ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
1. במקום יאוש - יש להתמלא בבטחון בה'
יאוש גורם לתחושת חוסר אונים ואי יכולת לתפקד. אנו נשתמש במצב שבו אין לנו שליטה בכדי לראות את קטנות האדם והתלות שלו בריבונו של עולם. לדאגה יש מקום רק כשיש בידנו לשנות, והדאגה היא שנמלא את תפקידנו נאמנה. כשאין בידנו לשנות נתמלא בנינוחות.
2. במקום לשאול מה יהיה - נהיה נינוחים וסבלניים
אנו מתמלאים ענוה משום שאנו יודעים את מקומנו. יש בעל בית לבירה ואנו פועלים ושליחים נאמנים למה שבידנו, ולא למה שאין בידנו לשנות. יש בנו מידת ההשתוות שמקבלת את כל מה שהקב"ה עושה באמירת "כל דעביד רחמנא לטב עביד". טבעי שכשמריחים את סוף הגאולה יש צפיה דרוכה שלא יהיה שום עיכוב אפילו קל בדרך להשלמת הגאולה. אולם אנו לא עומדים לקב"ה עם סטופר בנוגע לזמן גאולתינו. כמו שעם ישראל חיכה אלפי שנים כך יש בנו את היכולת לחכות מספר שנים.
3. במקום המצב על הפנים - אנו נגדיל את הצפיה לישועה
כשאנו מרגישים שהמצב לא טוב, זה עוזר לנו להתבונן על המציאות לאשורה. המציאות החיצונית היא שיקוף המצב הפנימי שבו אנו נתונים. כשאין קשיים אנו עלולים להיות נינוחים ומסתפקים בהשגים שהגענו עליהם עד עתה. הצרות והקשיים נועדו כדי שלא נסתפק במה שיש ונשאף ונצפה להשלמת הגאולה.
4. במקום דאגה מהמצב - נתבונן על הכל במבט על
עת המלחמה כשלעצמה היא תקופה שמעוררת דאגות אישיות. אולם במובן הכללי יש בתקופת מלחמה פוטנציאל חיובי. בעת הזאת יכולים להיות הרבה מהפכים שללא מלחמה היו לוקחים שנות דור בכדי לחושפם. הרבה דמיונות מתנפצים. העולם לא נשאר תקוע בתפיסות עולם של האתמול וכולם מאמצים כוחות איך לבנות את העתיד.
5. במקום לחשוש מחורבן - נאמין בודאות הגאולה
סיבת הגאולה לא משום מעשינו הטובים אלא למען שמו המחולל בגויים. הקב"ה לא הוציא אותנו מגלות בת אלפיים שנה, בכדי להחזיר אותנו לשם. אין בכך הפתעה שהגויים לא רוצים לקבל את עם ישראל כעם גדול אלא רק כעם חלש ורדוף. בנביאים ובחז"ל ידוע שגם לאחר שעם ישראל יחזור לארץ ישראל, ימשך המאבק עם הגויים. קוראים לתקופה זו חבלי משיח או מלחמת גוג ומגוג. למרות שמלחמת גוג ומגוג מתוארת כמלחמה שיש בה צרות רבות, כבר כתבו גדולי הדורות שעם ישראל יצא ידי חובת כוס היסורים באריכות הגלות. אולם הצרות שיש בתהליך הינם רק בפחד מהם ללא שהם בפועל יתממשו. נתייחס לכל אבן שכמעט פגעה בנו שהיא מוציאה אותנו ידי חובת הסקילה שנגזרה עלינו.
6. במקום להתבלבל מהצרות ההולכות ורבות - נאמין שהם אות למהפך שיביא לעליית קומה בגאולת ישראל
הגאולה משולה ללידה. ככל שהכאבים הולכים וגוברים זה האות שקרובים מאד לגמר התהליך. כל רעיון חדש שצריך לבוא לעולם בא בדרך של הריסת הרעיונות הישנים שאין בהם את הכח לקדם את העולם. תקופת המעבר שבה נהרסו הרעיונות הישנים ועדיין לא נבנו הרעיונות החדשים היא תקופה קשה. אנו נמצאים בשלב שהציונות הקלאסית המדברת על מקלט בטוח -נגמרת ועלינו מוטל לבנות את הציונות האמונית.
7. במקום להיות עייפים מהמצב - נקוה שזהו קו הגמר
דוקא משום גודל הגאולה היא לוקחת הרבה זמן. הגאולה דומה לריצת מרתון. לקראת סוף המרוץ רבים מתעייפים ונשברים. אולם מי שיודע שהוא לפני קו הסיום מוצא כוחות לעשות את ה"פיניש". נלך לאור הדרכת הרמב"ם בהל' תשובה שבכל רגע ובכל מעשה אדם צריך לחוש שגאולתו וגאולת העולם תלויה במעשה זה.
8. במקום להצטער על היותנו בחזית המאבק - נכיר במשמעות הפנימית על השליחות שנפלה בחלקנו
הקב"ה משרה שכינתו במחנה ישראל בעת מלחמה. כל מי שרוצה להיות קרוב לה' יבוא לגור במקומות שבהם מתנהלת המלחמה. החיים בחזית אינם סתם חיים אלא הינם חיים איכותיים . הינם חיים שיש בהם שליחות. הינם חיים שכל דברי הרשות נהפכים למצוה. כל נסיעה נהפכת למצוה.
9. במקום לפקפק בנכונות דרכינו - נאמין שזהו המעשה הנכון בזמן הנכון
הגויים העומדים ומביטים בנו מבחוץ מזהים היכן הנקודות החזקות שיש בעם ישראל וכנגדם הם נלחמים. אם רצונך לדעת מה הנקודה העיקרית שעליה יש למסור את הנפש, צא ובדוק על מה הגויים נלחמים. המאבק בישובים זה משום שהגויים מזהים בתנועת ההתישבות ריכוז של עוצמות פנימיות . אנו נשתדל במעשינו להוכיח שהם לא טועים בזיהוי שלהם.
10. במקום לזלזל בכוחנו - נאמין ונעריך את מעשינו
אין מעשה טוב של יהודי שהולך לריק. כל יום של אחיזה בארץ למרות הקשיים מכה שורשים נסתרים וגלויים בקשר בין ישראל לארצו ובקשר למקומות המסוימים בהם אנו יושבים.רבים מסתכלים על תגובותינו, ומגיבים כפי הערכתם את עוצמתינו. נבין שלפעמים המעשה הקטן דומה לילד הקטן שבאצבעו הקטנה עוצר את הסכר מלהפרץ. אולי נזכה שאנו נהיה חברה בריאה עם בשורה לאומית, רוחנית שתהיה דגם לרבים שיבואו בעקבותינו.
11. במקום פחד ואימה - אנו נדבר על אחריות וזהירות
הפחד השלילי הוא הפחד המשתק. הפחד החיובי הוא הפחד שפוקח עיננו להתנהג בזהירות. הזהירות היא ביטוי לאחריות חיובית. מן הזהירות להזהר מהזהירות המוגזמת. מאחר שאנו עושים את ההשתדלות מצידנו, אנו צריכים לבטוח בה' שהוא חפץ בנו וידאג לחיינו.
12. במקום לחשוש ולהתלבט כיצד לנהוג - נקבל החלטות
אדם צריך להשליט את השכל על הרגש. פעם בתקופה (כגון פעם בשבוע או פעם בחודש) ישב אדם עם עצמו ויחשוב מה הם הכללים על פיהם הוא מנהל את שיגרת חייו. שגרת החיים עוזרת להתגבר על תחושות פחד.
13. במקום להיות מאוימים מהקשיים - נתחזק על ידי רוב הכוס המלאה
דורות רבים עברו קשיים יותר נוראיים ממה שאנו חווים. כל דור צריך להתגבר על קשיים שהקב"ה מעמיד בפניו. בדורנו הקשיים הם יותר בעלי אופי פסיכולוגי מאשר ממשי. הצלחת הטרור היא בעיקר בזריעת תחושות פחד בציבור. התקשורת מביאה אל פתחינו את הצרות מכל רחבי הארץ וזה יוצר מצג לא פרופוציוני. על כל פיגוע ל"ע שמצליח יש אלף פיגועים שהקב"ה עושה איתנו אות לטובה. אשרינו שאנו בישובים ויכולים לקבל את הדברים בפרופורציה הנכונה. היושבים בעורף שאינם רואים את החיים הנמשכים מדמינים שכל רגע יש ח"ו פיגוע. הפתרון לדואגים בעורף הוא להביא אותם לראות את החיים בישובים.
14. במקום לחשוש מלגור בחזית - יש להאמין שכאן יש סיעתא דשמיא יתירה
אנו מאמינים שבסך הכל מי שמוכן להיות אידאליסט הקב"ה מסיר מעליו הרבה יסורים . אם הקב"ה חפץ ליסרנו הרבה דרכים למקום, מחלות תאונות וכו'. כאן הקב"ה ממעיט את היסורים מהסוג הסתמי, ואם נותן יסורים הינם יסורים איכותיים. בחשבון הכללי בזמן גאולה דרך צדיקים מצליחה גם בעוה"ז יותר מדרך רשעים.
15. במקום רע - יש לומר: מר
הרע זו קביעה של מצב שאינו נשלט ביד האדם זה ביטוי לחוסר אונים. אין לרע משמעות. מציאות מרה הינה מציאות שאינה נעימה אולם ביד האדם לנצלה לדברים חיוביים עד כדי כך שהמר יהפך במשך הזמן למתוק.
16. במקום להאנח ולהתכנס עד יעבור זעם - ננצל את היסורים להתעלות והתקדמות
אנו מתייחסים ליסורים וקשיים כאות ודחיפה משמים כדי להתקדם בעיקר בחשבון נפש פנימי. בימי שלוה וטובה לחברה וליחידים קשה להשתנות.. הצמתים בהם אנו מחויבים להתגבר על קשיים הם אלו שבונים ומגדלים את כוחותינו.
האיום היום יומי מקרב אותנו למדרגה שדברו עליה חז"ל במאמרם: "שוב יום אחד לפני מיתתך".
17. במקום שבירה מן הצרות והאסונות - ננצל את הצער להעמיק בערך החיים ולגלות עוצמות חדשות
החיים אינם סך השנים שאנו חיים על פני האדמה. אנו נאמין שהחיים אינם רק כמות אלא בעיקר איכות. מי שמוכן למות על קידוש ה', גם חייו הינם אכותיים יותר. מצד הנפטר, יש מי שברגע אחד בחייו מקפל שנות חיים מרובות. אחת הדוגמאות זו שעת מסירות נפש. יש קונה עולמו בשעה אחת. אנו נכאב ונצטער, אולם ננצל זאת לגייס כוחות להמשיך ולחיות ביתר גבורה. ללא המשבר לא היינו מגייסים את הכוחות הגנוזים בנו.הנשמות שנסתלקו מאיתנו מגבשות את הציבור סביב האידאלים שהיו גנוזים בחייהם ובהסתלקותם.
18. במקום להיות שקועים באבל - נתאמץ להכנס לתהליך של נחמה
הקב"ה מזמן לנו מאורעות מרים. אולם בידנו להתגבר ומכח השליחות היחודית שלנו כבניו של ה' נתמלא שמחה על הזכות שנפלה בחלקינו. הקב"ה מקדים רפואה למכה. אנו נעזור לקב"ה לרפא אותנו במהירות האפשרית.
19. במקום לכעוס על השמאל - נמעיט את השפעתם על שאר האומה
הסכמי "השלום" היו פתרון גם לשאלה המוסרית של הציונות וגם צורך פסיכולוגי להיות מקובל על ידי הגויים כעם ככל העמים. השבר בתהליך השלום יצר שבר שכלי ושבר פסיכולוגי לשמאל. אנו נלמד על הצדק והמוסר שיש בחזרת ישראל לארץ ישראל. ללא שיבת ישראל, ארץ ישראל היתה ממשיכה להיות שוממה. אנו נלמד שישראל לא ככל הגויים והינו עם לבדד ישכון.
20. במקום להוציא את השמאל מכלל ישראל - נתפלל שהם יגלו את הנקודה היהודית הפנימית שבהם
ישנם מקורות על כך שמשיח בן יוסף שמזוהה עם הציונות החומרית ימות. אולם מבית מדרשו של הגאון מוילנא יש מסורת שבסוף יתברר שעוד יוסף חי וגם בתנועה שנראיתה כמנוכרת לרוח ישראל סבא יתברר שבתוכיותם נשמת ישראל חיה וקיימת. בהווה זה ניכר בתגובתם כשמישהו אומר עליהם שאינם יהודים טובים. בעתיד אולי זה יתברר בעת מבחן לאומי לשם דוגמא במלחמה על הזיקה למקום המקדש.
21. במקום לכעוס על האומה - ננסה להתגבר על כל הקשיים של האומה
במקום לכעוס על כל האומה שלא עושה את הדברים הפשוטים האלמנטריים נבין שבעיקר אנו נתבעים להאיר אור ועוצמה עד כדי כך שנאיר את האות שלנו לכל שדרות העם. נצייר לעצמנו מצב שאחד מבנינו לא ממשיך בדרכנו. כעס והאשמה עצמית הם תגובות מזיקות. כך גם ביחס לשאר האומה שמתיסרת בחיפוש דרכה הרוחנית, בעיקר צריך שלא להתיאש ולהמשיך להקרין קירבה ואהבה.
22. במקום לחשוש ממיעוט כוחנו - נאמין שאמונת ישראל שבידנו חזקה מכל דבר
הכח של עם ישראל בכל הדורות לא היה בכמותו אלא בחוזק האמוני שביטא את צדקת דרכו. המעטים מתגברים על הרבים אם הם צודקים. הרבים שנלחמים אינם נלחמים בנו אלא הם נלחמים בקב"ה שכבר החליט לפני למעלה ממאה שנים שהגיע זמן גאוליתנו. הם יכולים רק לעכב קצת את התהליך. גם אם ח"ו יסלקו אותנו ממילמטר של ארץ ישראל , נחזור לשם לאחר שעה ואם לא אזי לאחר שנה ואם לא לאחר עשור.
החלוקים עימנו בתוך עם ישראל חלשים ואין להם כח עמידה. כמו שאין להם כח להתעסק עם הגויים והאויבים ומחפשים מנוחה ושלוה, בודאי שלא יהיה להם כח כנגד תנועה נחושה שהכח הפנימי שלה היא אמונה בסגולת ישראל.
23. במקום לחשוב שיש מעשה אחד שיכול לגרום למהפך - יש להבין שגאולה הינה תהליך
אין פתרון של זבנג וגמרנו. יש זמנים שניתן לרוץ בתהליך הגאולה. ולפעמים יש עצירה הנצרכת לעיכול דברים שנעשו במהירות או שכונסת כוחות שהם הזרעים לפריצה העתידית.
24. במקום להשקיע את רוב כוחינו במחאות - נתמקד בפעילות שיש בה ערך עצמי
הפעילויות שיש בהם ערך עצמי מתחלקות לשני סוגים - בניית הגוף הלאומי ובניית הרוח והנשמה הלאומית.
בניית הגוף הלאומי - ע"י הפרחת השממה וההתישבות. כדאי לאמץ את הנוסחה הישנה שאומרת שבכל מקום שפוגעים בנו, נקים מאחז התישבותי. זה הדבר שהכי מפריע לערבים, וזה האות לנכונות המעשה.
בניית הנשמה והרוח הלאומית - ע"י הפצת האמונה בסגולת ישראל ובודאות הגאולה בדורנו. נשתמש במאבק על ארץ ישראל כדרך לבנות תנועת הסברה להעמקת הזהות היהודית ומחויבות לערכיה. נשתמש בחיי השעה לבנות את חיי העולם.
25. במקום להיות מתוסכל מחוסר עשיה - יש לנקוט בכלל לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להבטל הימנה
המצבים שאנו נפגשים איתם כל כך נוראיים, וראויים להרעיש עליהם עולמות. נראה לנו שכל מעשה שנעשה אינו מבטא את רחשי ליבנו. גם כאן ננקוט בכלל שלא נתבע מאיתנו מה שאין אנו יכולים לעשות . המעשה העיקרי והגדול שאנו עושים הינו האחיזה בארץ למרות כל הקשיים. אם ההתישבות נותנת לנו כח לעשות עוד למען הגאולה זה ה"בונוס".
26. במקום להיות צמודים לאמצעי התקשורת - נוסיף טוב וישוב הארץ
יש מי שסוקר את ההסטוריה ויש מי שעושה את ההסטוריה. במקום להיות פסיביים וחסרי אונים בהשתעבדות לדיווחי התקשורת , נשמע את אמצעי התקשורת רק כפי הצורך והתועלת. רק בכדי להבין יותר את המחשבות של האחרים, ולא בכדי לכעוס. לא נאבד את חוט השדרה הרעיוני שלנו במפגש עם התקשורת. נהיה עסוקים בחיזוק ההתישבות ועשיית טוב . החיים שלנו נותנים לעם ישראל ולעצמנו עוצמות חיים עשרת מונים, יותר מכל עשייה אחרת.
27. במקום להרגיש חוסר במנהיגות - נכנס לתהליך של בניית מנהיגות, ונצפה למשיח ה'
מנהיג הוא מי שמוביל, ולא מי שמובל לאור סקרים ורוח החברה. ככל שנלמד על עצמינו על עמינו כך נוכל להקרין לסביבה הקרובה לנו חוט שדרה ערכי שיכול לעמוד גם בפני רוח שאינה מצויה. אנו מאמינים שיש בנו את התשתית הרוחנית להנהגת העם. אם נהיה ראויים, המנהיגות הבאה תצמח מתנועתינו. ננסה למצוא את האישים במחנינו המסוגלים לאחד את כל הכוחות האכותיים המצויים לרוב במחנינו.
היאוש מהמנהיגות הקיימת יצמיח מנהיגות טובה יותר. ננצל את האכזבה מהמנהיגות לבניית הצפיה לדגם המושלם של הנהגת עם ישראל. צפיה זאת אנו מבטאים באמונה בביאת המשיח בכל יום שיבוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
