ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
פעמים לא מועטות אפשר לפגוש בלימוד הגמרא את האמירה "איכא סברא למה לי קרא", או "איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא". דהיינו, ההיגיון, הסברא של תלמיד חכמים יש לה מעמד ותוקף אפילו כשל תורה. גם בדיני איסורים וגם בדיני ממונות לומדים הרבה מסברא. למשל, הלימוד שייהרג ואל יעבור בשפיכות דמים נלמד מסברא של דמך לא אדום יותר מדם חברך. או למשל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" נלמד מסברא, ועוד רבים. (עיינו למשל: סנהדרין עד. סנהדרין ל. וגיטין ו:).
ולכאורה, הדבר תמוה ביותר. אנו זקוקים לפסוק. הרי אנו רוצים תורת אלוקים, ואיך יעלה על הדעת שהסברא האנושית, אף אם היא של תלמיד חכם, תהיה חשובה כפסוק? גם מאמר חז"ל המפורסם "דרך ארץ קדמה לתורה" תמוה. האם התורה אינה כוללת הכול? ומדוע צריך דרך ארץ לפני תורה?
יש כאן לימוד גדול וחשוב ביותר. אלוקים עשה את האדם ישר וטבע בו תכונות טובות וראויות. התורה לא באה לבטל או להכחיש יושר זה וכוחות טבעיים אלה. אדרבה, התורה נותנת להם מקום והיא באה להוסיף להם קומה אלוקית יותר. עד כדי כך, שראשונים שונים כתבו: "חלילה לאל, מהיות דבר תורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי" (ריה"ל, רמב"ם ועוד).
ברור שאם אנו נמצא שהפסוק סותר דבר שנראה לנו מאוד הגיוני וישר וגם בעיני רבים ההיגיון נכון, הרי שעלינו לבדוק היטב את ההיגיון, אם ישר הוא ולא מעוות או שהפסוק לא מתכוון למה שאנו חושבים. אבל היחס הבסיסי להיגיון ברור.
לכן, כותב הרב קוק זצ"ל כי "אסור לה ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה... אבל אם תצויר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כוח פועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" (מוסר הקודש ראש דבר עמ' כז).
ייתכן שבגלות, מקום בו אין השראת שכינה והטבע הישראלי מסתתר ונחלש, יש פחות מקום להסתמכות על השכל הישר והרגשות הטבעיים הפשוטים. אבל בארץ ישראל, מקום שהטבע הוא קדוש, הרי שלשכל הישר ולטבע הפשוט יש חשיבות גדולה בהתנהלות החיים ובהוראת הדרך הנכונה לילך בה.
לא מעט סוגיות בימינו קשורות לשאלה זו של היחס בין ההיגיון והטבע הפשוט לבין ניסיון למצוא פסוקים או מקורות כאלה ואחרים.
שאלות הקשורות להתנהלות חיים של גברים ונשים ביחד, או למשל שאלת 'כת הטאליבן' שאינה קשורה רק לנושא הצניעות כביכול אלא לתפיסת עולם; שאלת ההשתתפות במלחמות נגד האויבים שרוצים להשמידנו בכל דור ודור; שאלת חובת ההודאה על חזרתנו לארצנו ועל ניצחונות הצבא המגן עלינו בחסדי ה'.
ההיגיון של ר' אברום
שאלות אלה ועוד, פתרונן האמיתי נמצא בתחום השכל הישר והטבע הבריא, עוד הרבה לפני החיזוקים מהפסוקים והפוסקים. אפשר להפעיל את הבוהן בפלפולים ובניסיונות למצוא מקור לכאן או לכאן, שהרי הדברים לא מפורשים ולא מבארים את כל ההשלכות, אבל האמת נמצאת ביושר הטבעי ובשכל הישר.
זכורני סיפור מטלטל מימי לימודיי בישיבה. אברך בישיבת מרכז הרב הגיע למו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל. אותו אברך היו לו שלושה ילדים ואשתו נחלשה והייתה באפיסת כוחות. האברך אמר לחבריו כי ראה בהלכה שאין למנוע היריון נוסף. ר' אברום שפירא זצ"ל צעק על האברך: רוצח! אתה לא מתבייש להרוג את אשתך? האברך הנדהם ניסה לשאול את הרב על המקורות האוסרים. והרב בשלו: רוצח! הוא לא היה מוכן להראות לו מקורות המתירים את הדבר.
כידוע, הגאון מוילנא הסביר כי פוסק צריך להיות חכם, דהיינו, תלמיד חכם, אבל גם פיקח הרואה את המציאות ויודע להתייחס נכון לכל מציאות ומציאות.
בשעה שאמר מנוח לאשתו שהם ימותו כי ראו פני אלוקים, ענתה לו אשתו סברא פשוטה: "לו חפץ ה' המיתנו... ולא הראנו את כל אלה".
הבקשה הראשונה בתפילת העמידה היא "אתה חונן לאדם דעת". וחז"ל אף אמרו: "אם אין דעה, הבדלה מנין?". דעה שהיא חסרת אמונה וחסרת קשר עם התורה היא דעה מצומקת, מצומצמת ועלולה לטעות בכל רגע. דעה כזו המחוזקת על ידי האמונה והתורה מביאה לדעה ישרה שיש בה כוח פסיקה והכרעה.
אנו זקוקים מאוד להשקפת עולם, לפסיקה ולראיית מציאות שנובעות מהשכל הישר ומהטבע הישראלי ומחוברות לתורה ולמקורות ולא מתעלמות מהדעה שטבע בנו בורא העולם. הדברים נכונים גם בשאלות הפרט, אבל בעיקר בשאלות ציבוריות מורכבות שיש להן השלכות על עם ישראל כולו.
פורסם בעיתון "בשבע"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








