ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
מה ייחודה של השפה העברית מול שאר השפות?
מתי ניתן להשתמש גם בלשונות אחרים? (מה משמעות העובדה הזו?)
מדוע תחיית השפה העברית בדורנו היא חזיון מופלא, וכיצד ניתן להשתמש בשפה כדי להגביר את הקודש על החול?
הקלקול והתיקון שבתרגום ובלימוד בגובה העיניים
מרן הרב זצ"ל כותב:
"צללי החושך של העתקת התורה ליוונית - יהפכו לאור, כשיתגלה המקור העברי בטהרתו " (מגד ירחים).
במסכת סופרים (פרק א ,ז) נאמר על יום תרגום התורה שהיה קשה כיום שנעשה בו העגל. ראשית ,יש להבין מדוע כל כך חמור תרגום התורה, הרי מלך יוון לקח למשימת התרגום את חכמי ישראל? שנית, אם תרגום התורה מהווה חושך כל כך גדול, כיצד התרגום יכול להפוך לאור?
בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת כתוב:
"בשלש מכות החודש הזה הכני... בשמונה בו שמאלית וימנית... מלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית... זועמתי בתשעה בו... טרוף טורף הנותן אמרי שפר הוא עזרא הסופר... בעשירי בחודש סמך מלך בבל וצר על עיר הקודש".
לכאורה, קיימת סתירה בין האבלות על תרגום התורה ליוונית לאבלות על מות עזרא הסופר. הרי עזרא הסופר גם הוא תרגם במובן מסויים את התורה ואף חמור מכך, שהרי אמרו חז"ל : "בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית" (סנהדרין דף כ"א, ב'') ומבואר בהמשך שמי "שנתן" תורה בכתב אשורית הוא עזרא ששינה את כתב התורה לאשורית. האם אין בכתיבת התורה בכתב שינוי מעין תרגום התורה ואף חמור מכך ?תרגום התורה ליוונית על ידי מלך יוון נחשב ליום קשה כיום שנעשה בו העגל. רבי יהודה הלוי מסביר בספר "הכוזרי" כי חטא העגל מבטא ניסיון לעבוד את ה'' על פי השכל האנושי ולא על פי ההארה האלקית. המחשבה כאילו האדם יודע כיצד להתקרב אל ה'' וכיצד לתקן את העולם היא מחשבת כפירה. מחשבה זו מנסה להשאיר את העולם ללא בוראו. עולם כזה הנתון לחסדי הנבראים בלבד הוא עולם חשוך. עולם בו כל יכולת המבט על החיים היא "בגובה העיניים", משאיר את העולם ללא מקור החיים, וממילא ללא כוחות חיים אמיתיים. הארת החיים באה מכוח ההתחברות של האדם למבט האלקי ,הגבוה מעל לחיי האנוש המצומצם והמוגבל.
זו היתה כוונת היוונים במעשה כפייתם של תרגום התורה. הם רצו להפוך את התורה מספר אלקי לספר אנושי. ספר כזה שאפשר לתרגמו לשפות, וכל אחד יתרגם באופן שונה. לא בכדי הם לקחו שבעים זקנים לתרגם את התורה. הם רצו להראות כי כל אחד יתרגם את התורה באופן שונה כמו כל ספר רגיל. ובכך ניסו להשאיר את העולם ללא האלוקות ולהפקירה ביד האנושות המוגבלת והיצרית. משמעות עניין זה - חושך גדול.
לעומתם , תפקידו של עזרא הסופר היה לגלות את האלוקות בעולם. עזרא הוא הנביא מלאכי המבשר את ההבדל שבין צדיק לרשע ובין מעשים "אנושיים" למעשים "אלקיים". "הוא עזרא עלה מבבל – מה העלייה האמור כאן - תורה, אף עלייה האמור להלן - תורה... כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה'' " (סנהדרין, שם). שינוי הכתב לאשורית היה כל כולו מכוון למטרה זו של הרמת קרן התורה ולרומם את עם ישראל למעלת התורה כתורת אלקים.
הבדל זה מתבטא גם בכך שהיוונים רצו לתרגם את התורה בכדי שכל האומות יוכלו לקרוא אותה, דבר המבטא את ההיפך ממטרתה ומעלתה כתורת ה'' לעם ה'' "תורה ציווה לנו משה – לנו ולא להם". את תורת ה'' יכולים לקבל רק עם שיש בו מעלה אלקית ובתכונת חייו הוא מרומם מעל המדרגה האנושית המוגבלת. את התורה האלקית יכול לקלוט רק מי שהוא בעל מעלה כזו. הניסיון לומר כי כל האומות יכולות ללמוד תורה הוא הניסיון "להאניש" את התורה, לומר שתורה אנושית היא.
לעומתם, עזרא שינה את הכתב למען עם ישראל, לא מתוך רצון לנסות ולהעביר את התורה גם לאומות אחרות.
"ההבדל בינינו וביניהם הוא, שאנו קוראים אותה (את התורה) מצד הפנים שלה, מעבר מזה, וכל העמים כולם... קוראים אותה מאחור, מצדה החיצוני, וערפיליות רבה שרויה, על הקשב שמקשיבים אפילו בחירי העמים את הד הקול של דברי תורה" (הרב זצ"ל "ההד" שנה י).
אמנם, מכל נפילה צומחת ישועה וברכה. ברגע שידעו כולם את המקור לתרגום, ברגע שיתחברו לצד האלקי העומד ביסוד המקור, אז התרגום ישמש ככלי וכהכשרה לקבלת התורה, והחושך יהפוך לאורה. אנו שומעים בימינו על דיונים וויכוחים בנושא לימוד תורה "בגובה העיניים". יש לבחון שאלה זו בכוונת הביטוי ובמטרת הלימוד של "בגובה העיניים". אם הניסיון בלימוד זה הוא "להאניש" את התורה מתוך מחשבה כי הכל אנושי וממילא הכל נמצא במבט של "גובה העיניים" הרי ניסיון זה מביא לחושך ולהתנתקות מתורת אלקים. החושב כי הכתוב בתורה מתחיל בסיפורים אנושיים ואת זה באה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








