ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מח: 3- - מט: במשנה)
חלק א - נוסח הברכות בברכת המזון
א. ברכת הארץ –
ברייתא א - דברים שצריך להוסיף בברכה:
ר"א - ארץ חמדה טובה ורחבה
נחום הזקן – ברית,
ר' יוסי – תורה (פלימו – ברית לפני תורה),
רב – ברית ותורה לא חובה, כיון שנשים אינן אומרות (וכך רב חסדא נהג)
ר' אבא – הודאה תחילה וסוף (ולפחות 1, ואם כלום זה מגונה).
לא יחתום – "מנחיל ארצות"
ב. ירושלים
1. ברייתא א -
ר"א – מלכות בית דוד
רב – מלכות לא חובה, כיון שנשים אינן אומרות (וכך רב חסדא נהג)
2. פתיחת וחתימת הברכה
ברייתא א -
לא יחתום "בא"י מושיע את ישראל" (בור).
ברייתא ב (דילוג של 5 שורות) -
רי"ס בר"י – או בונה ירושלים או מושיע ישראל,
באמוראים -
רבה בר רב הונא אצל הריש גלותא – פתח באחד (ישראל/ירושלים) וסיים בשניהם.
הקשה על רב חסדא – והרי לרבי לא חותמים בשני עניינים (כאן יש 11 שורות שדנות בזה, ראה להלן).
(ובהמשך אגב זה מסור שרב חסדא ברך אצל הריש גלותא וטעה ולא הזכיר ברית תורה ומלכות כי סבר כרב שאינם חובה כי אינם בנשים).
רב ששת – חתימה כעין הברכה, פותח וחותם באותו אחד.
רב נחמן – לא משנה במה פתח, תמיד חותם בבונה ירושלים לבד (וזה כולל את ישועת ישראל).
למעשה אנו פותחים בשניים וחותמים באחד (ירושלים).
השלמה (מט. באמצע)
גופא: רבי – לא חותמים בשניים.
הקשה לוי לרבי
-
על הארץ ועל המזון/פירות? הארץ מוציאה מזון.
-
מקדש ישראל והזמנים/וראשי חודשים? ישראל מקדשים את הזמנים.
-
מקדש השבת וישראל והזמנים? רבי – אכן זה קצת יוצא דופן, אך הגמרא מבארת שזה אותו עניין (שה' מקדש), ואילו תשועת ישראל ובניין ירושלים הם שני עניינים.
ג. הטוב והמטיב
1. (מט. 12+) האם צריכה מלכות בהתחלה, מחלוקת תנאים (אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן) -
אם היא דאורייתא – לא צריכה (כי היא סמוכה לברכה הקודמת),1
אם דרבנן – צריכה (כי אינה סמוכה ובהנחה שסוברים כרב (מ:) שברכה חייבת גם מלכות).
2. (מט. רבע תחתון) רבה בב"ח-רי"ח – צריכה מלכות.
מה החידוש? הרי כבר אמר שברכות חייבות מלכות, ואם רצה לחדש שהיא דרבנן, שיאמר זאת!
תשובה - בא לחדש שצריכה עוד מלכות באמצע הברכה, כדי להשלים את המלכות של ירושלים.
קשה: שישלים גם את של הארץ? אלא לא צריך בהם מלכות כי הן סמוכות לחברתן.
תשובות:
-
בירושלים צריך יותר מבארץ, כי מזכיר בה מלכות בית דוד.
-
רב פפא – אכן הכוונה היא שמוסיף פעמיים מלכות (בשביל ירושלים והארץ),
וכך אנו עושים ("אבינו מלכנו אדירנו בוראנו", "המלך הטוב והמטיב").
(מט. 7-)
חלק ב – שכח רצה או יעלה ויבוא בברכת המזון
|
| הדין | ביאור |
| ר' גידל בשם רב | שכח, אומר נוסח מיוחד | רב מנשיא ב"ת – רב –
|
| ר' שילא בשם רב | חוזר לראש (וכך עשה ר"נ) | רב מנשיא ב"ת – רב – רב נחמן – בחג/שבת.
|
| בשם שמואל | לא חוזר | רב נחמן – זה ביום חול (ראש חודש) שאין חובת אכילת פת, |
(מט: באמצע, חוזר למשנה בתחילת הפרק)
חלק ג – על איזה כמות מזמנים ומברכים?
ת"ק (ר"מ) – כזית, ר"י – כביצה.
קשה -
מי שיצא מירושלים עם בשר קדשים קלים, ונפסל ביציאה, ולא עבר את צופים, על איזה כמות צריך לחזור ולשרוף בתוך ירושלים: ר"מ – כביצה, ר"י – כזית.
תשובות –
-
רי"ח – מוחלפת השיטה (תוס' – אצלנו).
-
אביי – כל תחום והסברה שלו:
אצלנו –
ר"מ – "ואכלת" בכזית (ושבעת זו שתיית 7 מינים - מעין שלוש), ר"י – "ושבעת" כביצה (כ. שביעה זה ביותר, ואכן תוס' כאן – זה דרבנן, אך רשב"א – אביי חולק וזה דאורייתא)
בקודש –
ר"מ – כמו שאוכל נטמא (או מטמא) רק בכביצה, ר"י – כמו שאוכל פסול אסור בכזית.
1
אמנם כן צריכה "ברוך אתה ה'", ומסביר רש"י שזה כי כל הברכה עוסקת בעניין אחד של הודאה, וממילא נחשבת כברכה קצרה (כמו ברכות הנהנין והמצוות) ולכן מתחילה בברוך ולא מסתיימת בברוך.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
