ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מא. שורה 5 – מב. שורה 5)
חלק א – קדימות בברכות
הקדמה - שני סוגי קדימות בברכות (כאמור בדף לט):
- בברכות שוות, והשאלה על איזה לברך ולפטור את השני.
- ברכות לא שוות, ברור לכולם שמברך שתי ברכות, והשאלה היא איזה להקדים.
א. במשנה –
ר"י – מין שבעה, רבנן – חביב.
במה נחלקו:
- לפי כולם: נחלקו בברכות שוות
- האם נחלקו גם בברכות שונות:
עולא + ר אמי/רי"צ נפחא – לא נחלקו (אלא חביב עדיף),
ר' אמי/רי"צ נפחא – נחלקו:
ר"י – מה שבפסוק קודם,
כר' יוסף/ר' יצחק – שכל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה,
וממילא – כל מה שבפסוק מוקדם ממה שלא.
ורבנן – חביב עדיף,
כר' חנן – שדורש את הפסוק לשיעורים.
(מא: 7+)
ב. גם ה"ארץ" השני קובע -
ולכן רב המנונא – תמר > רימון
ג. מאמרים מוסגרים:
- (מא. חצי ראשון) קושיה על שבברכות שונות מברך פעמיים,
והרי - ברייתא שגם בברכות שוות (צנון וזית) מברך על אחד ופוטר את השני,
תשובה – שם מדובר שאחד עיקר ופוטר את הטפל.
[ואמנם משמע שבסיפא ר"י חולק ואומר להקדים הזית, אך חסורי מחסרא ושם מדובר שאין עיקר (ולעולא – בברכות שוות)].
- (מא. שליש תחתון) הדרשות לשיעורין מ"ארץ חיטה" –
חיטה – מי שבא לבית טמא, בגדיו נטמאים רק אחרי זמן כדי אכילת פרס (חצי ככר) חיטים.
שעורה – עצם כשעורה מטמאת
גפן – רביעית יין לנזיר (גם למדידת מוצק כמו ענבים. ולא רביעית מים)
תאנה (יבשה (=גרוגרת)) להוצאת שבת
רימון – חור כרימון מבטל שם כלי
זית – רוב השיעורים
דבש (תמרים) – ככותבת הגסה ליו"כ.
חלק שני – ברכה על אוכל במהלך סעודת פת
א. תאנים וענבים – (לא באים ללפת הפת, שאז ודאי שלא מברך, אלא למתק את פיו.
מה שרב פפא מגדיר "שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה") –
|
| לפני | אחרי | הסבר |
| ר' חייא | לא | לא | פת/יין פוטרים כל מאכל/משקה |
| ר"ה ור"נ | כן | לא | לפני כן – כי אינה טפלה, |
| ר' ששת | כן | כן | רק פת הב"ב נפטרת מהלחם כי היא מזינה |
ב. רב פפא – והלכתא (צבענו בצהוב את המקרה של הסעיף הקודם)
לרש"י – פסק כרב ששת,
לתוס' – פסק כר"ה ור"נ:
|
| רש"י | תוס' | לפני | אחרי | הסבר |
| מחמת הסעודה בתוך הסעודה | ממש עם הפת (טפילה) | חלק עיקרי כמו בשר, אורז | לא | לא | טפלים ללחם |
| שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה | באים להשביע כמו כרוב | פירות וכד' | כן | לא | לפני כן – כי לא טפלים |
|
לאחר הסעודה |
פירות וכד', |
אוכל כמו פירות ויין ממש אחרי, אבל לפני ברכהמ"ז |
כן |
כן |
הם לא נחשבים מזון כלל |
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
