ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
התכלית היא להגיע לנבואה ואל כל הקרוב לה, משום שכך מגיעים לתכלית של הטוב האלוקי, הקב"ה משפיע את טובו והאור האלוקי מתגלה בעולם ככל שאנחנו משיגים ומתקרבים אל ה'.
חז"ל דורשים- לדוד ה' אורי וישעי, אורי בראש השנה 2 ; האור האלוקי מתגלה בראש השנה משום שבו נברא אדם הראשון. כל שנה מחדש האור האלוקי מתגלה בראש השנה.
כח התפילות וכח השופר
ראש השנה הוא יום דין, דין על העולם- ובעיקר עלינו, דין על עד כמה אנחנו מגלים את אור ה' בעולם. התפילה של ראש השנה היא בעלת ערך וחשיבות מיוחדת, מתפילת ערבית, דרך שחרית, מוסף ומנחה, וכן ביום השני- בכל התפילות האלו אנחנו פועלים. אנחנו צריכים להיות מודעים לכח העצום שנתון בידיים שלנו. לא לחינם אביי אמר במסכת כריתות (ו.) שסימנא מילתא היא, ולכן כדאי שאדם יאכל דברים שהם סימנים טובים, קרא ורוביא, סילקא, כרתי ותמרי. ה'יהי רצון' שאומרים על הסימנים מלמדים אותנו כמה כח יש לדיבור שלנו, עד כמה הדיבור שלנו פועל במציאות. כך במציאות, ועל אחת כמה וכמה על התפילות שלנו; עד כמה הם פועלות בעולם.
ואל התפילות מצטרף השופר, שופר הוא מצוות עשה דאורייתא. רש"י אומר שגם השופר הוא תפילה, קולות השופר הם תפילה. כח השופר הוא כח עליון יותר מאשר תפילה; תפילה רגילה היא ירידה למדרגה של דיבור, שופר עדיין נשאר במדרגה העליונה יותר של הקול.
חז"ל למדו מפסוקים, ואולי זה דאורייתא; מלכויות שופרות וזכרונות. אמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות (ר"ה לד:), וכמה כל אחד מהם- עשרה פסוקים. כנגד עשר הללויות שבסוף תהילים, או כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם; ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. כל פסוק ופסוק שאנחנו מזכירים פועל במערכה מסויימת, כנגד עשרה מאמרות, כל אחד והפעולה שלו, כנגד עשרה הללויות שאמר דוד שגם הם לא לחינם, כנגד עשר ספירות.
וכל זה במה- בשופר, כך ממשיכה שם הגמרא, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר. כל כח הדיבור שיש לנו, כל כח התפילה שיש לנו, מלכויות זכרונות ושופרות- הכל מקבל כח מיוחד על ידי השופר.
מהו כוחו של השופר?
ממשיכה הגמרא ואומרת 3 : אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני. זה כבר חידוש, לא רק זכרון של עקידת יצחק- אלא גם נחשב כאילו כל עם ישראל עקד את עצמו לפני ה'. איך זה- אדם שומע קול שופר וכבר קונה מדרגה כזאת? איך זה יכול להיות?!
התשובה היא, שהשופר חודר עמוק מאוד, עמוק עמוק מי ימצאנו 4 ; השופר שייך לעולם החרות, הוא לא כתוב במפורש בראש השנה, כתוב רק 'יום תרועה יהיה לכם', ומכך שביובל נאמר 'תעבירו שופר בארצכם' לומדים שהתקיעה בראש השנה היא בשופר. ביובל התקיעה היא עמוקה מאוד, כנגד חמישים השנה, כנגד חמישים שערי בינה; התקיעה מתרוממת לגובה עצום ונורא, והגמ' מקישה את תקיעת ראש השנה לתקיעת היובל.
יש בחינות שונות ומדרגות שונות של עולמות; השורש של החיים שלנו הוא בעולם הבינה, והשופר פועל כל כך עמוק- עד שהוא חושף הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לבטא בדיבור. הדיבור עובר דרך מערכת השכל, הרגש והביטוי; השופר לא. השופר פועל כל כך עמוק, עד שהוא חושף את עומק הנשמה של עם ישראל, ועומק הנשמה של עם ישראל הוא מסירות נפש על קידוש ה'. כמו שאומר התניא, שאפילו הפושעים הכי רחוקים, אם הם יגיעו למציאות ממשית של צורך למסור נפש על קידוש ה'- הם ימסרו את נפשם. כפי שמביא המדרש על יקום איש צרורות ויוסף משיתא 5 .
הכוונה הנצרכת בזמן תקיעת השופר
הרב הנזיר, בספר שליקטו מדבריו - קול ואור (על הימים הנוראים), מתאר ביומנו את ראש השנה שעבר עליו. מספר שם, שהרב זצ"ל תקע בשופר והוא - הרב הנזיר - הקריא לפניו. בהערה שם מביא העורך את דברי זלמן שזר, שמעמד התקיעות שם היה איום ונורא, ואינו ניתן לתיאור.
כותב שם הרב הנזיר, שעיקר הכוונה בתקיעת השופר במקדש ובמקדש מעט, היא לא רק בהעלאה של יחידים צדיקים, בתשובה של יחידים- אלא בעיקר בהעלאת כלל ישראל. כוונות השופר הם להעלות על ידי קולות השופר את הנשמה, נשמת הדור. את הכלל כולו לצור מחצבתו. המחשבה שלנו צריכה לעלות ולהתרומם- ולרומם איתנו את כל עם ישראל, לאן- אל האבות. בתקיעה- אל כל הגובה והענקיות של אברהם אבינו, שברים- אל מסירות הנפש של יצחק אבינו, תקיעה- אל תומתו ושלמותו של יעקב אבינו.
הרב זצ"ל, בפרק ו של אורות התשובה כותב שהתשובה באה ממעמקי הנפש, ומהו עומק הנפש- הנשמה הכללית, נשמת כלל ישראל. במציאות היום- יומית כל אחד חי את חייו הפרטיים ומתמודד עם חייו הפרטיים, אך בזמן תקיעת השופר אנחנו מתרוממים לגובה עליון, גובה של עומק עומקים של הנשמה. בכוונה ובמחשבה של ההתקשרות וההתחברות שלנו בזמן תקיעת השופר יש לנו כח- להתחבר ולהתכלל בכלל ישראל.
בתיקוני זוהר כתוב, תיקונא א' לתתא סוסוון ארבע עם צלותא דמוסף ורזא דמלה כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה ואלין ד' צלותין וצריך למלבש לן שריון, מסביר הגר"א בפירושו, שבארבעת התפילות צריך לנהל מלחמה, המלחמה היא בתפילות של ראש השנה. סוס מוכן ליום מלחמה- סוס זה מרכבה שנעשית על ידי התפילה, כל אחת מארבעת התפילות היא מלחמה. אומר שם הגר"א שהמלחמה היא עם הס"מ ושלוחיו, עם שר פרס (!). ממשיך הגר"א ואומר, שכל המלחמה היא בראש השנה, שעליו נאמר 'סבוני גם סבבוני', כל האומות מקיפות אותנו- ובאותו מזמור נאמר 'אנא ה' הושיעה נא', מרכבותיך ישועה. לפני כן באותו מזמור נאמר 'לא אמות כי אחיה ואספר מעשי י-ה'- והיינו זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים... למענך אלקים חיים'
שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.
^ 2.ויקרא רבה, אחרי מות כא, ד.
^ 3.שם, טז.
^ 4.עפ"י קהלת ז, כד.
^ 5.בראשית רבה, תולדות, סה, כב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
