ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בראש השנה אנו מקיימים את מצוות שמיעת קול השופר, המצווה היחידה שמתקיימת על ידי שמיעה לדעת רוב הראשונים, ולכן אנו מברכים "לשמוע קול שופר", גם בעל התוקע יוצא ידי חובה על ידי שמיעת התקיעות.
חוש השמיעה הוא חוש פנימי. השמיעה משמעותה הפנמה, ולכן עם ישראל בשמיעתו את קול ה' בהר סיני קיבל על עצמו עול מלכות שמים ועול מצוות, חז"ל הדגישו את השמיעה כחוש המרכזי במעמד הר סיני: "אמר הקדוש ברוך הוא: אזן ששמעה קולי על הר סיני" (קידושין כ"ב(. שמיעה היא הסכמה, ולכן לעיתים אמורא אומר לחברו: "לא שמיע לי" כשכוונתו לומר: "לא סבירא לי" אינני מקבל את דבריך (עירובין ק"ב).
"השמיעה לקול ד', ההתמסרות לרצון אדון כל, בורא כל עולמי עד מראשית סתר עליון עד מעמקי אחרית כל פעל גלוי, השמיעה הזאת היא המאחדת עדי עד את ברכת ההויה הגלויה והנסתרת. 'עקב אשר שמעת בקולי'". הרב מסביר את דברי ה' לאברהם אבינו אחרי עקידת יצחק: "עקב אשר שמעת בקולי", אברהם אבינו גילה התמסרות מוחלטת לרצון ה', שמיעה בקול ה' בצורה מלאה, מעלה זו אמורה לאחד את כל הבריאה ולהוריד אליה שפע של ברכה גלויה ונסתרת.
בראש השנה אנו שומעים את קול השופר המזכיר לנו את יצחק הנעקד ואת אברהם אביו העוקד, ומנסים להגיע למדרגה של התמסרות לרצון ה', כולנו יחד שומעים את השופר. שמיעה זו עשויה להוריד לעולם כוחות שפע רבים וטובים.
שמיעת קול השופר מעוררת לתשובה: "משיב נשמות נדחות למעון רבצם". השמיעה מחברת את האדם אל שורשיו הפנימיים: "אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" (אבות ו' ב). "הד הקול מה"אוי להם לבריות מעלבונה של תורה", היוצאת בכל יום מהר חורב, אשר כל איש שומע את שמעה במשכיות לבו, והכול תלוי עד כמה עמוק הוא הרושם הנשאר מאותה השמיעה. אמנם התשובה היא באה מתוך הקשבה זו" (חדריו עמ' עא). בת הקול היוצאת מהר סיני מידי יום מעוררת את האדם לתשובה, אדם צריך להקשיב ולהפנים, וככל שיעמיק ויכניס לתוכו את הקול כך רישומו של הקול יישאר בתוכו לזמן ארוך ומתוכו תנבע התשובה. השופר בראש השנה הוא קול השופר הנשמע במעמד הר סיני ומכוחו אותה בת קול היוצאת מהר חורב בכל יום ויום.
כוח השמיעה הוא הבסיס להתחדשות, אדם שומע קולות חדשים מתוכו ומסביבתו, מפנים ורוכש תובנות חדשות, מאידך חז"ל הדגישו: "אם שמוע תשמע - אם שמעת בישן תשמע בחדש" (פסיקתא זוטרתא בשלח)."דווקא אם שמע בישן תשמע בחדש, אחד מהיסודות המציל את המחשבה מכיליון, הוא ההתעמקות בהישן. יעלה החדש ויפרח, יציץ ציץ ויפרח וישגא מאד, בכל זאת אנו צריכים תמיד לעומק הרוח של הישן... כל אשר רוחו נשאו לתור בחכמה, לדעת את רוח המדע הנאצל ברום חופשיותו שיכול להיות מתואר בזמנינו, הוא, ודווקא הוא, ימלא אז את אוצרו רכוש רב, כאשר יפנה אל הישן, אל התורה והמסורת, אל כל דברי חכמים וחידותם..." (שמונה קבצים א' רב)."החידוש האמיתי הוא נלקח מתמצית כל המהות של היש הקדום לו שמכוחו הוא בא. הפרי יוצא מכל האופי של העץ, מעומק גזעו ושרשו, מיסוד שאיבת לשדו עד ראש צמרתו והתפשטות ענפיו ועליו" (אורות הקודש ד' תפו). הרב מזהיר מפני ההתעלמות ממסורת ישראל החקוקה באומה: "וכל התקלות הבאות לאדם ולעולם בחיי הרוח שסיבוכיהם מעכבים את הוד החיים כולם לכל פרטיהם, איננו בא כי-אם מהפניית הלב מן הישן, לאותם האנשים שהחדש דופק על פתחי לבבם" (אורות האמונה עמ' 56).
שמיעת קול השופר נוטעת בתוכנו כוחות חדשים, רצון לחדש ולהתחדש אבל מאידך היא מזכירה לנו את עקידת יצחק ואת מעמד הר סיני, היסודות האמוניים שנחקקו באמונת האומה לדורי דורות, ומתוך החיבור אליהם ניתן לחדש ולהתפתח.
מעבר לשמיעה הכללית קיימת גם שמיעה פרטנית, כל אחד מישראל שומע קול פנימי אישי: "העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו. כל תכונת ההקשבה אינה כי אם הכשרה לבנין הנצחי העצמי של היחיד, כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי" (אורות הקודש ג' קלט). ההקשבה עליה מדבר הרב יכולה להיות הקשבה לקול חיצוני המעורר את האדם לגילוי כוחות מיוחדים הנטועים בו, ובנוסף גם הקשבה לקול פנימי הנטוע בנשמתו ומעורר אותו לגילוי תפקידו בעולם ולתשובה על חטאיו. לעיתים קיימת סכנה בכך שהאדם מקשיב להרבה קולות חיצוניים ומאבד את עצמיותו: "ויש אשר הקשבתו היא כל כך מפולשה, עד שאובד הוא את הריכוז העצמי, יודע הוא שמות רבים, רק את שמו שכח, ולא ידע. אז כל עמלו לריק הוא, ואין לו תקנה כי אם על ידי ערלת אזן כבירה, שמונעתו מכל הקשבה" (אורות הקודש שם). במצב זה של איבוד הזהות האישית, האדם אינו ממלא את תפקידו בעולם הזה: "עמלו לריק", תקנתו היא חירשות זמנית, התנתקות מהסביבה ומפגש אישי עם עצמו כדי להכיר את "שמו הפרטי". ולאחר מכן: "הוא שב ומתחדש בצורה חדשה".
שמיעת קול השופר היא אחידה, כל עם ישראל שומע את אותם קולות, כולם מתאחדים סביב ההתמסרות לה' כאברהם ויצחק בעקידת יצחק, וכמו במעמד הר סיני, מצפים לכוחות חדשים, בריאה מחודשת כמו בבריאת העולם, ובנוסף לכך כל אחד יכול וצריך בשמיעת קול השופר לגלות בתוכו את ייחודו ותפקידו בעולמו של הקב"ה. אם נזכה לכך נגיע לשלמות כללית ופרטית בראש השנה הבעל"ט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
