ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
הייתי בבית שקודם לכן לא הכרתי אותו. בית בן שתי קומות. היה זה "הבית שלי". מצאתי את עצמי בקומה העליונה, במקום שבו היה מין סלון מרוהט ריהוט עתיק ועדין בסגנון רוקוקו. בתוך כך חדרה למוחי ההכרה שאינני מכיר את מראה הקומה התחתונה. ירדתי במדרגות לקומת הקרקע. כאן הכל היה עתיק יותר והבחנתי שחלק זה של הבית הוא מן המאה החמש-עשרה. הריהוט היה מימי הביניים. הרצפה הייתה מרוצפת אריחים אדומים. הלכתי מחדר אל חדר כשאני מהרהר: "עתה אני חייב לחקור את הבית כולו".
הגעתי לדלת כבדה ופתחתי אותה. מאחוריה גיליתי גרם מדרגות עשוי אבן שהוליך למרתף. הוספתי לרדת ומצאתי את עצמי בחדר יפה, מקומר, שנראה עתיק מקודמו. כשבחנתי את הקירות ואת הטיח נוכחתי שהחדר נבנה בתקופה הרומאית. התעניינותי גברה. הפניתי את מבטי אל הרצפה. היא הייתה מרוצפת משטחי אבן אשר באחד מהם הייתה קבועה טבעת ברזל. כשמשכתי בטבעת, התרוממה האבן ושוב ראיתי גרם מדרגות , שהוביל למטה למעמקים. הוספתי לרדת ונכנסתי למערה נמוכה חצובה בסלע. הרצפה הייתה מכוסה אבק ובאבק היו מפוזרים שברי כלים ועצמות. הייתה זו ככל הנראה מערה פרהיסטורית. גיליתי שם שני שלדי אדם במצב התפוררות. התעוררתי.
חלום זה, כך מספר יונג בזכרונותיו, הביא אותו לפלס את דרכו הייחודית בחקר הנפש. הוא ראה בבית שבחלום דימוי של נפש האדם. במפלסים התחתונים של הבית הוא ראה ביטוי סמלי לרבדים שונים של הלא-מודע. הקומה התחתונה הייתה בעיניו הלא-מודע האישי, ובמערה העתיקה ראה יונג את הרובד הקדם-אישי של "הלא-מודע הקולקטיבי" – הרובד המצוי בכל אדם ובו אצורות החוויות הכלל אנושיות.
יונג כתב שברבים מרעיונותיו כבר קדמו רבי יהודי אחד, הלא הוא המגיד הגדול ממזריטש. רעיון זה, שבתוך נפשו של האדם מוטבעים מעשי הדורות הקדומים, הוא רעיון יהודי.
אנו, הפותחים את תפילתנו באמירה – "אלוקינו, ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", מעידים בכך שהאלוקים שלנו הוא אלוקי אבותינו, והוא גם האלוקים ש"זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם", מפני שמעשי האבות והתקשרותם לה' מוטבעים בתוך נשמת הבנים. וכפי שכתב הרמב"ן, שמעשי אבות סימן לבנים, כי המידות ונטיות הנפש הטובות שפיתחו אבותינו הקדושים, עוברים בירושה לבנים.
ביטוי מיוחד לרעיון זה מבצבץ בפרשתנו. השבת אנו קוראים על אברהם אבינו, הקונה את מערת המכפלה בחברון. זהו 'קבר הצדיקים' הראשון, ואכן גם אדם הראשון וחווה קבורים שם. במערת המכפלה מייסד כלב בן יפונה את מנהג ההשתטחות על קברי צדיקים, (יחד עם יוסף הצדיק המשתטח על קבר רחל אימנו).
בשעה שהמרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה, זקוקים המרגלים הצדיקים לכוח גדול שיחלצם מהעצה הרעה. יהושע מקבל כח זה ממשה רבינו, המשנה את שמו ומתפלל עליו שייוושע מעצת מרגלים. כלב מקבל כוח זה מקברי אבותינו הקדושים, "ויבוא עד חברון", בלשון יחיד ללמדך שכלב הלח להשתטח ולהתפלל בחברון. ובזכות החיבור לחברון, אף עולה לרגע כוחו של כלב על כוחם של משה ויהושע, והוא לבדו מצליח להסות את העם.
ונשאלת השאלה, מה מעלתה הגדולה של מערת המכפלה, שבכוחה לתת כוחות כה גדולים?
כלב ועם ישראל כולו, מצויים באותה שעה במצב סכנה. עתידם מוטל על כפות המאזניים. מיטלטלים הם בין הבחירה והמאיסה בארץ חמדה, שאלה שתכריע את גורלם לדורות רבים. טבעו של האדם, שבשעת סכנה מתעוררים בו כוחות עצומים, שמאפשרים לו לגבור על הסכנה.
המחקרים מראים, שכוחות עצומים אלו, הגנוזים במעמקי האדם, ומתגלים רק בשעות סכנה, הם כוחות ילדיים. הכוחות הראשוניים של האדם, שהונחו בו בילדותו, וכעת יוצאים להגן על עצם קיומו.
במערת המכפלה אנו נפגשים עם אבות האומה והעולם, נפגשים עם הכוחות הילדיים של האדם והעולם. כאמור, כוחות אלו מצויים בקרבנו. כלב מתחבר לכוחות אלו, ומהם הוא שואב את עוצמתו האדירה.
ב"ה זכינו בדורנו לשוב לחברון ולמערת המכפלה, ערש הילדות של העם, ומשם לשאוב כוחות אדירים. בשבת זו נתאחד כולנו עם אחינו הגיבורים מיישבי חברון ועם המוני בית ישראל הפוקדים את העיר, ומשם נשאב כוחות לצמיחת גאלת ישראל במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
