ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן עליה
והנה, פתח אחד השוטרים את דלתו של בית אחד, ומיד סגר אותו בבהלה. גערו בו חבריו על שהוא מתרשל בחיפוש ודחקו בו לשוב ולפתוח את הדלת. (ואכן, בבית זה הוסוו, לעיתים, לוחמים וכלי נשק של המחתרות).
אך השוטר השיב להם ביראת כבוד – לא ראיתם שבבית זה מתגורר מלאך?
המלאך המדובר היה אדם שהוא מלאך, הלא הוא 'הרב הנזיר' – רבי דוד כהן זצ"ל. איש אלוקים קדוש, מקובל – פילוסוף וגדול בהלכה, שב – כח' מנחם אב, מלאו ארבעים שנה לפטירתו. (זכתה עירנו נתניה, והיא היחידה מכל ערי הארץ, שקראה רחוב על שם הצדיק).
התקופה בה עלה הרב הנזיר לארץ ישראל, הייתה תקופה של התחדשות עצומה בחיי ארצנו. באותם ימים, התהלכו בארצנו אנשים רבים החולמים חלומות גדולים. איש איש וחלומו. זה חלם על הקמת ישובים, ומשנהו על תחיית השפה העברית. המשותף לכולם, שהם חלמו עד המקום שהשגתם הגיעה.
בין כל החולמים, הסתובב חולם אחד מיוחד, שאופקיו רחבים וחלומו הרקיע שחקים, היה זה הרב הנזיר, שחלם את חלום התחדשות הנבואה בימינו. כל ימיו ערג, וציפה להתגלות דבר ה'. הרב קיבל על עצמו את גדרי הנזירות, כמבוא והכנה לגילוי הנבואה, על פי הפסוק בעמוס "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים", המלמד על הקשר בין הנזירות לנבואה.
בעקבות דרכו של רבו, מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שראה את שיבת ישראל לארצם, לא רק כשיבה גשמית של עם למולדתו, כי אם כתחיה רוחנית של נשמת האומה, ציפה אף הוא לשיבת העם לקומתו הגשמית והרוחנית הגבוהה כימי קדם. פסגות רבות יש לקומה רוחנית זו – בית מקדש, סנהדרין, תורת ארץ ישראל וממלכת כוהנים וגוי קדוש. בעיני הרב הנזיר, פסגת כל הפסגות היא התחדשות הנבואה – הקשר הישיר והגלוי בין ישראל ואלוקיו.
בעת פרידתו של מלאכי, אחרון הנביאים, מחזיון הנבואה, הותיר הוא לנו את ההבטחה הגדולה על התחדשות הנבואה: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה'...", הווה אומר שהנבואה תתחדש לפני הגאולה. יש מהראשונים שהבינו שרק אליהו יתנבא, אך הרב הנזיר סבר כרמב"ם באיגרת תימן שהנבואה תתחדש בכלל העם כמבשרת בוא הגאולה (וכסברת הרבי מליובאוויטש) .
יתר על כן, הנזיר סבר שהנבואה ברמות מעומעמות יותר לא פסקה מבית ישראל מעולם, ואף חיבר חיבור גדול בשם 'קול הנבואה' המלמד על המשך הופעת רוח הקודש ודבר ה' בדברי החכמים והמקובלים בכל הדורות.
ביסוד תפישתו של הרב הנזיר מונחת אמונה גדולה בעם ישראל בכלל ובכל יהודי בפרט. האמירה, שכל ישראל בני נביאים הם, וגם בדורנו נשמתו של יהודי מסוגלת להתרומם למדרגה הנעלה שה' ידבר עימו, אומרת לכל יהודי את גודלו וטובו.
ואף חלק מהכנותיו המעשיות של הרב הנזיר לקבלת הנבואה הסתמכו על האמונה הגדולה בגובהה של נשמת בן ישראל. הנזיר היה מרבה בשתיקה ובתעניות דיבור. בכל שנה, במשך 40 יום מר"ח אלול ועד יום הכיפורים היה שרוי בתענית דיבור, כמובא בקבלת האר"י הקדוש שהשותק 40 יום זוכה לרוח הקודש. לא הייתה זו שתיקה סתם, כי אם שתיקה שכל כולה שמיעת דבר ה' אשר בתוך מעמקי נשמת היהודי, שהיא חלק אלוק' ממעל.
מספרים, שפעם בא הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל (חמיו של הרב אלישיב זצ"ל) לבית מדרשו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, לשאול שאלה בעניין חשוב. הרב קוק לא נכח במקום, ארך בפינת האולם ישב הרב הנזיר. סימן הנזיר לר' אריה לבוא ולשבת לידו, וכך ישבו ושתקו זמן מה זה לצד זה. כשקם ר' אריה ללכת, הרגיש שקיבל מענה לשאלתו. השתיקה, המקשיבה לדבר ה' שבנשמה, אמרה הכול.
ערב ר"ח אלול, אומרת לנו דמותו של הרב הנזיר – יהודי, גדול אתה. שוב לאלוקיך, כי בן נביא אתה. נשמתך הגדולה מתגעגעת לבוראה. עצור, הקשב ושמע לנשמתך המתגעגעת. ואף אם הסתלק מאיתנו הרב הנזיר, והנבואה עוד לא התגלתה בשלמותה, נותר החלום הגדול, העתיד להתגשם כדברי הנביא יואל: "אשפוך רוחי על כל בשר, ונבאו בניכם ובנותיכם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
