ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"מצויינת היא התכונה של קרבת ישראל לפני הר סיני. נחלת קודש היתה מאז לישראל ממורשת אבות שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ומדרכיו למדו בניו אבות העולם.
אבל לא הסתגל העולם אז לקדושה תמידית, כי אם לקדושה המופיעה לשעתה.
עולת תמיד - העלייה התמידית זהו ענין של תכונה העשויה בהר סיני. ...בבואנו אל הר סיני נקבע בנו אש הקודש בתכונתו המעשית,"נעשה ונשמע" וזהו יסוד קיום האשה שבקרבנות..." (עולת ראיה א, עמ' קלא -ב)
אבל לא הסתגל העולם אז לקדושה תמידית, כי אם לקדושה המופיעה לשעתה.
עולת תמיד - העלייה התמידית זהו ענין של תכונה העשויה בהר סיני. ...בבואנו אל הר סיני נקבע בנו אש הקודש בתכונתו המעשית,"נעשה ונשמע" וזהו יסוד קיום האשה שבקרבנות..." (עולת ראיה א, עמ' קלא -ב)
שאיפת התמיד
את המובאה שלעיל כותב מרן הרב על הפסוקים בפרשת התמיד: "את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי ... עולת תמיד העשויה בהר סיני".
בי"ז בתמוז אירעו חמשה דברים ואחד מהם הוא ביטול קרבן התמיד. הפסוק אומר: "עולת תמיד העשויה בהר סיני". מה הקשר בין עולת התמיד להר סיני? הרי כל המצוות כולן ניתנו בסיני ובמה נתייחד התמיד שמייחסים אותו באופן מיוחד להר סיני?
מטרת הבריאה לגלות כי בכל נברא ובכל מציאות מופיע האור האלקי. בכל, אור ה' מאיר. כל אדם בכל תקופה ובכל מצב יכול לנהל את חייו על פי האידיאה והערכים האלקיים.
שאלת הקשר בין האין סוף ליצורים שפלים ולמעשים פרטיים היתה במוקד הדיון הפילוסופי מאז ומעולם ובמוקד השיח הנפשי של האדם עם עצמו.
מדובר בפלא גדול. היתכן שיש חיבור ליצורים שפלים עם האלוקים? האם הוא בכלל רוצה לכוון את חיינו האישיים ולהאיר את שעות העבודה שלי? האם חשוב לבורא כיצד אני מטייל ונופש? האם יתכן שכל מה שאנו רואים בעולם יש לו תכלית ומטרה אחת? ממילא כיצד עלי לנהל ולכוון את חיי?
גם כאלה אשר האמינו כי יש בורא לעולם התקשו לראות את ה"ירידה" האלקית לכל פרטי החיים האנושיים.
גם המאמין הראשון והגדול ,אברהם אבינו, אשר בישר לעולם את בשורת הקודש, לא יכול היה לבשר את בשורת התמידיות של הקודש. העולם עוד לא היה מסוגל למדרגה כל כך עליונה ופלאית. רק בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, פסקה זוהמתן, והעולם מסוגל לקלוט את מושג התמידיות בקודש. לכן, ניתנה תורה בשעה זו ובמקום זה. הנה, העולם מסוגל כבר להתחיל ולקלוט קודש בכל חלקי החיים. עלייה תמידית פירושה שבכל מצב בחיים ומתוך כל מצב אתה יכול להתעלות ולהתקרב אל השלמות.
העולם כבר מסוגל להגיע למדרגה בה הוא רואה בכל מה שעושה חלק ממכלול חיים שלם של קרבת אלקית, בבחינת "בכל דרכיך דעהו".
הופעת התורה בעולם מבשרת את הופעת האלוקות בתוך העולם המעשי והמצומצם, חסד ה' ופלא גדול שאפשר לקדש ולהתקדש עם ובתוך העולם החומרי.
קרבן התמיד כשמו כן הוא, קרבת אלקים תמידית. אותה תכונה של מסוגלות לקדושה מתמדת שהחלה להופיע במעמד הר סיני, יוצאת מן הכוח אל הפועל דרך הוראות התורה וקרבן התמיד. כל המצוות ניתנו בהר סיני, אבל קרבן התמיד באופן מיוחד בא לממש את תכונת הקרבה התמידית של עם ישראל לשכינה.
בי"ז בתמוז נשרפה התורה ובטל התמיד. בי"ז בתמוז התחיל תהליך של חולשה ביכולת לחיות את הקודש תמיד. התורה שהיא מרכז הארת החיים בכל רגע ורגע מחיינו נשרפה. היא קיימת אבל בעוצמות חלשות יותר ואילו קרבן התמיד הדואג לשמור על קרבת אלקים תמידית של עם ישראל בטל לגמרי.
"בתמיד היה כלול כל ניצוצי החיים של הנפש הבהמית של כל ישראל. והיה מתעלה בכללו על ידי הקרבתו , ועמו היו מתעלים כל ניצוצי החיים שירדו בכל עונה מעונות היום על ידי ההליכה השפלה של החיים. ולא עוד שהיו מתרוממים הכוחות היורדים..." {שמונה קבצים קובץ א תתכו}
שיאו של התהליך בחורבן ובגלות מארץ ישראל עליה נאמר:" ארץ אשר אשר ה' אלקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה". {דברים יא, יא}
מה עלינו לעשות ?
ראשית, לשאוף כל הזמן לקרבת אלקים תמידית. שנית , תפילה. להתפלל ולקרוא לבורא העולם שיחזיר התמיד והתורה להופעתם השלמה .
אך הרב זצ"ל מלמד אותנו כי לאמירת הפסוקים על קרבן התמיד יש כוח של פעולה על האדם.
"רשימה {רושם} מעליה זו ירגיש כל אחד מישראל לפי מעלתו מאמירת פרשת התמיד בכל יום, שהיא עושה בסגולתה מעין פעולתה העליונה של העשייה הגמורה". {שם}
"ונשלמה פרים שפתנו". האדם נקרא "מדבר". לכוח הדיבור יש סגולה מפעלית על האדם. ואמירת פרשת התמיד יש בה לפעול לקרבת אלקים פנימית אצל האדם. כמובן לפי מעלתו וכוונת אמירתו את הפרשה.
אחרי אלפיים שנה חזרנו לארצנו, 'ארץ אשר עיני ה' אלקינו בה תמיד'. אנו קרואים להשקיע מאמצים בהחזרת תמידיות הקדושה לחיינו. להעמיק בתורה ולהחדירה לכל רגע ורגע מחיינו, להתפלל על השבת התמיד לחיינו. זוהי הבשורה לשמה נוצרנו. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" בכל רגע ורגע מהחיים.
זהו המהפך של הפיכת ימי יז' בתמוז ו-ט' באב לששון ולשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
