ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
מה ייחודה של השפה העברית מול שאר השפות?
מתי ניתן להשתמש גם בלשונות אחרים? (מה משמעות העובדה הזו?)
מדוע תחיית השפה העברית בדורנו היא חזיון מופלא, וכיצד ניתן להשתמש בשפה כדי להגביר את הקודש על החול?
הקלקול והתיקון שבתרגום ובלימוד בגובה העיניים
מרן הרב זצ"ל כותב:
"צללי החושך של העתקת התורה ליוונית - יהפכו לאור, כשיתגלה המקור העברי בטהרתו " (מגד ירחים).
במסכת סופרים (פרק א ,ז) נאמר על יום תרגום התורה שהיה קשה כיום שנעשה בו העגל. ראשית ,יש להבין מדוע כל כך חמור תרגום התורה, הרי מלך יוון לקח למשימת התרגום את חכמי ישראל? שנית, אם תרגום התורה מהווה חושך כל כך גדול, כיצד התרגום יכול להפוך לאור?
בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת כתוב:
"בשלש מכות החודש הזה הכני... בשמונה בו שמאלית וימנית... מלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית... זועמתי בתשעה בו... טרוף טורף הנותן אמרי שפר הוא עזרא הסופר... בעשירי בחודש סמך מלך בבל וצר על עיר הקודש".
לכאורה, קיימת סתירה בין האבלות על תרגום התורה ליוונית לאבלות על מות עזרא הסופר. הרי עזרא הסופר גם הוא תרגם במובן מסויים את התורה ואף חמור מכך, שהרי אמרו חז"ל : "בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית" (סנהדרין דף כ"א, ב'') ומבואר בהמשך שמי "שנתן" תורה בכתב אשורית הוא עזרא ששינה את כתב התורה לאשורית. האם אין בכתיבת התורה בכתב שינוי מעין תרגום התורה ואף חמור מכך ?תרגום התורה ליוונית על ידי מלך יוון נחשב ליום קשה כיום שנעשה בו העגל. רבי יהודה הלוי מסביר בספר "הכוזרי" כי חטא העגל מבטא ניסיון לעבוד את ה'' על פי השכל האנושי ולא על פי ההארה האלקית. המחשבה כאילו האדם יודע כיצד להתקרב אל ה'' וכיצד לתקן את העולם היא מחשבת כפירה. מחשבה זו מנסה להשאיר את העולם ללא בוראו. עולם כזה הנתון לחסדי הנבראים בלבד הוא עולם חשוך. עולם בו כל יכולת המבט על החיים היא "בגובה העיניים", משאיר את העולם ללא מקור החיים, וממילא ללא כוחות חיים אמיתיים. הארת החיים באה מכוח ההתחברות של האדם למבט האלקי ,הגבוה מעל לחיי האנוש המצומצם והמוגבל.
זו היתה כוונת היוונים במעשה כפייתם של תרגום התורה. הם רצו להפוך את התורה מספר אלקי לספר אנושי. ספר כזה שאפשר לתרגמו לשפות, וכל אחד יתרגם באופן שונה. לא בכדי הם לקחו שבעים זקנים לתרגם את התורה. הם רצו להראות כי כל אחד יתרגם את התורה באופן שונה כמו כל ספר רגיל. ובכך ניסו להשאיר את העולם ללא האלוקות ולהפקירה ביד האנושות המוגבלת והיצרית. משמעות עניין זה - חושך גדול.
לעומתם , תפקידו של עזרא הסופר היה לגלות את האלוקות בעולם. עזרא הוא הנביא מלאכי המבשר את ההבדל שבין צדיק לרשע ובין מעשים "אנושיים" למעשים "אלקיים". "הוא עזרא עלה מבבל – מה העלייה האמור כאן - תורה, אף עלייה האמור להלן - תורה... כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה'' " (סנהדרין, שם). שינוי הכתב לאשורית היה כל כולו מכוון למטרה זו של הרמת קרן התורה ולרומם את עם ישראל למעלת התורה כתורת אלקים.
הבדל זה מתבטא גם בכך שהיוונים רצו לתרגם את התורה בכדי שכל האומות יוכלו לקרוא אותה, דבר המבטא את ההיפך ממטרתה ומעלתה כתורת ה'' לעם ה'' "תורה ציווה לנו משה – לנו ולא להם". את תורת ה'' יכולים לקבל רק עם שיש בו מעלה אלקית ובתכונת חייו הוא מרומם מעל המדרגה האנושית המוגבלת. את התורה האלקית יכול לקלוט רק מי שהוא בעל מעלה כזו. הניסיון לומר כי כל האומות יכולות ללמוד תורה הוא הניסיון "להאניש" את התורה, לומר שתורה אנושית היא.
לעומתם, עזרא שינה את הכתב למען עם ישראל, לא מתוך רצון לנסות ולהעביר את התורה גם לאומות אחרות.
"ההבדל בינינו וביניהם הוא, שאנו קוראים אותה (את התורה) מצד הפנים שלה, מעבר מזה, וכל העמים כולם... קוראים אותה מאחור, מצדה החיצוני, וערפיליות רבה שרויה, על הקשב שמקשיבים אפילו בחירי העמים את הד הקול של דברי תורה" (הרב זצ"ל "ההד" שנה י).
אמנם, מכל נפילה צומחת ישועה וברכה. ברגע שידעו כולם את המקור לתרגום, ברגע שיתחברו לצד האלקי העומד ביסוד המקור, אז התרגום ישמש ככלי וכהכשרה לקבלת התורה, והחושך יהפוך לאורה. אנו שומעים בימינו על דיונים וויכוחים בנושא לימוד תורה "בגובה העיניים". יש לבחון שאלה זו בכוונת הביטוי ובמטרת הלימוד של "בגובה העיניים". אם הניסיון בלימוד זה הוא "להאניש" את התורה מתוך מחשבה כי הכל אנושי וממילא הכל נמצא במבט של "גובה העיניים" הרי ניסיון זה מביא לחושך ולהתנתקות מתורת אלקים. החושב כי הכתוב בתורה מתחיל בסיפורים אנושיים ואת זה באה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
