ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מח. שורה 9 – מח: 3-)
המשך דיני זימון
א. כמה מתוך העשרה צריכים לאכול לחם?
A. בעשרה
רב – מספיק 9.
רב יהודה לר' זירא – גם 7,8
לגבי 6
ר' זירא – חשב שאולי לא (אולי צריך רוב ניכר)
ר' ירמיה – כן (מספיק רוב).
B. בשלושה
רשב"ג ורבא – מספיק שטבל בציר, גרוגרת, וכד' – מצטרף.
רי"ף – דווקא בעשרה, תוס' ורא"ש – גם בשלושה.
C. האם המזמן עצמו יכול רק לשתות יין?
שמעון בן שטח – כן (בסיור עם ינאי המלך),
ר' חייא ב"א – רי"ח – לא, אלא צריך לאכול כזית דגן, ומה שרשב"ג אמר שמספיק גרוגרת – זה להצטרף אך לא להוציא.
(מח: 7+)
ב. תוקף ונוסח ברכת המזון
חשוב להפריד בין שתי שאלות1 –
המקור – שהוא מדאורייתא, ויש חיוב לברך על שלושה נושאים (המזון, הארץ וירושלים), אך ללא נוסח מסוים.
והנוסח – שבו יש שלבים רבים החל מהתנ"ך (כפי שנלמד כאן - A) ועד האמוראים (כפי שנלמד בדף הבא)
A. רב נחמן -
(רשב"א – הכוונה לנוסח, לא למקור החיוב)
הזן – משה,
הארץ – יהושע,
בונה ירושלים – דוד ושלמה,
הטוב והמטיב – כנגד הרוגי ביתר.
B. ברייתא א –
סוקרת את סדר הברכות כנ"ל,
ולגבי "רצה" של שבת:
חכמים – באמצע ברכת הנחמה (ירושלים) בדווקא.
ת"ק – באמצע ברכת הנחמה, אך בדיעבד גם בארץ.
ר"א – או בנחמה או בארץ.
C. ברייתא ב – המקור מהתורה
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך",
|
| זימון | הזן | ארץ | ירושלים | הטו"מ |
| ת"ק | אלוקיך | וברכת | על הארץ | הטובה | אשר נתן לך |
| רבי | גדלו לה' איתי (אסמכתא, וזה דרבנן), | כנ"ל | כנ"ל | כנ"ל | ביבנה |
(מח: רבע תחתון)
נספח -
ברייתא ב' מביאה מקורות לעוד שלושה סוגי ברכות, שלפי אחת הדעות לומדים מהפסוק הנ"ל.
א. ברכה לפני (מלבד המקורות בדף לה.)
1. ת"ק - קל וחומר מאחרי
2. רבי - אשר נתן לך (משנתן חל, ברך),
3. ר' יצחק - וברך את לחמך ואת מימך
4. ר' נתן - משאול – כי הוא יברך הזבח, אחרי כן יאכלו הקרואים (ברכת מצוות אכילת הזבח)
ב. ברכת התורה (מלבד מה שראינו בדף כא.)
1. רי"ש – קל וחומר מחיי עולם לחיי שעה.
2. ר' חייא בר נחמני – רי"ש – גזירה שווה מברכת המזון ("אשר נתן לך" – "ואתנה לך את לוחות האבן")
3. ר' יהודה ב"ב – "על הארץ הטובה" – מיותר ונלמד לתורה ("כי לקח טוב")
ג. ברכה על הרעה מעין הטובה
ר"מ – ה' (רחמים) אלוקיך (דין)... אשר נתן לך
1 הרשב"א כאן: הא דאמרי' משה תקן להם ברכת הזן יהושע תקן להם ברכת הארץ וכו', ק"ל והא קיי"ל בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו, וי"ל דמטבען הוא שטבעו להן, דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באי זה מטבע שירצה אומרה, ואתו משה ויהושע ודוד ושלמה ותקנו להן מטבע לכל אחת ואחת בזמנה...
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
