ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הראשון הוא ההבדלה והבחירה מבין הגויים. לזה זכינו ביציאת מצרים, כאשר ירד אלוקי שמיים וגאלנו ביד חזקה בזרוע נטויה ובמוראים גדולים. אמנם, עמידתנו ברשות עצמנו עדיין לא שחררה אותנו מהשפעת התרבות הנוכרית, לשם כך נדרשו שלבים נוספים. תרבות הגויים נשענת על השעבוד לטבע ולחוקיו, כשהם רואים את ההצלחה בחיי החומר כתכלית הצלחת החיים. מתוך כך הגיעו לתרבות אלילית הסוגדת לכוחות החומר. כך עבדו המצרים, היוונים ושאר העמים את השמש, הירח, הים והכוכבים, שבהם תלו את גבורת המלחמה, האהבה ושאר מעלות שדגלו בהן.
מעל הכל האמינו כולם בכוח המקיף את העולם והחיים ועוצר בעד עלייתם, כך ראו בים המקיף את היבשה - מקום יישוב האדם - ככוח על. לכן ייקרא הים המצרי 'ים סוף' המזכיר את הסוף ואת הקנים הגדלים על החוף, אך גם סוף וכיליון. על מנת לשחרר את ישראל מאותן אמונות, נדרשה עלילת גבורה מיוחדת שתכה את המצרים ואמונתם מכה ללא תקומה.
אחרי עשרת המכות אשר בהן אבד ביטחונה של מצרים וכוחה, יזם ה' פעולת הטעיה, כאילו איבדו ישראל את דרכם במדבר ובזאת חיזק את לב המצרים לרדוף אחריהם להשיבם לעבדות, שהיתה המכשיר שבנה את הודה והדרה של מלכות העריצים. בהנחיית ה' שנגלתה בעמוד ענן ועמוד אש הגיעו ישראל אל הים כשמאחוריהם צבא מצרים וכל רכבו ופרשיו. כשנראה המצב כחסר מוצא נבקע הים לשניים, והתברר כי הים הגדול העוצר את החיים נכנע ומפלס דרך לאלוקי ישראל ועמו הנבחר אשר עתיד להביא את גאולת חיי האדם.
המעבר הפלאי בתוך הים ביבשה גרר את מצרים לרדיפה ולכניסה לים, ולאור הבוקר ראו ישראל כיצד אותו הים שבו האמינו המצרים הוא שכילה אותם עד לאין שריד. באותו רגע נראתה ללא ספק ההשגחה האלוקית המגינה והמצילה, וכל כוחות הטבע כפופים לפניה ומלכות ה' בכל משלה. זהו הרגע שעליו נאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויאמינו בה' ובמשה עבדו", האמונה שעניינה מסירות לאמת ללא גבול. האמונה הכוללת מסירות המוח והלב גם יחד, העלתה את המוח בהכרה הברורה החובקת עולם ומלואו ואת הלב בשמחה העצומה אל השייכות והדבקות באותה אמת ואמונה. חיבורם של המוח והלב בצורה כל כך בהירה, הביא להתפרצות שירת הים בשמחה שכללה הודאה על העבר, ציפייה לעתיד הגדול וביטחון מלא כי סוף סוף תתגלה מלכות ה' על ישראל בשכינה שתשכון במקדש ובארץ הנבחרת, כשכל עמי העולם מכירים במלכות הנצח שבאה על ידי עם הקודש.
ההשגחה שזכו לה ישראל בהכרת יד ה' המושיעה, הכינה את השלב הבא. הידיעה הברורה כי לא רק בכללות ניכרת גדלות ה', אלא גם בהשגחה פרטית המלווה כל אחד ואחד מדי יום ביומו. לשם כך בא נס ירידת המן, לחם שמיים, שירד מדי יום ביומו ונאסף על ידי העם, כאשר למרבית הפלא התברר כי מנת המזון קבועה ומדויקת לכל אחד ואחד מבני העם - עומר לגולגולת. המן שירד רק ליום אחד בלבד, חייב כל יום תפילה ואמונה מחדש בהשגחה הבאה לאותו יום, כאשר ביום שישי הוכנה גם מנת השבת. וכך ניתן חיזוק לאמונה בבריאת העולם בששת ימים על ידי ה' ובשביתתו ביום השבת. אמונה זו מלווה אותנו עד היום, כאשר מדי שבת אנו בוצעים על לחם משנה ומגלים את אמונתנו בבורא עולם ובהשגחה פרטית על כל אחד מאיתנו.
האמונה בהשגחה על כלל ישראל ועל פרטיו היא שמכינה אותנו אל הייעוד הבא, מתן תורה בהר סיני. גם היום, בגאולתנו השלישית, אנו מתחברים לאמונה בשתי בחינותיה: ההשגחה על כלל ישראל וכלל הארץ ועל כל אחד, כל חלק מעמנו, גבעות ארצנו ומצוות תורתנו.
יהי ד' עימנו ונזכה לראות את אור ישראל וקדושו הולכים ונגלים לעיני כל העם כולו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
