ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לו: שליש תחתון – לח. 8+)
א. פלפלים –
רב ששת – שהכל,
רבא – כלום (וכן ביו"כ – פטור, וכן בזנגביל) – לא ראוי לאכילה.
קשה – ברייתא שמחייבת בערלה,
תשובה – יבש – כלום, רטוב – פרי.
ב. תערובת של דגנים עם שהכל
A. חביץ קדרה ודייסא (דבש שמן +קמח/חיטים כתושות) -
a. חביץ קדירה (סוף לו:)
רב יהודה – שהכל (הדבש עיקר),
רב כהנא – מזונות (הקמח/חיטים עיקר), וכן רב יוסף: רב ושמואל - שכל שיש בו מחמשת מיני דגן – מזונות.
b. רבא - (לז. רבע)
בהתחלה: תלוי – של הכפרים – מזונות (הרבה קמח – עיקר), מחוזא – שהכל (מעט קמח),
בסוף – תמיד מזונות (כרב ושמואל הנ"ל).
B. רב ושמואל – "כל שיש בו/שהוא מחמשת מיני דגן - מזונות" – (סוף לו:)
"שיש בו" – אפילו הוא מיעוט בתערובת,
"שהוא" – בא לדייק שאורז לא, אפילו שהוא רוב התערובת.
ג. אורז (אגב B)
[נקדים את הדעות –
|
| לפני | אחרי |
| רב ושמואל | שהכל | (בורא נפשות) |
| חכמים | מזונות | בורא נפשות |
| ר"ג | מזונות | על המחיה |
| רי"ח בן נורי | המוציא | ברכת המזון |
קושיות על רב ושמואל וברייתות–
- 1. ברייתא – תחילה וסוף כמעשה קדרה (ועל מעשה קדרה – מזונות ומעין 3).
דחייה – כמעשה קדירה – שלא מברכים כמו על לחם, אך לא כמעשה קדירה לסוג הברכה. - 2. ברייתא – אורז הוא מעשה קדירה (לז. שליש)
תשובה – זה רי"ח בן נורי, שאורז הוא דגן. - 3. ברייתא
חיטה – כוסס - אדמה (כדלעיל לו,ג). יש דעה נוספת של ר"י שמברך בורא מיני דשאים.
טחנו אפאו ובישלו – אם הפרוסות קיימות - מזונות ומעין 3,
אם לא קיימות – המוציא וברכהמ"ז.
אורז – כוסס – אדמה.
טחנו אפאו ובישלו – בכל מקרה מזונות + מעין שלוש.
תיובתא לרב ושמואל.
[בהמשך - רב ששת – זה ר"ג.
קשה – הרישא לא מסתדרת - לר"ג אפילו דגן שלא עשאו פת מברך ברכהמ"ז,
תשובה – משנים הגירסא – שבסוף בורא נפשות, כרבנן].
- 4. ברייתא דומה עם שינוי – מזונות + בורא נפשות ("ולא כלום") (לז. 8-)
[בהמשך - רב ששת – זה רבנן].
[5. הברייתא של ר"ג וחכמים -
שאר שבעת המינים (ר"י - וכן דגן שלא עשאו פת) –
ר"ג – ברכת המזון, חכמים – מעין שלוש (ור"ע פסק כחכמים (רוב)).
אורז (לא דגן ולא 7 המינים) – ר"ג – מעין 3, חכמים – בורא נפשות.
(לז: שליש)
ד. "חביצא" – פרורי לחם שנתבשלו/טוגנו (רש"י. כמו קרוטונים שלנו)
בגדולים מכזית – המוציא,
בקטנים -
רב יוסף – מזונות.
אביי: קשה – לפי דבי רי"ש שפוררו את המנחות לפחות מכזית – למה אם אכלן נחשב מצה לפסח?
תשובות:
- מדובר שערסן ואפאן שוב.
דחייה – צריך לכתוב "והוא שאכלו בכדי אכילת פרס". - מדובר שבלחם המקורי נשאר כזית, והוא מחיל שם לחם גם על הפירורים הקטנים.
רב ששת – המוציא,
רבא - בתנאי שנשאר לו תואר לחם.
(רא"ש – תנאי זה רק בקטנים, אך בגדולים לא צריך.
אך זה קשה מלעיל ג3 – שאם אין הפרוסות קיימות – מזונות. ומסביר תוס' – ש"לא קיימות" זה שאין כזית).
ה. סוגי מאפים – האם חייבים בחלה (לז: 10-)
A. טרוקנין (כובא דארעא - בלילה רכה בחור בתחתית הכירה) –
- האם חייב?
גמרא – חייב,
רי"ח – פטור (גירסת הרא"ש – חייב), - שלב ב (לח. 1+) – מה מברכים?
רב יוסף – מזונות.
(מר זוטרא – אא"כ קבע סעודה – המוציא).
- מר בר רב אשי – יוצא בפסח.
B. טריתא – פטורה.
מה זה?
- בלילה רותחת (פנקייק?)
- לחם הודי (בצק על שיפוד, ונמשח תוך כדי בשמן/ביצים).
- לחם לכותח (אפוי בשמש וקצת עבש, ומשמש לערבוב עם חלב ומלח).
קשה – והרי בברייתא לחם כזה חייב,
תשובה – שם אמנם אפה בשמש אך לא התכוון לכותח, הראיה שעשה את הלחם עם צורה מסודרת ולכן חייב.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
