ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לט. באמצע – לט: שורה אחרונה)
תזכורת מהדף הקודם:
A. מיץ פירות - שהכל,
B. טרימא (כתוש, לא לגמרי) – עץ.
ירקות חתוכים, מרק
א. פרימא – (גרגלידי דלפתא – חתך ראשי לפתות)
גדולים – אדמה,
קטנים - רב הונא: – שהכל (שינוי לרעה), רב יהודה – אדמה (שינוי לטובה – למתק).
ג. מרק ירקות (ללא הירקות) –
מיא דסלקא – אדמה,
מי שבת (שמיר, ואותו עצמו לא אוכלים) –
מתלבטים אם זה להעביר זוהמה (שהכל) או למתק (אדמה) -
ומכריעים שאדמה (מברייתא לגבי תרומה שמזכירה שהשבת נותן טעם).
ד. קמח בתבשיל סלק - רב כהנא:
- 1. הרבה קמח – מזונות, מעט – שהכל.
- 2. בכל מקרה שהכל – כי הקמח רק לדבק.
ה. פרוסה מול שלימה
(בשתי הסוגיות הבאות נאמרו הרבה פירושים. אנו הולכים בכיוון ששתיהן עוסקות באותו נושא).
A. פת צנומה
יש לפניו פת שלימה וצנומה (חתוכה לפרוסות) -
ר' חייא בר אשי – יכול על הפרוסות,
ר' חייא – על השלימה (דין בברכה – שהברכה תסתיים עם הבציעה, ובחתוכה אין בציעה).
[רבא – גם מסכים לחשיבות הבציעה,
אבל סובר שיברך ואח"כ יבצע (כי כשמברך עם הבציעה, בסיום הברכה זה כבר פרוסה, אז במה זה שונה מברכה על פרוסה).]
B. שלימה ופתיתים (נלמד לפי ר"ת, שברור שבלחם אין חשיבות לגודל)
- פרוסה (גדולה) – שלימה:
המחלוקת:
רב הונא – הם שווים (ומה שירצה)
רי"ח – דווקא על השלמה
- חיטים (פרוסה) > שעורים (שלם), גם לפי רי"ח,
כי חשוב > שלם.
- תלייה במחלוקת בתרומה - מה עדיף – בצל שלם קטן או חצי גדול (אותו גודל, אך עדיף לכהן כי בצל גדול טעים יותר (?)).
דחייה – שם עקרונית החשוב עדיף (גדול), אלא שהשלם יותר מתקיים. - רנבי"צ – ירא שמיים (מר בריה דרבינא וכן שלמן) -
יצא ידי שניהם ויברך על שלימה (שעורים) ופרוסה (חיטים) יחד.
(אגב, כמו שבפסח עושים לפי כולם ("לחם עני"),
ואגב - בשבת מברך על שתיים שלמות (ור' זירא בצע חתיכה גדולה ואין חשש לרעבתנות).
לרש"י
(לרב הונא גדול>שלם)
- פרוסה – שלימה:
- המחלוקת:
רב הונא: בשווים – מה שירצה, בפרוסה גדולה – עדיף הגדולה.
רי"ח – דווקא על השלמה - 2. רנבי"צ – ירא שמיים (מר בריה דרבינא וכן שלמן) -
יצא ידי שניהם ויברך על שלימה ופרוסה (גדולה) יחד.
- חיטים (פרוסה) > שעורים (שלם), גם לפי רי"ח,
כי חשוב > שלם.
תלייה במחלוקת בתרומה - מה עדיף – בצל שלם קטן או חצי גדול (גדול).
דחייה – שם עקרונית החשוב עדיף (גדול), אלא שהשלם יותר מתקיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
