ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בראש השנה אנו מקיימים את מצוות שמיעת קול השופר, המצווה היחידה שמתקיימת על ידי שמיעה לדעת רוב הראשונים, ולכן אנו מברכים "לשמוע קול שופר", גם בעל התוקע יוצא ידי חובה על ידי שמיעת התקיעות.
חוש השמיעה הוא חוש פנימי. השמיעה משמעותה הפנמה, ולכן עם ישראל בשמיעתו את קול ה' בהר סיני קיבל על עצמו עול מלכות שמים ועול מצוות, חז"ל הדגישו את השמיעה כחוש המרכזי במעמד הר סיני: "אמר הקדוש ברוך הוא: אזן ששמעה קולי על הר סיני" (קידושין כ"ב(. שמיעה היא הסכמה, ולכן לעיתים אמורא אומר לחברו: "לא שמיע לי" כשכוונתו לומר: "לא סבירא לי" אינני מקבל את דבריך (עירובין ק"ב).
"השמיעה לקול ד', ההתמסרות לרצון אדון כל, בורא כל עולמי עד מראשית סתר עליון עד מעמקי אחרית כל פעל גלוי, השמיעה הזאת היא המאחדת עדי עד את ברכת ההויה הגלויה והנסתרת. 'עקב אשר שמעת בקולי'". הרב מסביר את דברי ה' לאברהם אבינו אחרי עקידת יצחק: "עקב אשר שמעת בקולי", אברהם אבינו גילה התמסרות מוחלטת לרצון ה', שמיעה בקול ה' בצורה מלאה, מעלה זו אמורה לאחד את כל הבריאה ולהוריד אליה שפע של ברכה גלויה ונסתרת.
בראש השנה אנו שומעים את קול השופר המזכיר לנו את יצחק הנעקד ואת אברהם אביו העוקד, ומנסים להגיע למדרגה של התמסרות לרצון ה', כולנו יחד שומעים את השופר. שמיעה זו עשויה להוריד לעולם כוחות שפע רבים וטובים.
שמיעת קול השופר מעוררת לתשובה: "משיב נשמות נדחות למעון רבצם". השמיעה מחברת את האדם אל שורשיו הפנימיים: "אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" (אבות ו' ב). "הד הקול מה"אוי להם לבריות מעלבונה של תורה", היוצאת בכל יום מהר חורב, אשר כל איש שומע את שמעה במשכיות לבו, והכול תלוי עד כמה עמוק הוא הרושם הנשאר מאותה השמיעה. אמנם התשובה היא באה מתוך הקשבה זו" (חדריו עמ' עא). בת הקול היוצאת מהר סיני מידי יום מעוררת את האדם לתשובה, אדם צריך להקשיב ולהפנים, וככל שיעמיק ויכניס לתוכו את הקול כך רישומו של הקול יישאר בתוכו לזמן ארוך ומתוכו תנבע התשובה. השופר בראש השנה הוא קול השופר הנשמע במעמד הר סיני ומכוחו אותה בת קול היוצאת מהר חורב בכל יום ויום.
כוח השמיעה הוא הבסיס להתחדשות, אדם שומע קולות חדשים מתוכו ומסביבתו, מפנים ורוכש תובנות חדשות, מאידך חז"ל הדגישו: "אם שמוע תשמע - אם שמעת בישן תשמע בחדש" (פסיקתא זוטרתא בשלח)."דווקא אם שמע בישן תשמע בחדש, אחד מהיסודות המציל את המחשבה מכיליון, הוא ההתעמקות בהישן. יעלה החדש ויפרח, יציץ ציץ ויפרח וישגא מאד, בכל זאת אנו צריכים תמיד לעומק הרוח של הישן... כל אשר רוחו נשאו לתור בחכמה, לדעת את רוח המדע הנאצל ברום חופשיותו שיכול להיות מתואר בזמנינו, הוא, ודווקא הוא, ימלא אז את אוצרו רכוש רב, כאשר יפנה אל הישן, אל התורה והמסורת, אל כל דברי חכמים וחידותם..." (שמונה קבצים א' רב)."החידוש האמיתי הוא נלקח מתמצית כל המהות של היש הקדום לו שמכוחו הוא בא. הפרי יוצא מכל האופי של העץ, מעומק גזעו ושרשו, מיסוד שאיבת לשדו עד ראש צמרתו והתפשטות ענפיו ועליו" (אורות הקודש ד' תפו). הרב מזהיר מפני ההתעלמות ממסורת ישראל החקוקה באומה: "וכל התקלות הבאות לאדם ולעולם בחיי הרוח שסיבוכיהם מעכבים את הוד החיים כולם לכל פרטיהם, איננו בא כי-אם מהפניית הלב מן הישן, לאותם האנשים שהחדש דופק על פתחי לבבם" (אורות האמונה עמ' 56).
שמיעת קול השופר נוטעת בתוכנו כוחות חדשים, רצון לחדש ולהתחדש אבל מאידך היא מזכירה לנו את עקידת יצחק ואת מעמד הר סיני, היסודות האמוניים שנחקקו באמונת האומה לדורי דורות, ומתוך החיבור אליהם ניתן לחדש ולהתפתח.
מעבר לשמיעה הכללית קיימת גם שמיעה פרטנית, כל אחד מישראל שומע קול פנימי אישי: "העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו. כל תכונת ההקשבה אינה כי אם הכשרה לבנין הנצחי העצמי של היחיד, כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי" (אורות הקודש ג' קלט). ההקשבה עליה מדבר הרב יכולה להיות הקשבה לקול חיצוני המעורר את האדם לגילוי כוחות מיוחדים הנטועים בו, ובנוסף גם הקשבה לקול פנימי הנטוע בנשמתו ומעורר אותו לגילוי תפקידו בעולם ולתשובה על חטאיו. לעיתים קיימת סכנה בכך שהאדם מקשיב להרבה קולות חיצוניים ומאבד את עצמיותו: "ויש אשר הקשבתו היא כל כך מפולשה, עד שאובד הוא את הריכוז העצמי, יודע הוא שמות רבים, רק את שמו שכח, ולא ידע. אז כל עמלו לריק הוא, ואין לו תקנה כי אם על ידי ערלת אזן כבירה, שמונעתו מכל הקשבה" (אורות הקודש שם). במצב זה של איבוד הזהות האישית, האדם אינו ממלא את תפקידו בעולם הזה: "עמלו לריק", תקנתו היא חירשות זמנית, התנתקות מהסביבה ומפגש אישי עם עצמו כדי להכיר את "שמו הפרטי". ולאחר מכן: "הוא שב ומתחדש בצורה חדשה".
שמיעת קול השופר היא אחידה, כל עם ישראל שומע את אותם קולות, כולם מתאחדים סביב ההתמסרות לה' כאברהם ויצחק בעקידת יצחק, וכמו במעמד הר סיני, מצפים לכוחות חדשים, בריאה מחודשת כמו בבריאת העולם, ובנוסף לכך כל אחד יכול וצריך בשמיעת קול השופר לגלות בתוכו את ייחודו ותפקידו בעולמו של הקב"ה. אם נזכה לכך נגיע לשלמות כללית ופרטית בראש השנה הבעל"ט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
