שינצל הסומא בהשענו על הפקח בלכתו אחריו, לפי שהוא יודע בעצמו שאין לו עינים שיורוהו הדרך הישר, וכמו כן שינצל החולה שאינו יודע מחכמות הרפואות בשמעו עצת הרופא שינהיגהו וידריכהו, לפי שאינו יודע מחכמות הרפואות בשמעו עצת הרופא שינהיגהו וידריכהו, לפי שאינו יודע הדברים הממיתים ולא המחלימים המצילים, וישמע לעצתו כל מה שיאמר לו – כמו כן ראוי להמון למסור משענתם על הנביאים בעלי העינים האמיתיות . . . ואחרי הנביאים – החכמים החוקרים ורודפים יומם ולילות הסברות והדעות כדי שידעו איזו מהן אמת ואיזו מהן שוא". מדברי הרמב"ם משמע שהישענות האדם על אחרים לכאורה היא מומלצת, אבל נשים לב שהרמב"ם מדבר על "ההמון" שהוא נבער מדעת והוא דומה לחולה או סומא. והשענות על האחר היא בדיעבד אבל לכתחילה ודאי רצוי שהאדם לא יהיה חולה או סומא, נבער מדעת, אלא ידע בכוחותיו שלו לנווט את עצמו.
מה הייתה עמדתו של הראי"ה בשאלה זו? בספרו "עין איה" על דברי הגמרא (ברכות נה ב) שאדם שחלה לא יגלה ביום הראשון את מחלתו לאחרים, ורק מכאן ואילך יגלה אותה – מסביר הראי"ה שהאדם צריך קודם כל לעזור בעצמו לעצמו מבלי להזדקק לקבל טובה מזולתו, מפני שהאדם צריך שיחזק את עצמו בכוחו העצמי מבלי להשען על עזרה מאנשים זולתו, וזה בין בענינים גופניים ובין בענינים רוחניים. רק כאשר הוא רואה שאינו יכול לעזור לעצמו לבד, יפנה לעזרת אחרים. הנהגה זו אנו שומעים גם ממה שסיפר בנו הצעיר של הרב חרל"פ, הרב יוסף דוד, ששאל את אביו, מדוע הוא נוסע ליפו אל הרב קוק? מה יש ברב מיפו שאין ברבני ירושלים? –ענה לו אביו: "ראשית יש אנשים שנשמותיהם שייכות זו לזו עוד לפני ביאתן לעולם. בנוסף, הרב מיפו לא משעבד אותי לסגנון מסוים, כשאני מציג לפניו את לבטיי ובעיותי הרוחניים, הוא נותן לי לראות איפה שאני נמצא מצד עצמי". מדבריו של הרב חרל"פ אנו לומדים שתי הנהגות של הראי"ה: האחת שהמשפיע על אחרים לא יכפה את דעתו על הזולת ולא ינסה להפוך או לשנות את טבע זולתו. הנהגה זו תואמת את השקפתו של הראי"ה שכתב: "כי האדם לא ימצא את אושרו אשר הוא מבקש אלא רק אם יפעל על פי תכונתו הטבעית" (עין איה, שבת, פ"א אות פ"ד). דבריו נאמרו על דברי אביי (שם) שאמר: "שמי שנותן בגד לכובס, יתן לו את הבגד במידה ויקח אותו ממנו באותה מידה, שאם ימתח או יכווץ את הבגד יפסיד אותו" לפי הסברו של הראי"ה הכובס הוא מי שבא להשפיע על האדם לנקות ולזכך את המגרעות שבמידותיו, והבגד במשל הוא המידות והתכונות של האדם. ואומר אביי שמי שבא לטהר את כוחות נפשו יתבונן תחילה על תכונתו הטבעית עד היכן היא מגיעה מעצם טבעה, וימדוד עד כמה פעלה עליה ההדרכה המוסרית של כבישת המידות וצירופן, שאם ישנה אותן מטבעם הפסידם, מפני שהשחית בזה את הכוחות הנפשיים שלו מעצם טבעו. ומוסיף שם הראי"ה, כי בורא עולם שם בטבעו של כל אחד ואחד מבני האדם את חלקו בחיים, על כן עליו להשכיל ולהטיב על פי הכוחות שחננו הבורא יתב' בהם כמאמר הכתוב: "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" – ומסיים הראי"ה: ומי זה ישלח יד לשנות סדרי היצירה.
עבודתו של האדם אינה מהדברים הקלים, עליו להיות מצד אחד קשוב לכל מה שמתרחש סביבו, להיות בבחינת 'חכם הלומד מכל אדם' אך יחד עם זאת להתנהל לפי התכונה הטבעית שלו. הראי"ה מתאר זאת: "לפעמים אדם נופל מדעתו כששומע גדלות של בחינה שאינה מידה שלו, ונעשה מבוטל בעצמו. והעצבון מתחיל לעמם את זוהר נפשו מפני שכל מעמדו הרוחני נעשה אז כהה לפי אותה מדת גדלות שאינה לערכו. צריך אז להתחזק בעצמו שלא לקנאות בחלקו של אחר ולהשתמש רק משפלות זו לפי המידה הראויה לבצר (להשפיל) כח הגאוה. שלא תזוח דעתו עליו. ומכל מקום יהיה מרוצה ושמח בחלקו מאוד, ויוסיף להחזיק במעוזו ואז יבקע כשחר אורו וארוכתו מהרה תצמיח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
