ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחר זמן רב, מצאו על אם הדרך קבצן אחד. כשבקשו ממנו שייכנס להשלים את המניין, ענה: "יהא כך", ונכנס. כשהציעו לו לשתות תה, אמר: "יהא כך". אחרי שמלו את התינוק הזמינוהו לסעודה, ושוב ענה כדרכו.
שאל אותו בעל הבית: "למה אתה אומר תמיד יהא כך"?
"הלא כתוב", ענה האיש, "אשרי העם שככה לו", ומיד נעלם.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. דברי הקבצן צללו באוזניו בלא הרף: "יהא כך", עד שהתברר לו שהקבצן הוא אליהו הנביא, שבא להוכיחו על קפדנותו.
"אשרי העם שככה לו" לחש ונרדם מיד.
סיפור זה הוא משל עמוק, המספק לכולנו פתרון לבעיות רבות המטרידות אותנו. רבי יעקב יוסף מוזמן לשמש כסנדק בברית. כידוע, הסנדק משמש לא רק כבסיס הפיזי להחזקת התינוק, כי אם גם כצינור רוחני להמשכת נשמה טהורה לילד. לשם כך על הסנדק להיות מכוון כצינור נקי להבאת דבר ה' למציאות. אין הוא המוהל, הברית לא תתחולל מכוחו, עליו להתבטל לה' ולשמש כצינור ובסיס להופעת העניין.
אולם, הברית מתעכבת. עדיין לא הגיע זמנה. העיכוב עדיין לא מהותי, אין חסימה וניתוק הקשר עם ה'. הצינורות נקיים, אך עדיין לא הגיע זמנם להמשיך את דבר ה'. יתכן והם צריכים דיוק נוסף.
אלא, שברגע העיכוב מתעורר כעס. מבחינה מעשית, כולנו יודעים שכשיש בעיה קטנה, אם אנו פועלים בקור רוח ובישוב הדעת, הבעיה נשארת קטנה וסופה להגיע לפתרון. אך אם אנו כועסים, אנו מאבדים שליטה, הבעיה מתנפחת למימדים מבהילים והפתרון מתרחק.
העומק הרוחני המסתתר מאחורי הבעיות המעשיות שיוצר הכעס, הוא שהכועס מרגיש שהכוחות מצויים בידיו ולא בידי ה', ולכן אם משהו לא מסתדר כרצונו מתעורר כעסו. לעומתו המאמין השלם יודע שהכל מאיתו יתברך ואין לו סיבה לכעוס. כאשר אנו מאמינים בה', הכל זורם, וה' הנוהג אותנו בחסדו מסייע לנו לפתור את הבעיה. אך אם אנו כועסים, השכינה מסתלקת מאיתנו, ואנו נשארים לבד במערכה וכמובן שהבעיות גדלות.
וכך כתוב – כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. ויותר מזה – כל הכועס כאילו יש בתוכו אל זר. (ואכן, בכעס גדול, האדם משתולל, ונראה כאילו מישהו אחר השתלט עליו ומנהל אותו. לעיתים, לאחר שהאדם נרגע, הוא לא מבין מה קרה לו שכל כך כעס. נשמתו האלוקית הסתלקה ממנו, וכביכול כח זר השתלט עליו). זו הסיבה, שכל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת ממנו.
לפי הרמב"ם, הבעיה הגדולה של משה בחטא מי מריבה הייתה הכעס. משה היה צריך לדבר אל הסלע ובכך להמשיך את דבר ה'. אך ברגע זה חלה תקלה דומה לתקלה בסיפורנו, עדיין לא הגיע העתוי הנכון מפני שלא נמצא הסלע, אך ברגע שימצא מיד יצאו המים. הבעיה הייתה שמשה כעס, ובכך נטל את השליטה לידיו, ואז גם בפועל לא שמע לדבר ה' והכה במקום לדבר.
ונחזור לסיפורנו – כעת רבי יעקב יוסף כועס, וממילא אין מי שמתבטל לה' ובכוחו להמשיך את הנשמה האלוקית של התינוק. לפתרון הבעיה, מגיע אליהו הנביא מלאך הברית. גם אליהו בתחילה היה קפדן, אך דווקא בשל כך מינהו ה' כמלאך הברית החוזה בצדקותם של ישראל, וכך הוא הופך למלאך החסד המושיע את ישראל ומבשר גאלתם.
אליהו חוזר ואומר – "יהא כך". זהו התיקון לכעס. ההכרה שכול הנהגת העולם בידי ה', ולכן במקום לכעוס עלינו לקבל ולשמוח בכל אשר יעשה. אשרי העם שככה לו, כוחם של ישראל בהיותם צינור לדבר ה', וזה ע"י שמקבלים את מעשיו בביטול. למה? ככה! ללא כעס וטרוניה.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. כולנו יודעים שכדי להירדם זקוק האדם לשלוות נפש. הכועס והטרוד נודדת שנתם. והעומק הרוחני בכך הוא, שבלילה אנו צריכים להרפות משליטתנו בעצמנו ובעולם, ולהפקיד את נשמתנו/חיינו בידי הבורא. לשם כך עלינו להתבטל לבורא.
כעת התחוור הכול לרבי יעקב יוסף, והוא זכה להתבטלות מוחלטת לה', לחש – אשרי העם שככה לו, ומיד נרדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
