ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"ממעמקים באה התשובה. מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית, האישית, לגביה חטיבה בפני עצמה, אלא המשך מהגדולה ההוויתית הכללית...
התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא...
התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה היא בנשמה והיא שולחת את קוויה". (אורות התשובה פרק ו)
התבוננות לא מעמיקה על המציאות מגלה מיד כי המציאות שואפת להיות טובה יותר. השיח האישי והציבורי עוסק הרבה בעיוותים ובחטאים האנושיים כלפי הטבע, האדם והחברה ומחפש דרכים לקדם ולשפר. לא רק בכל מדינה ומדינה ועם ועם, אלא גם בשיח העולמי בין מדינות, הרצון הזה נדון ומבורר.
אמנם, פעמים רבות האצבע מופנית כלפי אחרים. הם אשמים בעיוותים ועל כן עליהם לתקן ולשוב בתשובה ולא אני או אנחנו, פעמים מנצלים בציניות שאיפה זו, אבל הדיון על העיוותים קיים וקיים.
זה נראה לנו כל כך טבעי ופשוט שאדם שחצה באור אדום מרגיש צורך להתנצל, או שבפינה נסתרת בלבו הוא מרגיש רע עם מעשה זה. כל כך ברור לנו שמדינה שעושה מעשים בלתי מוסריים תידרש להסברים, גם אם בכדי לצאת ידי חובה ותו לא. אבל מדוע?
מהיכן המחשבה שיכול להיות טוב יותר? אולי כך הוא העולם וכך הם החיים ? מדוע רגשי האשמה אצל אנשים רבים? ומדוע כל כך לגיטימי להעיר ולהוכיח אנשים ומדינות על מעשים שהם עושים?
ממעמקים, אומר הרב, מעומק ההוויה הכללית. הקב"ה ברא את העולם שיתקדם, שישוב אל מקורו. "תשובה קדמה לעולם" כי תשובה היא הכוח המניע את העולם. היחידים והציבורים השונים מושפעים מגלי התשובה המגיעים ממעמקי נשמת העולם.
מהן ההשלכות מהבנה זו? שלש השלכות: קלותה של התשובה, התביעה לתשובה, חיפוש התשובה במעמקים.
קלותה של התשובה
"כי קרוב אליך הדבר מאד". התשובה היא הדרך הקרובה ביותר לאדם. הבורא קבע כי האידיאה של העולם היא התשובה, וזרם החיים הפנימי הרי הוא כולו מכוון אליה. לא יוכל האדם לטעון כי אינו יכול לשוב ולתקן כי אין הוא יכול ל"שחות נגד הזרם". כל המציאות זורמת לתיקון והתקדמות. כל המציאות נבנית בכדי להגיע אל הזמן בו יהיה ה' אחד ושמו אחד.
"נשמתנו, הלא טהורה היא, חלק אלוה ממעל, רבת חיים היא במקורה העליון" והיא מכה בנו גלים מעת לעת ומסייעת לנו להתעורר.
אם כן, אם רק ירצה האדם, אם רק יפתח פתח כחודו של מחט, הוא יסחף בזרם התשובה הנמצא במעמקים כל הזמן.
התביעה לתשובה
מכאן גם התביעה הגדולה על כל אדם לתקן ולשוב. אין האדם יכול להטיל את המלאכה על הכלל. התשובה הכרחית לכל יחיד ויחיד מההוויה. ר' אלעזר בן דורדיא, כשנודע לו מפי האשה על אי אפשרותו לשוב בתשובה, פנה אל ההרים והגבעות, אל השמים ואל הארץ, אל הירח והכוכבים וביקש שהם יבקשו עליו רחמים, עד שבא לידי הכרה כי אין הדבר תלוי אלא בו.
התביעה מכל אדם להיות שותף לרצון פנימי זה, הקיים בהוויה הכללית ובכל יחיד ויחיד. הצפייה מכל אדם להיות שליח של הקדוש ברוך הוא בחפץ שלו בתיקון העולם.
חיפוש התשובה במעמקים
"הרצון הבא מכוחה של התשובה הוא הרצון העמוק של עומק החיים. לא הרצון השטחי שהוא תופס רק את הצדדים הרפים והחיצונים של החיים". (אורות התשובה פרק ט)
יש רצון ויש רצון. יש רצון חיצוני, מעשי המנהל את החיים באופן גלוי ומושפע מדברים גלויים וחיצוניים, ויש רצון פנימי השייך לעומק החיים. התשובה הקשורה לצד החיצוני של החיים, לעולם העשייה, הוא חשוב אבל הוא לא עיקרי. תשובה באמת שייכת לעומק החיים, לרצון הפנימי המחבר את כל אישיותו של השב לעולם מלא לשאיפה של תיקון.
"מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים" (משלי ד) הלב הפנימי הוא מרכז החיים. שם נמצאת התשובה וקרבת אלקים.
כך כותב הרמח"ל: והנה, באמת זהו המבחן שבו נבחנים ונבדלים עובדי ה' במדרגתם, כי מי שיודע לטהר לבו יותר, הוא המתקרב יותר והאהוב יותר אצלו יתברך... הוא מה שמזהיר דוד את שלמה בנו: כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. וכן אמרו: רחמנא לבא בעי, כי אין די לאדון ברוך הוא במעשים לבדם שיהיו מעשי המצוה, אלא העיקר לפניו שהלב יהיה טהור לכוין בה לעבודה אמיתית... ומקרא כתוב בפירוש: "תנה בני לבך לי" . (מסילת ישרים פרק טז)
פעמים רבות שעומק זה מתגלה לאחר ירידה למעמקי הצרות והחטאים. דוד המלך אומר: "ממעמקים קראתיך ה'". פעמים שדווקא הירידה לשפלות מבררת כי כל כך עמוק הרצון לקרבת אלקים, כל כך קשור הוא אלינו שגם במעמקי הריחוק לכאורה, מתגלית עומק הקרבה.
בעולם המשדר חיצוניות ומטריאליזם, אנו מאמינים בני מאמינים, בניו של בורא עולם נדרשים לשוב למעמקים. למעמקי נפשנו הלאומית והאישית. לשוב אל לבנו פנימה שהוא מקום השכינה והוא הוא המתקן את הכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
