ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יא. שורה 3 עד יב. שורה 8)
השיעור נכתב והוקלט על ידי ר' דובי שחור.
חלק א – מימרות של רבא בר מחסיא
חמש מימרות של רב שציטט רבא בר מחסיא בשם רב חמא בר גוריא שאין להם קשר ישיר למסכת.
- אסור לבנות מעל גובה בית הכנסת. אחרת העיר עלולה להיחרב.
- זהירות שנדרשת מאדם כאשר הוא משָמֵש אנשים שונים: ישמעאלי, רומאי, חַבָּר, תלמיד חכם ובסוף יתום ואלמנה שאיתם צריך את הזהירות הגדולה ביותר.
- מדרג של קשיים: חולי מעיים,כאב לב, מחוש בראש ואישה רעה.
- גודל האחריות של השלטון כלפי האזרחים.
- תענית היא הדבר הטוב ביותר להטיב חלום רע. והכי טוב להתענות באותו יום שנחלם החלום אפילו בשבת.
חלק ב – הפסקה לקריאת שמע ותפילה
משנה: אסור להתחיל להתעסק בדברים סמוך לזמן תפילת מנחה שמא ישכח להתפלל ויגיע הלילה ויפסיד את התפילה.
ואם כבר התחילו לא חייבים להפסיק אבל לקריאת שמע מפסיקים את העיסוקים כי קריאת שמע היא חיוב מהתורה.
יוצאי דופן:
- מי שתורתם אומנותם לא מפסיקים את הלימוד לתפילה, להבדיל משאר האנשים כמונו – שאנחנו מפסיקים גם לתפילה וגם לקריאת שמע.
- חכמים שעסוקים בקביעת עיבור השנה והם לא מפסיקים אפילו לקריאת שמע.
חלק ג – גזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. במשנה ארבע גזירות שנועדו למנוע מהאדם לעבור על איסור תורה בהיסח הדעת.
- אסור לחייט לצאת עם המחט שלו סמוך לכניסת השבת.
- אסור ללבלר לצאת עם הקולמוס סמוך לכניסת השבת.
- אסור לאדם לפלות כינים ולקרוא מהספר בשבת לאור הנר כי יש חשש שהאדם יקרב את הפתילה לשמן כדי לחזק את האור ויעבור על איסור תורה של הבערה. והיתר לחזן לראות איפה הילדים קוראים במבט חטוף אבל לא לקרוא ממש.
- אסרו חכמים לזב או לכל אדם לאכול עם הזבה .
ב. ראינו משנה שאוסרת לאדם שעומד ברשות היחיד לשתות מכלי שעומד ברשות הרבים וגם להיפך. ובסוף נאמר "וכן בגת"
אביי - גם בגת שהיא כרמלית גזרו חכמים את אותה הגזירה.
רבא - הקישור לגת הוא רק לעניין פטור ממעשרות. אבל בכרמלית חכמים לא גזרו גזירה לגזירה.
ג. סתירה בין שתי ברייתות:
ברייתא אחת אסרה מדאוריתא לזב לצאת בכיס שלו והברייתא השנייה אסרה רק מדרבנן.
שלושה תירוצים:
- רב יוסף תירץ שזה תלוי בחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה האם אומן שיוצא בכלי אומנותו חייב או פטור – אבל הגמרא דחתה והראתה שאין דמיון בין המקרים.
- רב המנונא תירץ ששתי הברייתות מתייחסות לשני מקרים שונים – אחת לזב עם שתי ראיות ואחת לזב עם שלוש ראיות. אבל הגמרא דחתה גם את רב המנונא שגם שימוש למניעת לכלוך נחשב למשמעותי.
- והתירוץ שהתקבל בסוף הוא ההסבר של אביי ורבא ששתי הברייתות הם שתי שיטות התנאים במחלוקת לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה - לרבי שמעון פטור ולרבי יהודה חייב. גם השימוש של הכיס הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
