ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
שברים יבבה תרועה יללה קולות של בכי תפילה אנושיים, (רב האי גאון והחינוך), ותקיעה לפניה ולאחריה, כמו סדר תפילה שמתחיל בשבח ומסיים בהודאה ובאמצע תפילה.
כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. היינו שומע קול תפילה.
צורתו של השופר גם היא נובעת מהיותו כלי תפילה. וחלקו התנאים בגמ' 1 אם עדיף כפוף או פשוט, והכריעו שבר"ה כפוף וביובל פשוט, והטעם מפני שלתפילה צריך כפוף וליובל שחרור עבדים צריך פשוט, אולם רש"י שם מפרש שגם כפוף וגם פשוט שייך בתפילה, את שני המצבים לתפילה, מישב את שני השיטות ע"פ הגמ' ביבמות: לבו למטה וראשו למעלה, נראה שבתפילה יש גם הכנעה וגם קרבת אלוקים "כורע בברוך וזוקף בשם". גם מלכות - שבח וגם זיכרונות
אולם מה מביעה תפילה זו ללא מילים? הבעש"ט אומר שכאשר שני ידידים נפגשים הם מתקשרים בלי מלילים ומבינים היטב זה את את זה.
וכך אנו אומרים לאחר התקיעות: "ארשת שפתינו יערב לפניך אל רם ונשא מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתנו ותקבל ברחמים וברצון, סדר מלכיותינו, סדר זכרונותינו, וסדר שופרותינו". והקב"ה מבין ומאזין את ארשת שפתינו.
את תפילת ר"ה שמונה תשע ברכות למדנו מתפילת חנה שנפקדה בר"ה 2 . והרבה הלכות של תפילה למדנו מחנה 3 . אחד מהם "רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו". לפי המקובלים אפי' לא להשמיע לאזניו.
וקול השופר הוא לגמרי ללא מילים הבעש"ט הסביר מפני שידידים מבינים זה את זה ללא מילים.
הלכה שאין תוקעים בשופר של פרה, וטעם הדבר (ראש השנה דף כו ע"א): מפני "שאין קטיגור נעשה סניגור", שואלת הגמ' הרי זה שייך רק בקודש הקודשים שכהן גדול נכנס בבגדי לבן, ובשופר הרי תוקעים בחוץ? ואומרת הגמ': "כיון דלזיכרון הוא - כבפנים דמי". הקול חודר לפני ולפנים מפני שהוא גם יוצא ממעמקי הלב ולכן הוא נשמע גם משופר ללא מילים.
אנו נאמר עוד מעט לפני התקיעות מזמור לבני קרח ממשפחת חנה כשמואל מבני קרח, שחזרו בתשובה על פי השאול ועליהם אמרה חנה "מוריד שאול ויעל", ומובא במדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור מה: רחש לבי דבר טוב. להודיעך שלא יוכלו להתוודות בפיהם, אלא כיון שרחש לבם בתשובה, הקדוש ברוך הוא מקבלם, וכן הוא אומר ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה [כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין] (דה"א כח ט), וכל מחשבות לא נאמר, אלא וכל יצר מחשבות, ומהו וכל יצר מחשבות, עד שאין אדם צר את המחשבה בלבו הקדוש ברוך הוא מבין, כך בני קרח לא היו יכולין לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא בפיהם, עד שרחש לבם בתשובה וקיבלם מיד, ולמה לא היו יכולין לומר שירה בפיהם, לפי שהיתה שאול פתוחה מתחתיהם ואש מלהט סביבותיהם, וכן הוא אומר ותפתח הארץ את פיה [וגו'] וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה (במדבר יו לב לג), וכתיב ואש יצאה מאת ה' וגו' (שם שם /במדבר ט"ז/ לה), ואומר ותבלע אותם (שם שם /במדבר ט"ז/ לב), וכתיב ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים (תהלים קו יח), והיו בני קרח רואין שאול מתחת פתוחה מכאן, ואש מלהטה מכאן, ולא היו יכולין להתוודות בפיהם, עד שרחשו תשובה בלבם... וכן אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל (ש"א =שמואל א'= ב ו),
וגם אנו ביום הדין מתקשים לפרט בקשתנו, ורחש לבנו דבר טוב בשופר וסומכים על הקב"ה שמבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתינו.
חנה התפללה בכל שנה מדוע לא התקבלה תפילתה עד אותה שנה. כי באותה שנה היא התייאשה מלסמוך על אחרים שיתפללו בעדה. בעלה אומר לה שמואל א פרק א פסוק ח: וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים: ועלי הכהן חושב אותה לשכורה אם כן אין לה להשען אלא על הקב"ה, ולכן התפילה שלה היתה כל כך עוצמתית והתקבלה.
והיה גם חידוש בבקשתה כפי שמובא בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד ב: אמר רבי אלעזר: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות; אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד? משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, בא עני אחד ועמד על הפתח, אמר להם: תנו לי פרוסה אחת! ולא השגיחו עליו; דחק ונכנס אצל המלך. אמר לו: אדוני המלך, מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת?
מה המיוחד בביטוי "צבאות" שחידשה חנה? חנה חדשה את מטבע הלשון צבאות ה' על עם ישראל, ובקשה שהקב"ה יתן עוד חייל אחד שיתפקד בצבאו, וכאשר הבקשה היא לכבוד שמים חזקה שתתקבל.
וזה מתאים לר"ה אמרו לפני מלכויות וממילא זכרונות שתזכרו לפני לטובה. וגם אנו מבקשים את כל בקשותינו בשביל מלכות ה' וע"י זה אנו נזכרים לטובה ומתקבלים תפילותינו בקול שופר.
למדנו כוחה של תפילה מחזקיהו המלך, כאשר הנביא ישעיהו אמנבא עליו שימות בחטאו, (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד א): אמר ליה: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא - אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.
את החידוש הזה למד מאבי אבא הוא דוד המלך, שעמד במצבים חסרי תקוה והתפלל ונושע.
אתמר נמי, רבי יוחנן ורבי (אליעזר) +מסורת הש"ס: [אלעזר]+ דאמרי תרוייהו: אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר: הן יקטלני לו איחל.
וממנו למד מנשה שחטא והחטיא והגיע לסכנת מות כאשר האויבים תפסוהו ובקשו להורגו במיתה משונה, כפי שמובא בירושלמי מסכת סנהדרין פרק י הלכה ב: א"ר לוי מולא של נחושת עשו לו ונתנו אותה בתוכה והיו מסיקין תחתיו כיון שראה שצרתו צרה לא הניח ע"ז בעולם שלא הזכירה כיון שלא הועיל לו כלום אמר זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת [דברים ד ל לא] בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם הרי אני קורא אותו אם עונה אותי מוטב ואם לאו הא כל אפייא שוין. והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקדוש ברוך הוא, והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אדם שעבד ע"ז והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה אמר להן אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה. מה עשה לו הקדוש ברוך הוא חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו הדא היא דכתיב [דברי הימים ב לג יג] ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו.,, וישיבהו ירושלם למלכותו.
השופר הוא קול פנימי החודר פנימה חותר מחתרת מתחת כסא הכבוד למקום שהמלאכים אינם מכירים. וזהו "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ואין דומה לך".
ארשת שפתינו יערב לפניך מלך אל רם ונישא, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, עשה למען שמך ה' צבאות, מוריד שאול ויעל, לתשובה שלימה ולגאולה שלימה, ותהא השנה הזאת שנת פדות וגאולה בפרט ובכלל.
^ 1.תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כו עמוד ב: במאי קמיפלגי? מר סבר: בראש השנה - כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי, וביום הכפורים - כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי. ומר סבר: בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי,
^ 2.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד א: הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין: כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר: בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
^ 3.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א: אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: וחנה היא מדברת על לבה - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו. רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד ב: /משנה/. אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. גמרא. מנא הני מילי? אמר רבי אלעזר; דאמר קרא: והיא מרת נפש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
