ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
פעמים לא מועטות אפשר לפגוש בלימוד הגמרא את האמירה "איכא סברא למה לי קרא", או "איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא". דהיינו, ההיגיון, הסברא של תלמיד חכמים יש לה מעמד ותוקף אפילו כשל תורה. גם בדיני איסורים וגם בדיני ממונות לומדים הרבה מסברא. למשל, הלימוד שייהרג ואל יעבור בשפיכות דמים נלמד מסברא של דמך לא אדום יותר מדם חברך. או למשל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" נלמד מסברא, ועוד רבים. (עיינו למשל: סנהדרין עד. סנהדרין ל. וגיטין ו:).
ולכאורה, הדבר תמוה ביותר. אנו זקוקים לפסוק. הרי אנו רוצים תורת אלוקים, ואיך יעלה על הדעת שהסברא האנושית, אף אם היא של תלמיד חכם, תהיה חשובה כפסוק? גם מאמר חז"ל המפורסם "דרך ארץ קדמה לתורה" תמוה. האם התורה אינה כוללת הכול? ומדוע צריך דרך ארץ לפני תורה?
יש כאן לימוד גדול וחשוב ביותר. אלוקים עשה את האדם ישר וטבע בו תכונות טובות וראויות. התורה לא באה לבטל או להכחיש יושר זה וכוחות טבעיים אלה. אדרבה, התורה נותנת להם מקום והיא באה להוסיף להם קומה אלוקית יותר. עד כדי כך, שראשונים שונים כתבו: "חלילה לאל, מהיות דבר תורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי" (ריה"ל, רמב"ם ועוד).
ברור שאם אנו נמצא שהפסוק סותר דבר שנראה לנו מאוד הגיוני וישר וגם בעיני רבים ההיגיון נכון, הרי שעלינו לבדוק היטב את ההיגיון, אם ישר הוא ולא מעוות או שהפסוק לא מתכוון למה שאנו חושבים. אבל היחס הבסיסי להיגיון ברור.
לכן, כותב הרב קוק זצ"ל כי "אסור לה ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה... אבל אם תצויר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כוח פועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" (מוסר הקודש ראש דבר עמ' כז).
ייתכן שבגלות, מקום בו אין השראת שכינה והטבע הישראלי מסתתר ונחלש, יש פחות מקום להסתמכות על השכל הישר והרגשות הטבעיים הפשוטים. אבל בארץ ישראל, מקום שהטבע הוא קדוש, הרי שלשכל הישר ולטבע הפשוט יש חשיבות גדולה בהתנהלות החיים ובהוראת הדרך הנכונה לילך בה.
לא מעט סוגיות בימינו קשורות לשאלה זו של היחס בין ההיגיון והטבע הפשוט לבין ניסיון למצוא פסוקים או מקורות כאלה ואחרים.
שאלות הקשורות להתנהלות חיים של גברים ונשים ביחד, או למשל שאלת 'כת הטאליבן' שאינה קשורה רק לנושא הצניעות כביכול אלא לתפיסת עולם; שאלת ההשתתפות במלחמות נגד האויבים שרוצים להשמידנו בכל דור ודור; שאלת חובת ההודאה על חזרתנו לארצנו ועל ניצחונות הצבא המגן עלינו בחסדי ה'.
ההיגיון של ר' אברום
שאלות אלה ועוד, פתרונן האמיתי נמצא בתחום השכל הישר והטבע הבריא, עוד הרבה לפני החיזוקים מהפסוקים והפוסקים. אפשר להפעיל את הבוהן בפלפולים ובניסיונות למצוא מקור לכאן או לכאן, שהרי הדברים לא מפורשים ולא מבארים את כל ההשלכות, אבל האמת נמצאת ביושר הטבעי ובשכל הישר.
זכורני סיפור מטלטל מימי לימודיי בישיבה. אברך בישיבת מרכז הרב הגיע למו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל. אותו אברך היו לו שלושה ילדים ואשתו נחלשה והייתה באפיסת כוחות. האברך אמר לחבריו כי ראה בהלכה שאין למנוע היריון נוסף. ר' אברום שפירא זצ"ל צעק על האברך: רוצח! אתה לא מתבייש להרוג את אשתך? האברך הנדהם ניסה לשאול את הרב על המקורות האוסרים. והרב בשלו: רוצח! הוא לא היה מוכן להראות לו מקורות המתירים את הדבר.
כידוע, הגאון מוילנא הסביר כי פוסק צריך להיות חכם, דהיינו, תלמיד חכם, אבל גם פיקח הרואה את המציאות ויודע להתייחס נכון לכל מציאות ומציאות.
בשעה שאמר מנוח לאשתו שהם ימותו כי ראו פני אלוקים, ענתה לו אשתו סברא פשוטה: "לו חפץ ה' המיתנו... ולא הראנו את כל אלה".
הבקשה הראשונה בתפילת העמידה היא "אתה חונן לאדם דעת". וחז"ל אף אמרו: "אם אין דעה, הבדלה מנין?". דעה שהיא חסרת אמונה וחסרת קשר עם התורה היא דעה מצומקת, מצומצמת ועלולה לטעות בכל רגע. דעה כזו המחוזקת על ידי האמונה והתורה מביאה לדעה ישרה שיש בה כוח פסיקה והכרעה.
אנו זקוקים מאוד להשקפת עולם, לפסיקה ולראיית מציאות שנובעות מהשכל הישר ומהטבע הישראלי ומחוברות לתורה ולמקורות ולא מתעלמות מהדעה שטבע בנו בורא העולם. הדברים נכונים גם בשאלות הפרט, אבל בעיקר בשאלות ציבוריות מורכבות שיש להן השלכות על עם ישראל כולו.
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
