ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"גבורה מיוחדת היא גבורתם של ישראל. גבורה המצטיינת לא בכיבושים שמכבשים את אחרים... אלא בגבורה שבעיקרה היא קשורה בכיבוש שהאדם כובש את עצמו.גבורת הנשמה האלקית , הרוח האצילי של האדם שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות, גבורת ארך אפים הטוב מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר. זאת היא הגבורה האזורה לישראל ..." (עולת ראיה א, עמ' עה)
רק בשתים מברכות השחר מוזכר השם: "ישראל". בברכת "אוזר ישראל בגבורה" ובברכת "עוטר ישראל בתפארה". אין ספק שהדבר מלמד כי הברכות האלה עוסקות בתכונות המיוחדות לישראל.
בשולחן ערוך (סימן מו) נפסק: "כשחוגר חגורו יברך אוזר ישראל בגבורה". שלש תמיהות על ברכה זו: ראשית, מה הענין המיוחד בחגירת חגורה? ברכות השחר עוסקות בכוח הראייה והשמיעה של האדם, ביכולת שלו להתלבש ולזקוף את קומתו מהו אם כן המיוחד בחגירת חגורה? שנית, מה גבורה יש בחגירת חגורה? וכמובן, מה הקשר של ברכה זו לדבר המיוחד לישראל?
אנשים רגילים לייחס את הגבורה למעשה אקטיבי בולט וחריג. חייל המסתער על אויבים או אדם המצליח להתגבר על קשיים גדולים ולבנות משהו מיוחד .
חז"ל במסכת אבות משנים את כל תפיסת העולם הרגילה וקובעים: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר 'טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מכובש עיר". הגבורה מיוחסת דווקא להתאפקות ולכבישת היצר ולא לעשייה זוהרת.
וזאת מדוע ? לכל אדם יש רצון ויצר עז ליצור ולפעול, כדי לחשוף את מעלתו ויכולותיו. אנשים מרגישים שהם שווי ערך כאשר הם יוצרים דבר מה. זהו רצון מאד בסיסי באדם. להגיב, לדבר ולהשמיע את דעותיו ולפעול. אלא, שהעשייה והדיבור יכולים להיות גם מאד שליליים שהרי הם יכולים גם לקלקל ולהרוס.
שהרי שתי נטיות מתרוצצות באדם: נטייה טובה הרוצה להיטיב לאדם ולעולם כולו, ולעומתה נטיית האדם לחשוב על עצמו ולראות את חייו דרך משקפיים קצרי טווח המראות צרכים ותאוות גסות ומצומצמות.
מעלת האדם היא בכך שהוא שולט על נטיות חייו ועל יצריו. זו היא גבורה אדירה שהאדם משתלט על הנטיות הבהמיות והאגואיסטיות שבתוכו. רק אם האדם כובש את היצר הגס הזה הוא יכול ליצור ולפעול דברים חיוביים בעולם. גם חייל המסתער בקרב על אויבים זקוק לפני ההסתערות לגבורת כיבוש היצר האישי. אם לא יתאפק מלשים אל מול עיניו את צרכיו האישיים ורצונותיו הבהמיים לא יוכל להסתער.
חגירת החגורה איננה במובן החיצוני, גרידא. היא מלמדת על כך שאדם יודע להבדיל בין החלק התחתון בגופו המבטא את צרכי הגוף ותאוותיו לבין החלק העליון המבטא את כוחות הנפש הרוחניים והערכיים. החגורה מלמדת כי האדם לא נותן לחלקים התחתונים שבגופו להשתלט על חייו ולהטות אותם לצד הבהמי, האגואיסטי. זו היא תכונה המיוחדת לישראל. ההכרה בכוחות העליונים שבחיים וההכרח שהם שיובילו את החיים ואת הכוחות הגופניים בצורה מתאימה לעמנו. זהו גם יסוד הגבורה - גבורת הכיבוש וההתאפקות של הכוחות הבהמיים. מתוך גבורה זו הנותנת לכוחות העליונים להוביל בחיים יצאו החשמונאים למלחמה ביוונים. היוונים היו גיבורי כוח פיסי אבל הם לא היו גיבורי אמת. הם לא שלטו על התאוות והיצרים ולכן נפלו ביד החלשים פיסית, אבל החמושים בגבורת אמת עליהם נאמר "מסרת גיבורים ביד חלשים".
זוהי כוונת הרב זצ"ל בפתגם החודש: "גבורת אמת תימצא, רק במקום שאור אלקים שמה" גבורת אמת היא גבורה הבאה מתוך הכרה מה הם הכוחות החיוביים להם צריך לתת דרור ומה הם הכוחות הגסים, עליהם צריך למשול ולתת להם מקום רק כאשר הם מופנים לאמת. הבחנה זו בין טוב לרע בין נצחי לרגעי יכולה להעשות רק על ידי מי שאור אלקים מאיר עליו. השכל האנושי עם כל מעלתו הנו מוגבל ומצומצם ואינו יכול לומר מהי האמת ומהו השקר. עלינו להתאזר בגבורה המיוחדת לישראל, גבורת המושל ברוחו והכובש את יצריו הבהמיים. אור אלקים זה מיוחד לישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










