ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מרן הרב כותב בספרו "מוסר הקודש" (עמ' קלו):
"כל החולשות הגופניות והרוחניות, כל המחשבות הפסולות, וכל הרעיונות המדלדלים, המטשטשים את הכישרון ואת הבהירות הנשמתית, באים רק מחיסרון הארה של הנשמה העצמית. חסרון הזלת טל החיים היסודי, של הרצון וההרגשה, ההכרה והתשוקה, ממהותה הפנימית".
הרבה חולשות וחוסר בהירות מרגיש אדם בחייו. הרבה טעויות ובחירות רעות עושה כל אחד מאתנו במהלך החיים. הרב מבאר כי כל החולשות האלה הן תוצאה של נתק בין האדם לבין נשמתו העצמית. העולם הרוחני הפנימי שלו לא מאיר את חייו. לכן, אדם שרוי בחושך והוא נכשל ומגלה חולשה בתחומים רבים בחייו.
אכן, אדם נמצא במבוכה על חייו פעמים רבות. הוא אינו יודע מה באמת מתאים לו ובאיזו דרך הוא יממש את כוחות חייו ואת שליחותו. לא פעם שומע אדם קול מתוכו ששואל: מי אני באמת?
מה גורם לחוסר בהירות זו? מה מביא את האדם להתכחש לעצמיות חייו? מדוע הנשמה העצמית לא פורצת ומאירה את חייו באופן טבעי ופשוט?
כל דבר במציאות בנוי משתי קומות: פנים וחוץ ,נגלה ונסתר. קומת חיים אחת רואים במראה החיצוני. לא צריך לשם כך להעמיק או לעבור קורס ארוך בכדי לראות את הקומה החיצונית של החיים. אך יש גם קומה פנימית ונסתרת . אי אפשר לראות ולמשש את הנפש שלנו ואף לא את המחשבות שלנו.
לכל אחד מאתנו יש ידיים, רגליים, אצבעות, שערות ועוד. ולכל אחד מאתנו יש אישיות רוחנית, נפש ונשמה. ברור לכולנו כי עיקר האדם הוא אישיותו ונשמתו והגוף הוא כלי הבא לבטא עולם פנימי זה.
לעולם המציאות בקומה החיצונית אין לה משמעות מצד עצמה. אדם יכול להיראות בחיצוניותו באופן אחד אבל בתוכו הוא נמצא במקום אחר לחלוטין. אנחנו יכולים לקרוא טקסט כתוב ולפרשו בכיוונים שונים ומנוגדים זה מזה. אם אין לנו היכרות עם המשמעות של הכתוב, אם אין לנו חיבור עם נשמת האדם הרי שאנו לא באמת יודעים ומכירים את הדבר. לכן, הזהירה התורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". התורה מזהירה אותנו מהמפגש החיצוני, ממראה העיניים השטחי כי אין בראייה כזו ובמפגש כזה אמת. האמת נמצאת לעולם בקומה הפנימית הנסתרת.
הפער בין ההופעה החיצונית לבין העולם הפנימי, העצמי הוא גורם לבלבול ולטשטוש. בשעה שאדם נגרר אחרי הנגלה בלבד ומתעלם מהכוח העצמי הנסתר הוא הולך ומתרחק מהארת חייו.
גם אם הכוונות טובות הרי שכל מהלך חיים המתעלם מעצמיות זו מרחיק את האדם ומחשיך את חייו.
"באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיוון שאין אני, אין הוא וקל וחומר שאין אתה" (שם עמ' קמ).
בכל ימות העולם מדובר באתגר גדול של האדם לדעת לזהות את הקומה הפנימית של החיים. בימינו האתגר כפול. אנו חיים בתרבות הצועקת חיצוניות והגוררת מאד לבחון ולשפוט דברים על פי מראה העיניים.
כל מי שחפץ חיים הוא עליו לבנות שני יסודות חיים איתם הוא נפגש עם עולמו הפנימי ודרכם הוא שופט ומתבונן בכל דבר ודבר.
היסוד האחד, התבוננות מעמיקה. עלינו לחנך את עצמנו לראות דברים בעומק. לא להסתפק במראה החיצוני מעל לפני השטח. עלינו להתבונן מתחת לפני השטח במקום בו מתרחשים הדברים באמת, בנשמת כל דבר ודבר. להבין מה משמעות כל דבר ודבר, להבין מה פירוש חיים, מה משמעות כוח הראייה ומה עומקה של תורה. בכל דבר ודבר יש לנסות להיפגש עם נשמת החיים הרוחשת מתחת לפני השטח. כמאמר הגמרא: "מה הקב"ה רואה ואינו נראה אף הנשמה רואה ואינה נראית, מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים "(ברכות ט).
היסוד השני, חיפוש העצמיות חייב להיות מחובר להבנה ש"האני" הוא חלק גדול מנשמה כללית. דווקא חיפוש האני חייב להיעשות מתוך הכרה שאני חלק ממשהו גדול ורחב. בניגוד למחשבה שחיפוש האני בהכרח מביא להתכנסות פרטית ואגואיסטית, ההיפך הוא הנכון. מי ששקוע רק באני החיצוני שלו הרי שהוא מאבד את עצמו הפנימי האמיתי וממילא אין הוא רואה חשיבות באף לא אחד מהסובב אותו.
מי שמעמיק לראות את ה"אני" הפנימי שלו יודע שהוא חלק מעם ישראל וכל החיפוש הפרטי הוא חלק מחשיפת הקשר שלו אל הציבור.
בימים אלה אנו נקראים לחזור אל עצמנו. לבקש את האני הפנימי של כל אחד באופן מעמיק ואמיתי בכדי שהנשמה תאיר את חיינו ותסלק מכשולים מחיינו.
לא מקרי הדבר שבימים בהם האדם נדרש לחשבון נפש אישי זה נעשה בחיבור מוחלט אל הציבור כולו. "על חטא שחטאנו..." "סלח לנו ..." ועוד. לא בלשון יחיד אנו מתפללים אלא בלשון רבים. אני מבקש על חטאי הפרטיים אשר פגעו בכלל וקשורים אל הכלל כולו.
"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלקים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה ". (אורות התשובה פרק טו, י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
