ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ותבנה בית המקדש במהרה בימינו - ההכרה באה, שכל הקלקולים הפרטיים באה רק מחסרונה של הארת החיים הכלליים. חורבן בית המקדש שנטל כבוד מבית חיינו, הוא הוא הגורם שעולמנו נחשך, והנשמות סובלות מצרים ומחשכים... על כן מוכרחת הנשמה הישראלית לבקש את תיקונה בשורשה, יוחזר כבוד ה' על מכונו..." {עולת ראי"ה חלק א עמ' קכז }.
לחשוב ציבורית
מאז חרב בית המקדש חווה עם ישראל לא מעט חיי חושך. צרות וסבל אישי וציבורי, נדודים ורדיפות, מחלות ו"סתם" קשיים כאלה ואחרים. צרות אלה באות מפני שאדם לא רואה נכון את החיים ואת הסובב אותו וממילא הוא פועל ועושה דברים המסובבים חסרון וקשיים. מדוע אדם לא רואה נכון את חייו? מדוע קשה לו להיות בבחינת "חכם הרואה את הנולד"? מדוע אדם נוהג בחוסר זהירות למרות הידיעה על הסכנות והקטל בדרכים?
הגורם לכך הוא חוסר הארת חיים כלליים. כשחיי האדם הם אישיים ופרטיים וכוח ראיית החיים נמצאת בד' אמותיו של האדם אין הוא יכול לחיות חיים נכונים. מנקודת חיים נמוכה ומצומצמת נראה העולם באופן מעוות וחלקי.
אנו זקוקים להארת חיים כללית בכדי לגרש את החושך כדי למנוע גישה מוטעית לחיים.
עולם היחיד מוגבל ומצומצם ואין הקב"ה מאיר לאדם את החיים למענו בלבד. העולם נברא למען הכלל ולא למען היחיד. "אין השם יתברך מייחד שמו על הפרטי, כי הפרטי בלא צירוף הכללי אינו תכליתי כלל." (משך חכמה פרשת אחרי מות).
בית המקדש היה המקום דרכו הקב"ה האיר לנו הארת חיים כלליים. בית המקדש היה מקום, דרכו עוברת עבודת העם כציבור והשראת השכינה על עם ישראל. חורבן הבית שנבע משנאת חינם, מהתכנסות בקונכייה האישית והתעסקות פרטית, הביא להפסקת הארת חיים כללית ולריבוי החושך והצרות בעולמנו.
אנו מתפללים לבורא העולם שיבנה את בית המקדש ויחזיר את הארת החיים הכללית לחיינו אבל עלינו מוטלת החובה לשנות את מרכז כובד חיינו מהחשיבה האישית והפרטית לחשיבה ציבורית.
בברכת האורח שבברכת המזון אנו אומרים "שיהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר". מה כוונת הברכה? האם היא באה לדאוג לנוחיותו האישית של האדם, לאמור, יהיה מקום עבודתך קרוב למגוריך ולא תאלץ לבזבז זמן ולהיתקע בפקקים בדרכך לעבודתך ?
הרב קוק מאיר את עינינו בהבנת הברכה. אם האדם שקוע רק בעצמו ובצרכיו הוא, הרי שחייו אינם חיים. כל אחד מאיתנו הוא חלק מהציבור כולו, ורק מתוך היותו קשור לציבור ופועל למענו יש משמעות אמיתית לחייו. " כי היחיד בקרב הציבור הוא כאבר יחיד בכללות הגוף " (ריה"ל)
לכן, חשוב מאד "שלא ישים למרכז חייו רק עניינו הפרטי". אל לו לאדם להיות שקוע וטרוד כל הזמן בצרכיו ונכסיו האישיים. הכרח הוא, "שענייני הציבור והכלל יהיו קרובים אל לבו". שישים מבטו כל הזמן גם אל צרכי הציבור ויהיה נכון לעזור ולסייע בכדי לקדם את הציבור כולו.
נכסינו האישיים צריכים להיות "קרובים לעיר". העיר מציינת את מקום חיי הציבור. לא מדובר בתיאור גאוגרפי גרידא, כי אם במשמעות מקום העיר שהוא מקום חיי הציבור.
זוהי הברכה לשלמות חיי האדם. שיהיו עיסוקיו האישיים נעשים כל הזמן מתוך קרבה נפשית ומעשית לצרכי הכלל. גם בית המקדש מקום עבודת הציבור והכלל, ייבנה ויתקיים בשעה שחיינו האישיים יהיו דבוקים ומחוברים בחיי הציבור.
החלוקה בעם ישראל לפרטים ולמחנות, הפיצולים הרבים, מביאים לחשוב ב"קטן", באופן מאד פרטי ומצומצם. אני עסוק בישיבה שלי, אני דואג לפרנסה שלי, לישוב שלי וכדומה. אווירה זו מרחיקה אותנו מהארת חיים כללים ומבניית בית המקדש השלישי.
"התשוקה היותר גדולה שממלאת את לב הגדולים שבבני אדם, השלמים והצדיקים היא להיות תמיד עובד עבודת הכלל. להיטיב כפי כוחו אל הכלל כולו כפי אשר תשיג ידו, שזוהי עבודת ה' התמימה במובנה האמיתי... אם כן, לא רק השעות שבהן הוא מתייחד בפועל בעבודת הכלל הן מלאות מתעודת חייו, כי אם כל שלשלת חייו, כל צרכי השלמתו, בין הרוחנית בין החומרית כולם יהיו לתועלת להגדיל טוב הכלל". (עין איה שבת י סימן ט).
אנו מתפללים שבמהרה נצא מחיים "בגובה העיניים". אנו רוצים חיים מאירים אור הרבה יותר גבוה. אור אמת אשר יסלק כל עיוות וחושך מחיינו. אנו רוצים שהשינוי ייעשה במהרה ולא באיטיות.
"השאיפה למהירות הבנין נותנת מעוף של קדושה מברקת בנשמתנו, והשקיקה, שהמהירות הזאת תהיה בימינו, מקשרת את כל מהות החיים שלנו, גם בצורתם הזמנית, ליסוד הקדושה השלמה העליונה, שכל הארץ תאיר מכבודה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו" (עולת ראי"ה שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
