ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הראשון הוא ההבדלה והבחירה מבין הגויים. לזה זכינו ביציאת מצרים, כאשר ירד אלוקי שמיים וגאלנו ביד חזקה בזרוע נטויה ובמוראים גדולים. אמנם, עמידתנו ברשות עצמנו עדיין לא שחררה אותנו מהשפעת התרבות הנוכרית, לשם כך נדרשו שלבים נוספים. תרבות הגויים נשענת על השעבוד לטבע ולחוקיו, כשהם רואים את ההצלחה בחיי החומר כתכלית הצלחת החיים. מתוך כך הגיעו לתרבות אלילית הסוגדת לכוחות החומר. כך עבדו המצרים, היוונים ושאר העמים את השמש, הירח, הים והכוכבים, שבהם תלו את גבורת המלחמה, האהבה ושאר מעלות שדגלו בהן.
מעל הכל האמינו כולם בכוח המקיף את העולם והחיים ועוצר בעד עלייתם, כך ראו בים המקיף את היבשה - מקום יישוב האדם - ככוח על. לכן ייקרא הים המצרי 'ים סוף' המזכיר את הסוף ואת הקנים הגדלים על החוף, אך גם סוף וכיליון. על מנת לשחרר את ישראל מאותן אמונות, נדרשה עלילת גבורה מיוחדת שתכה את המצרים ואמונתם מכה ללא תקומה.
אחרי עשרת המכות אשר בהן אבד ביטחונה של מצרים וכוחה, יזם ה' פעולת הטעיה, כאילו איבדו ישראל את דרכם במדבר ובזאת חיזק את לב המצרים לרדוף אחריהם להשיבם לעבדות, שהיתה המכשיר שבנה את הודה והדרה של מלכות העריצים. בהנחיית ה' שנגלתה בעמוד ענן ועמוד אש הגיעו ישראל אל הים כשמאחוריהם צבא מצרים וכל רכבו ופרשיו. כשנראה המצב כחסר מוצא נבקע הים לשניים, והתברר כי הים הגדול העוצר את החיים נכנע ומפלס דרך לאלוקי ישראל ועמו הנבחר אשר עתיד להביא את גאולת חיי האדם.
המעבר הפלאי בתוך הים ביבשה גרר את מצרים לרדיפה ולכניסה לים, ולאור הבוקר ראו ישראל כיצד אותו הים שבו האמינו המצרים הוא שכילה אותם עד לאין שריד. באותו רגע נראתה ללא ספק ההשגחה האלוקית המגינה והמצילה, וכל כוחות הטבע כפופים לפניה ומלכות ה' בכל משלה. זהו הרגע שעליו נאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויאמינו בה' ובמשה עבדו", האמונה שעניינה מסירות לאמת ללא גבול. האמונה הכוללת מסירות המוח והלב גם יחד, העלתה את המוח בהכרה הברורה החובקת עולם ומלואו ואת הלב בשמחה העצומה אל השייכות והדבקות באותה אמת ואמונה. חיבורם של המוח והלב בצורה כל כך בהירה, הביא להתפרצות שירת הים בשמחה שכללה הודאה על העבר, ציפייה לעתיד הגדול וביטחון מלא כי סוף סוף תתגלה מלכות ה' על ישראל בשכינה שתשכון במקדש ובארץ הנבחרת, כשכל עמי העולם מכירים במלכות הנצח שבאה על ידי עם הקודש.
ההשגחה שזכו לה ישראל בהכרת יד ה' המושיעה, הכינה את השלב הבא. הידיעה הברורה כי לא רק בכללות ניכרת גדלות ה', אלא גם בהשגחה פרטית המלווה כל אחד ואחד מדי יום ביומו. לשם כך בא נס ירידת המן, לחם שמיים, שירד מדי יום ביומו ונאסף על ידי העם, כאשר למרבית הפלא התברר כי מנת המזון קבועה ומדויקת לכל אחד ואחד מבני העם - עומר לגולגולת. המן שירד רק ליום אחד בלבד, חייב כל יום תפילה ואמונה מחדש בהשגחה הבאה לאותו יום, כאשר ביום שישי הוכנה גם מנת השבת. וכך ניתן חיזוק לאמונה בבריאת העולם בששת ימים על ידי ה' ובשביתתו ביום השבת. אמונה זו מלווה אותנו עד היום, כאשר מדי שבת אנו בוצעים על לחם משנה ומגלים את אמונתנו בבורא עולם ובהשגחה פרטית על כל אחד מאיתנו.
האמונה בהשגחה על כלל ישראל ועל פרטיו היא שמכינה אותנו אל הייעוד הבא, מתן תורה בהר סיני. גם היום, בגאולתנו השלישית, אנו מתחברים לאמונה בשתי בחינותיה: ההשגחה על כלל ישראל וכלל הארץ ועל כל אחד, כל חלק מעמנו, גבעות ארצנו ומצוות תורתנו.
יהי ד' עימנו ונזכה לראות את אור ישראל וקדושו הולכים ונגלים לעיני כל העם כולו.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








