ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
אשרינו שאנו בני בניו של אברהם אבינו ע"ה, מאמינים בני מאמינים, וחפצי חיים בריאים. אנו בני בניו של אברהם אבינו שהעידה עליו התורה: "והאמין בד' ויחשבה לו צדקה".
כל הבריאה כולה חפצה לחיות את החיים הערכיים של ההדבקות במקור החיים, כפי שהטביע בה הבורא יתברך אלקים חיים ומלך העולם, וכאמירתו והבהרתו של משה רבינו אל האומה כולה ולכל אחד ואחת ממנה: "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום".
מורנו ורבנו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל מבאר במאמרי הראיה את ענינה וערכה של האמונה, ומבהיר כי אמונה איננה רגש ולא שכל;
אמונה היא חיים.
מורנו ורבנו מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל היה מרחיב את דברי אביו, ומבאר כי המחשבה הנפוצה שאמונה היא שכל, היא צמצום של הענין, ואילו האמירה שאמונה היא רגש היא שקר. דבר שכלי הוא דבר של כח המחשבה בלבד, שאיננו מחייב את כל אורחות חייו של האדם לחיות על פיו, הידע הוא דבר חיצוני, וידועה האימרה: "פרופסור למתמטיקה לא נהיה משולש". ואילו התנהגות על פי הרגש לבדו, היא שקר שמוביל לפעולות חמורות והרסניות, המופעלות על פי תאוות וצרכים אגואיסטיים שאין להם קשר לצד הערכי, העליון החי, הטבעי הבריא שבאדם ואינן מחויבות לשום דבר.
האמונה באה לידי ביטוי על-ידי שילוב הכוחות שנתן השם יתברך לאדם – כח השכל וכח הרגש, אותם יש להפעיל בסדר הנכון: למלא את כח השכל בתורת החיים שנתן לנו הבורא יתברך, וע"י זה הפעלת כח החיים, הרגש הבריא. ואז זוכים לחיים טבעיים ובריאים, ומגלים את הערך האלוקי היסודי של החיים – האמונה. וכמו שאנו מבקשים ביום הדין העומד לפתחנו: "זכרנו לחיים – למענך, אלקים חיים".
ויחד עם זאת, עלינו לזכור - כפי שהיה מבהיר מרן מורנו ורבנו הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל - שיש לחיות את החיים שנתן לנו הבורא יתברך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. וכמובא בתוכחה בפרשת כי-תבוא, עיקר סיבת הייסורים והגלות היא: "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".
יש ללמד את עצמנו ואת העולם כולו איך נראים חיי אמונה. וכמו שאברהם אבינו ע"ה, אבי האומה, לימד את כל העולם כולו את הערך העליון החיוני הזה גם בצד המעשי שלו ע"י דוגמה אישית: בקיום מצות הכנסת אורחים, והכנסתם תחת כנפי השכינה. והשם יתברך קרא לו במקום אב-רם, אברהם, בהוספת האות ה', שמסמלת גם את שם ה'. ונותנת לשם הראשון, שמשמעותו כמו בפסוק "אב המון גויים נתתיך", משמעות ערכית.
וכן מלמדים אותנו חז"ל:
וצדיק באמונתו יחיה!
כאן יש לברך את ארגון "בשביל הנשמה" - שהוקם על-ידי חברים מישיבת מרכז-הרב, לזכר שמונת הקדושים שנרצחו על קידוש השם – על המיזם החדש של לימוד יומי של אמונה בכל רחבי ארץ-חיינו הקדושה. המיזם מתאים לכל אחד ואחת מבית ישראל.
לימוד יומי באמונה: לימוד יומי קצר בן כמה דקות שבו יקיפו הלומדים ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה מבוארים בביאור תמציתי ובהיר. הלימוד יחל בז' חשון.
לקבלת הלימוד במייל הירשמו עכשיו!
https://www.yeshiva.org.il/reg/dailyEmunaReg.aspx
להזמנת החוברת בדואר - נא לשלוח מייל ל: [email protected]
לצפיה בלימוד באינטרנט:
//www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1458
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
