ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"גבורה מיוחדת היא גבורתם של ישראל. גבורה המצטיינת לא בכיבושים שמכבשים את אחרים... אלא בגבורה שבעיקרה היא קשורה בכיבוש שהאדם כובש את עצמו.גבורת הנשמה האלקית , הרוח האצילי של האדם שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות, גבורת ארך אפים הטוב מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר. זאת היא הגבורה האזורה לישראל ..." (עולת ראיה א, עמ' עה)
רק בשתים מברכות השחר מוזכר השם: "ישראל". בברכת "אוזר ישראל בגבורה" ובברכת "עוטר ישראל בתפארה". אין ספק שהדבר מלמד כי הברכות האלה עוסקות בתכונות המיוחדות לישראל.
בשולחן ערוך (סימן מו) נפסק: "כשחוגר חגורו יברך אוזר ישראל בגבורה". שלש תמיהות על ברכה זו: ראשית, מה הענין המיוחד בחגירת חגורה? ברכות השחר עוסקות בכוח הראייה והשמיעה של האדם, ביכולת שלו להתלבש ולזקוף את קומתו מהו אם כן המיוחד בחגירת חגורה? שנית, מה גבורה יש בחגירת חגורה? וכמובן, מה הקשר של ברכה זו לדבר המיוחד לישראל?
אנשים רגילים לייחס את הגבורה למעשה אקטיבי בולט וחריג. חייל המסתער על אויבים או אדם המצליח להתגבר על קשיים גדולים ולבנות משהו מיוחד .
חז"ל במסכת אבות משנים את כל תפיסת העולם הרגילה וקובעים: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר 'טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מכובש עיר". הגבורה מיוחסת דווקא להתאפקות ולכבישת היצר ולא לעשייה זוהרת.
וזאת מדוע ? לכל אדם יש רצון ויצר עז ליצור ולפעול, כדי לחשוף את מעלתו ויכולותיו. אנשים מרגישים שהם שווי ערך כאשר הם יוצרים דבר מה. זהו רצון מאד בסיסי באדם. להגיב, לדבר ולהשמיע את דעותיו ולפעול. אלא, שהעשייה והדיבור יכולים להיות גם מאד שליליים שהרי הם יכולים גם לקלקל ולהרוס.
שהרי שתי נטיות מתרוצצות באדם: נטייה טובה הרוצה להיטיב לאדם ולעולם כולו, ולעומתה נטיית האדם לחשוב על עצמו ולראות את חייו דרך משקפיים קצרי טווח המראות צרכים ותאוות גסות ומצומצמות.
מעלת האדם היא בכך שהוא שולט על נטיות חייו ועל יצריו. זו היא גבורה אדירה שהאדם משתלט על הנטיות הבהמיות והאגואיסטיות שבתוכו. רק אם האדם כובש את היצר הגס הזה הוא יכול ליצור ולפעול דברים חיוביים בעולם. גם חייל המסתער בקרב על אויבים זקוק לפני ההסתערות לגבורת כיבוש היצר האישי. אם לא יתאפק מלשים אל מול עיניו את צרכיו האישיים ורצונותיו הבהמיים לא יוכל להסתער.
חגירת החגורה איננה במובן החיצוני, גרידא. היא מלמדת על כך שאדם יודע להבדיל בין החלק התחתון בגופו המבטא את צרכי הגוף ותאוותיו לבין החלק העליון המבטא את כוחות הנפש הרוחניים והערכיים. החגורה מלמדת כי האדם לא נותן לחלקים התחתונים שבגופו להשתלט על חייו ולהטות אותם לצד הבהמי, האגואיסטי. זו היא תכונה המיוחדת לישראל. ההכרה בכוחות העליונים שבחיים וההכרח שהם שיובילו את החיים ואת הכוחות הגופניים בצורה מתאימה לעמנו. זהו גם יסוד הגבורה - גבורת הכיבוש וההתאפקות של הכוחות הבהמיים. מתוך גבורה זו הנותנת לכוחות העליונים להוביל בחיים יצאו החשמונאים למלחמה ביוונים. היוונים היו גיבורי כוח פיסי אבל הם לא היו גיבורי אמת. הם לא שלטו על התאוות והיצרים ולכן נפלו ביד החלשים פיסית, אבל החמושים בגבורת אמת עליהם נאמר "מסרת גיבורים ביד חלשים".
זוהי כוונת הרב זצ"ל בפתגם החודש: "גבורת אמת תימצא, רק במקום שאור אלקים שמה" גבורת אמת היא גבורה הבאה מתוך הכרה מה הם הכוחות החיוביים להם צריך לתת דרור ומה הם הכוחות הגסים, עליהם צריך למשול ולתת להם מקום רק כאשר הם מופנים לאמת. הבחנה זו בין טוב לרע בין נצחי לרגעי יכולה להעשות רק על ידי מי שאור אלקים מאיר עליו. השכל האנושי עם כל מעלתו הנו מוגבל ומצומצם ואינו יכול לומר מהי האמת ומהו השקר. עלינו להתאזר בגבורה המיוחדת לישראל, גבורת המושל ברוחו והכובש את יצריו הבהמיים. אור אלקים זה מיוחד לישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
